מנכ"ל איגוד החברות: "פרידמן והרשות לני"ע הולכים בקו שהצענו מלכתחילה על פיו הכל יהיה שקוף וגלוי"

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מקבל בברכה את הצעותיהם של שר המשפטים והרשות לניירות ערך בדבר הפיקוח על שכר הבכירים, שהתפרסמו הבוקר ב-Themarker. לדבריו: "פרידמן והרשות לני"ע הולכים בקו שהצענו מלכתחילה ועל פיו הכל יהיה שקוף וגלוי, ותהיה פרוצדורה מסודרת לקביעת שכר הבכירים. אנחנו מסכימים בהחלט שאם למשל בעל שליטה רוצה למשוך משכורת של מיליון זה צריך לעבור דיון בועדת ביקורת של החברה, ולהיות כפוף לאישור הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות, ולאחר מכן להתפרסם כך שהציבור יוכל להתרשם".



עם זאת, סואן הדגיש כי ההתנגדות הנחרצת שההאיגוד השמיע בעבר בנוגע להצעתה המקורית של יחימוביץ' על הגבלת שכר הבכירים, נותרה בעינה: "בשום מקום בעולם אין ממשלה שתגיד לחברה ציבורית איזו משכורת לתת למנכ"ל שלה. הרשות לניירות ערך התנגדה גם היא להתערבות בהתנהלות החברות. כל חברה צריכה לנהל את עצמה ואת התנהגותה כפי שהיא רוצה. בעלי המניות צריכים לקחת אחריות על דברים כאלה, אלו צריכות להיות החלטות של בעלי המניות ולא של הממשלה. ההצעה של יחימוביץ' היא חברתית, שמטרתה לצמצם את פערי השכר וכבודה במקומה מונח אבל אין לה מקום בחברות ציבוריות. אם זו החלטה אידאולוגית שיכילו אותה על כל המשק, למה רק בחברות ציבוריות?".



בכתבת השער של "כרוז" - עיתון איגוד החברות הציבוריות - שפורסמה בגיליון אוקטובר 2008, מוגשת סקירה של הנעשה בעולם בנוגע לשכר הבכירים ומציעה מנגנונים אלטרנטיוויים לדרישת יחימוביץ', להגביל את השכר למכפלה מסויימת של גובה שכרו של העובד הזוטר בחברה. על פי הכתבה, המגמה בעולם היא הקניית זכות הצבעה לבעלי המניות בחברה בדבר גובה, אופן וסוג התגמול הניתן למנהלים.



בסקירה נכתב כי בארה"ב ניסו לפעול באמצעות מס הכנסה ולפני מספר שנים קבע הקונגרס האמריקאי כי הוצאות שכר שמעבר למיליון דולר בשנה לא יוכרו לחברה לצרכי מס. אולם הסתבר כי החברות עקפו את מגבלות החקיקה על ידי שינוי אופן מתן התגמולים.



על פי הכתבה, הרוח הציבורית כיום בעולם נושבת לכיוון מה שקרוי בלשון העם, "say on pay", הקניית זכות הצבעה לבעלי המניות בחברה בדבר גובה, אופן וסוג התגמול הניתן למנהלים. הרעיון, שמתבסס על אחד ממרכיבי הרפורמה הבריטית מ-2002, מתבסס על ההנחה שתגובת הציבור והתקשורת תשפיע על אופן קביעת השכר בידי הדירקטוריון, אשר עשויה להביא לידי ריסון עצמי של שכר המנהלים. החקיקה הבריטית אף קובעת כי יש להעלות את דו"חות השכר להצבעה לא מחייבת באסיפה הכללית של בעלי המניות. רעיון זה אומץ בתקופה האחרונה באופן וולונטרי גם על ידי מספר חברות ציבוריות בארה"ב.



עוד נכתב, כי בשנים האחרונות המגמה בארץ ובעולם היתה הגברת השקיפות בכל הנוגע לגובה השכר ואופן מתן התגמולים. מהכתבה עולה כי כשלון מודל המיסוי האמריקאי והמשך עליית שכר הבכירים בבריטניה חרף דרישות השקיפות, מעלים ספק לגבי השגת תוצאה שונה במשק הישראלי.