הבנקים בישראל חשופים לחו"ל ב-50-25 מיליארד ד'

באחד הבנקים בישראל העריכו באחרונה כי החשיפה של חמשת הבנקים הגדולים לחו"ל מגיעה לכ-50 מיליארד דולר. חשיפה זו מהווה כ-18% מהמאזן המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים, שהגיע בסוף הרבעון השני לכ-960 מיליארד שקל. להערכת הבנק, עיקר החשיפה - כ-60%-70% - הוא בפיקדונות בבנקים בחו"ל ובאג"ח ממשלתיות. יתר החשיפה הוא בהשקעה בני"ע מסוכנים יותר, בהם אג"ח של בנקים זרים.

לעומת זאת, בבנק אחר העריכו השבוע כי החשיפה הכוללת נמוכה יותר ומסתכמת בכ-25 מיליארד דולר - 9% מהמאזן המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים. ההבדלים בנתונים נובעים מהקושי של הבנקים להעריך את החשיפות של כל חמשת הבנקים לחו"ל.

בחודשים האחרונים מתאמצים הבנקים לצמצם את החשיפה למוסדות פיננסים בחו"ל. בדו"ח יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל לחודש ספטמבר הוצג גידול ביתרות מטבע החוץ, שרובו נבע מגידול בפיקדונות הבנקים בבנק ישראל במטבע חוץ בסכום של כ-1.1 מיליארד דולר. המשמעות הדבר היא שהבנקים מעבירים פיקדונות מבנקים זרים לבנק ישראל.

הבנקים והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עושים מאמצים בשבועות האחרונים לזהות את היקף החשיפה של מערכת הבנקאות המקומית למוסדות פיננסים בחו"ל; זאת בעקבות המשבר במערכת הפיננסים העולמית, ששינה את נקודת המבט על מי שנחשבו בעבר חוף מבטחים - הבנקים מעבר לים.

הבנקאים המקומיים הבינו שאם מוסדות גדולים ותיקים כמו ליהמן ברדרס, מריל לינץ', ואקוביה ו-AIG אינם חסינים מפני קריסה, ייתכן שהם לא היחידים. מאז פרוץ המשבר התמוטטו 16 בנקים גדולים בארה"ב, ובימים שבין דחיית תוכנית החירום האמריקאית לאישורה על ידי הקונגרס קרסו ארבעה נוספים בארה"ב ובאירופה.

יש לציין כי החשיפה של מערכת הבנקאות הישראלית לחו"ל אינה מסוכנת כולה, גם אם רמות הסיכון עלו בחודשים האחרונים באופן משמעותי. פיזור הפיקדונות בבנקים זרים וההשקעות מקיף אלפי סוגים של ני"ע. בנוסף, החשש לגבי חלק מני"ע, כמו אג"ח מגובי המשכנתאות שהנפיקו הסוכנויות הפדרליות פאני מיי ופרדי מק - בהם השקיע בנק דיסקונט כ-10 מיליארד שקל - ירד באופן דרמטי לאחר שהממשל האמריקאי הלאים את החברות וכמה בנקים התמזגו.

ככל שמחריף המשבר עלולים בנקים נוספים לקרוס, והחשיפה של הבנקים להפסדים גדל. איתור החשיפה הכוללת של הבנקים לחו"ל והפילוח שלה אינו דבר של מה בכך, וכמעט בלתי אפשרי להבין אותה מעיון בדו"חות הכספיים שלהם. החשיפה באה לידי ביטוי באופנים רבים - פיקדונות שהבנקים מפקידים בבנקים בחו"ל; ני"ע שהבנק משקיע בהם; אשראי שניתן על ידי הבנקים; נגזרות אשראי עסקות החלף ועוד.

הבנקים מקבלים ריבית גבוהה יותר על פיקדונות של לקוחות אם הם מפקידים אותם בבנקים זרים מאשר בבנקים בישראל. ואולם, הם משיגים ריבית גבוהה עוד יותר אם הם מגדילים את הסיכון ומשקיעים את הכסף בין היתר באג"ח של מדינות, באג"ח של בנקים שדורגו בדירוגים גבוהים ונחשבו ליציבים, בני"ע זרים, בקרנות גידור, וכפי שנראה בשנה האחרונה, גם במכשירים מסוכנים ומתוחכמים יותר כמו אג"ח מגובות משכנתאות, CDO ונגזרות אשראי שונות - שוק שהתפתח מאוד בשנים האחרונות.

עד כה, נדרשו הבנקים לדווח מדי תקופה לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על היקף החשיפה שלהם למוסדות פיננסים בחו"ל ולפרט עליה. המפקח על הבנקים בחר עד היום שלא לפרסם את הנתונים, ככל הנראה כדי לא ליצור פאניקה בשוק. ואולם ל-TheMarker נודע כי האחראים על הפיקוח בבנק ישראל שוקלים בימים אלה לחייב את הבנקים לפרסם בדו"חות הכספיים שלהם נתונים אלה.