פסגות: תוכנית החילוץ תמתן את מחנק האשראי בארה"ב אך לא תציל ממשבר כלכלי עמוק

תוכנית החילוץ לא משיבה את האמון לוול סטרייט - לאחר שבוע של מתח, דיונים וציפייה, עברה תוכנית החילוץ של הממשל האמריקני ביום שישי האחרון בבית הנבחרים של ארה"ב ברוב של 263 קולות מול 171. למרות אישור תוכנית החילוץ בתוספת של הטבות מס בסך של 150 מיליארד דולר ביום שישי, הגיב השוק האמריקני בירידות שערים כאשר מדד ה-S&P 500 איבד 1.5% וסיכם את השבוע הגרוע ביותר מזה 7 שנים. בסיכום שבועי ירדו מדד ה-S&P 500 והנסד"ק ב-9.4%.



השוק לא ממהר להגיב בחיוב לתוכנית. מטרת התוכנית נועדה לעצור את הדומינו של קריסת המערכת בארה"ב. בבית ההשקעות פסגות טוענים כי התוכנית לא נועדה לפתור מיידית את משבר האשראי, אלא לעצור את הידרדרותו. משבר האשראי והמרדף אחר נזילות בעולם יובילו להאטה גלובלית בכלל, ואמריקנית בפרט, שתהיה חמורה בהרבה ממה שצפו קודם לכן.



תוכנית החילוץ צפויה למתן בהדרגה את השפעות מחנק האשראי אליו הגיע המשק האמריקני אך לא תוכל לעזור לו לחמוק מהמשבר הכלכלי אליו הוא נשאב. אינדיקטורים כלכליים שפורסמו במהלך השבוע תמכו בסברה זו. מדד מנהלי הרכש היצרני ירד כבר לרמה של 43.5 בחודש ספטמבר, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2001 ושוק העבודה האמריקני חתך בספטמבר 159 אלף משרות.



משבר האשראי עלה שלב עם ההתרסקותו של ליהמן ברדרס, הלאמת AIG והתרסקות בנקים מסחריים כגון וואקוביה וואשינגטון מיוצ'ואל. מחנק האשראי פוגע בשוק האמריקאי בפרט אך גם באירופה ובשאר העולם במימדים שלא היכרנו עד היום.



ריבית הלייבור ל-3 חודשים בארה"ב עומדת של 4.33% בעוד התשואה על מק"מ של ממשלת ארה"ב לשלושה חודשים עומדת של 0.467% וריבית הבנק המרכזי עומדת על 2%.



המשמעות - בנקים חוששים להלוות לבנקים אחרים ומעדיפים לשמור את יתרות האשראי שבידיהם לכל צרה שלא תבוא.



מחנק אשראי בין בנקאי יוצר מחנק אשראי בנקאי ומחנק אשראי חוץ בנקאי עבור חברות ועבור הצרכן האמריקני.



המשמעות מבחינת הצרכן האמריקני היא פגיעה ישירה בצריכה הפרטית המהווה כ-70% מהתוצר ומהווה מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה בארה"ב. מבחינת הפירמות, מדובר בביטול או במקרה הטוב דחיית פרויקטים, ובקשיי נזילות בפירמות ממונפות שעלולים להביא לקריסה ולהפסקת פעילות. בנוסף, גורם מחנק האשראי לקשיי נזילות ברשויות המוניציפליות והממשלתיות. יש לזכור כי שוק האשראי החוץ בנקאי האמריקאי הינו המפותח בעולם. בהתאם לכך, לייבושו החלקי השלכות מרחיקות לכת.



הטענה בואשינגטון היתה כי התוכנית אינה עוזרת מספיק לכלכלת ארה"ב והיא מכוונת כלפי וול סטרייט בלבד. מבט קצר לעבר חבילת ההטבות המס בסך 150 מיליארד דולר שריככה מעט את הסנטורים בבית הנבחרים, מעלה מעט תהיות בדבר הכרחיות הטבות אלו בזמן כזה ומעלה להערכת יניב חברון, אנליסט בית ההשקעות פסגות, ריח של מחטפים פוליטיים.



להלן חלק מהסעיפים שהתווספו לתוכנית על מנת שתאושר בבית הנבחרים:



ה-FDIC רשות הביטוח הפדראלית תעלה את הביטוח על פיקדונות בבנק מ-100 אלף דולר ל-250 אלף דולר על מנת לחזק ולייצב את האמון במערכת הבנקאית, לצורך כך היא מקבלת אשראי בלתי מוגבל מהאוצר האמריקני שישמש כבטוחה.



הרשות לניירות ערך האמריקנית תשהה את חובת הדיווח של שווי הנכסים על פי שווי השוק שכן קשה לתת שווי הוגן לתוך מכירות חיסול הנכסים הנעשית כעת בוול סטריט.



הטבות מס למיליוני אמריקאים, קיזוזי מס מהשנה אחרונה וחישוב הוצאות להשכלה גבוה כהוצאה מוכרת.



תושבי לואזיאנה ואזורים שהוגדרו כנפגעי אסון מההוריקנים יקבלו פטור מפעילות באג"ח והנחות מס נוספות.



בין היתר נוספו הטבות מיסים של מיליארדי דולרים ליצרני אנרגיה ירוקה, מפעלים המשתמשים באנרגיה נקייה, הנחות לרכבים חשמליים. הטבות מס לחברות העוסקות במחקר וביטוח כמו גם לחדשנות במכירות ומסעדנות, קיצוץ מס ליצרני חצים מעץ עבור ילדים והטבות מיסים ליצרני הרום.