חלל גדול, ריח של ניקיון וצלילים הבוקעים מגרונם של אלה פיצ'ג'רלד ולואי ארמסטרונג מקבלים את פניו של הלקוח בבלו באבל - המכבסה הנחושה להביא את מהפיכת ה-wet clean, הניקוי הרטוב, לישראל.
חגית מי-דן ("אל תקראי לי כובסת") פגשה את הקונצפט בטיול משפחתי בקנדה. "אנחנו נוהגים לצאת עם הילדים לטיולי קמפינג בעולם", היא מספרת, "ולפני שנתיים הגענו להרי הרוקי הקנדיים. אחרי שבוע בטבע חיפשנו מקום לכבס את עצמנו וגם את הבגדים והגענו לעיירה שהיתה בה מכבסה גדולה ובתוכה גם מקלחות. מכיוון שמעולם לא קיבלתי חזרה בגדים רכים וריחניים כל כך, התחלתי לחקור איך המקום הזה עובד".
הסתבר שהמכבסה הקנדית פועלת בשיטת הניקוי הרטוב, שעושה את אותה עבודה שעושה הניקוי היבש, רק ללא כימיקלים רעילים. "השיטה כוללת ריכוך מים, מה שמחייב פחות מרככים כימיים ובנוסף הסבון הוא אורגני, ולכן לא מזהם את הסביבה ולא מזיק לבריאותם של הכובסים", אומרת מי-דן.
המזיק העיקרי בתהליך הניקוי היבש המסורתי הוא הפרכלוראתילן - חומר רעיל שנאסר לשימוש באזורי מגורים, מותיר ריח כימי ובעיקר מהווה סכנה בריאותית אמיתית למי שנמצא בקרבתו ללא הגנה.
מסיבה זו, במדינות מתוקנות כמו ארצות הברית או גרמניה מתבקשות המכבסות המסורתיות לעבור בתוך פרק זמן קבוע לשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה. במדינת קליפורניה השימוש בפרכלוראתילן נאסר זה מכבר ולמעשה כבר 15% מהמכבסות בארצות הברית מכבסות בשיטת הניקוי הרטוב - ומספרן רק גדל והולך.
אלא שלישראל, כמו בישראל, הבשורה עוד לא הגיעה. כמה סיבות משאירות את השוק הירוק בתחום המכבסות בישראל ריק לבינתיים: מכונה מסורתית לניקוי יבש עולה 35 אלף יורו - סכום עתק, שרק בתום שנים ארוכות ניתן, אולי, להחזירו ולכן מי שכבר רכש את המכונה, לא יוותר עליה בקלות.
במקביל, החוק בישראל מחייב כובסים לעמוד בתקנים של ניקוי יבש, אך לא מוציא את התהליך המסוכן משימוש. אלא שיש גם סיבה נוספת. "הרבה מן הניקוי היבש לא נעשה במכבסות עצמן, שבהן נמסרים הבגדים", אומר גורם מקצועי שביקש להישאר בעילום שם. "הכובסים מעדיפים להעביר אותם למכבסות ענק בטייבה וקלאנסאווה, שם נעשה שימוש בחומרים הרעילים כמעט ללא פיקוח וכמובן - בזול".
מי-דן נחושה בדעתה לשנות את המצב: "לא שאני תמימה וחושבת שמישהו יגיע אליי כי מדובר במכבסה ירוקה", היא אומרת. "אבל ברור לי שיגיעו מכל הסיבות הנכונות: צורך בסיסי, מוצר מצוין, מיקום אסטרטגי ושיווק נכון. העובדה שאנחנו תורמים לסביבה היא בונוס ואם אפשר לעשות גם את זה, למה להמשיך בדרך המוכרת?".
אאוט-סורסינג לכביסה
מי-דן מעידה על עצמה כי היא יזמת בכל רמ"ח איבריה. במקביל לעבודתה בסטארט-אפ אינטרנטי שנסגר, היא המציאה קונצפט של משחק וידיאו המשולב במשחק קופסה, אך לא הצליחה לגייס לו משקיעים ("מדובר היה במיליוני דולרים").
ההזדמנות העסקית שבכביסה הרטובה הדליקה לה נורה ירוקה ומנצנצת. אחרי מחקרי שוק ובדיקות היתכנות גילתה כי שוק המכבסות רווי מאוד, אך תחום הכביסה הרטובה אינו קיים בישראל, ולכן יצאה ללמוד את השיטה בארצות הברית.
שותף שקט שהתלהב מהרעיון נתן 25% מן ההשקעה הראשונית (שנאמדת בחצי מיליון שקל) ואת השאר לוותה מהבנק. המיקום של המכבסה - אזור התעשייה בהרצליה - נבחר שלא במקרה.
"היה לי חשוב שכל האנשים שעובדים פה במגדלים יעברו מהאוטו למשרד ויניחו פה את החליפות שלהם", היא אומרת, "וזה מה שקרה. מכבסה היא כמו מכולת מכיוון שהיא משרתת צורך בסיסי של אנשים, בעיקר של אנשי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים שנוסעים לחו"ל".
רשת של מכבסות
שיווק המכבסה נעשה מדלת לדלת, מה שהוביל לחתימת הסכמי מנויים עם חברות שלמות ולהפצת שם המיזם החדש מפה לאוזן. "עורך דין אחד לקח את החליפה שלו ולמחרת התייצב פה כל המשרד", מספרת מי-דן, "פשוט כי הוא מעולם לא קיבל את החליפה שלו כל כך נקייה וריחנית".
השירות הירוק הוא גם יותר יקר.
"לא למנויים, כן לפריטים בודדים. התוספת נעה בין 10%-30%, אבל מדובר באוכלוסייה שמוכנה לשלם יותר בעבור איכות ונוחות".
פתחת עסק חדש למרות שהשנה הבאה היא, לפי הצפי, שנת מיתון.
"נכון, אבל האוכלוסייה שמולה אני עובדת תיפגע פחות. אנחנו נותנים גם שירותי גיהוץ וכמובן כביסה ביתית למשפחות מסביון, הרצליה, רישפון וכפר שמריהו. גם שם אני עושה שיווק מדלת לדלת ומציעה את השירותים שלנו. יש המון אנשים עסוקים שלא רוצים לעשות כביסה בעצמם. אם אפשר לעשות אאוט-סורסינג לאוכל - למה לא לכביסה"?
חזונה של מי-דן הולך רחוק. "יום אחד כל הכביסה הביתית תעבור למכבסות מקצועיות, לא מזהמות, שמשתמשות באנרגיה בתבונה", היא מנבאת. "זה יהיה הרבה יותר זול, נקי, חסכני ותורם לצרכנים ולעולם מאשר שימוש במכונת הכביסה הביתית".
ניתן למצוא מכבסות במרחק 500 מטר אחת מהשנייה. איך מרוויחים פה כסף?
"כשקילו כביסה במכבסה מסורתית עולה שקל וגובים עליו עשרה שקלים, אפשר להרוויח המון. לכן, אני מעריכה שאחרי שהמכבסה שלי תתבסס ניתן יהיה לגלגל בין מיליון ל-6 מיליון שקל בשנה".
בעתיד מתכננת מי-דן לפתוח רשת של מכבסות ירוקות במקומות שונים בישראל. "הייתי שמחה אם המשרד לאיכות הסביבה היה הופך לרגולטור שמחייב מעבר הדרגתי מכביסה מסורתית מזהמת לכביסה נקייה", היא אומרת. "באופן אישי, אני מוכנה להפוך את המקום שלי לבית ספר ולחלוק את הידע עם כל בעל מכבסה שרוצה לעשות שינוי, או אדם שרוצה לפתוח מכבסה בעתיד".
את יוצרת לעצמך תחרות.
"אני לא דואגת. יש עבודה לכולם".
לא ישעמם לך בעתיד הקרוב? בכל זאת - כמה אתגר מתחדש יש במכבסה?
"מתוך היכרות עמוקה עם מיזמים פלצניים אני יודעת שיש בעבודה שחורה משהו משחרר. ככל שהעבודה יותר קרובה לאדמה - כך הסיפוק גדול יותר".
yazam@TheMarker.com
לכבס את הסביבה
טלי חרותי-סובר
5.10.2008 / 8:38