מונה כונס נכסים למניות אוסיף של גאידמק; המכירה לעו"ד שגב בוטלה

במהלך דיון משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב הודיע היום עו"ד שגב אחר הצהריים כי הוא חוזר בו מהעסקה לפיה אמור היה לשלם 110 מיליון שקל בעבור רכישת מניות אוסיף שהיו בבעלות לקוחו, ארקדי גאידמק.



בעקבות הודעתו של עו"ד שגב מינתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דניה מאיר קרת את עו"ד פיני יניב, המייצג את בנק מזרחי טפחות ככונס הנכסים של מניותיו של גאידמק באוסיף. כונס הנכסים יפעל לממש את מניותיו של גאידמק המשועבדות לבנק. זאת, בשל חוב של גאידמק לבנק בסך 245 מיליון שקל.



במקביל הודיע עו"ד גיל הירשמן המייצג את חברת שייבר טריידינג, בראשה עומד משקיע אמריקאי חרדי, כי הוא מבקש להגיש הצעה בסך 130 מיליון שקל עבור רכישת המניות. הירשמן הופנה על ידי השופטת הופנה לנהל מו"מ עם הא כוחו של הבנק.



הודעתו של שגב באה לאחר שהבוקר (ראשון) הגיש אורי שני בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת שיידחה בעשרה ימים לפחות את הליך ההתמחרות של מניות אוסיף המוחזקות בידי עו"ד שגב.



בנוסף ביקש שני, המיוצג על ידי עו"ד רון ברקמן, מבית המשפט שיורה כי עו"ד שגב לא יוכל לרכוש את חברת אוסיף, אלא אם תינתן לכל מי שישתתף בהתמחרות אפשרות לרכוש את מניותיו של גאידמק באוסיף, באותם תנאים בדיוק בהם התעתד שגב לרוכשן.



ביום חמישי שעבר קבעה השופטת דניה מאיר קרת כי מכירת מניות אוסיף של גאידמק לעורך דינו שגב תמורת 110 מיליון שקל תוקפא עד להתמחרות שאמורה היתה להתקיים מחר (שני) בבוקר באולמה של השופטת.



החלטתה של השופטת התקבלה לאחר שחברה אמריקאית בשם שייבר טריידינג בע"מ, המצויה בבעלות איש עסקים יהודי חרדי עתרה לבית המשפט בטענה שהציעה לרכוש את מניותיו של גאידמק באוסיף תמורת 130 מיליון שקל. עו"ד שגב הביע את הסכמתו להליך ההתמחרות ובירך על כל סכום גבוה יותר שישולם בעבור רכישת מניותיו של גאידמק באוסיף.

לטענת שני בבקשה שהגיש הבוקר, לאחר הדיון בו גובשה ההסכמה הוא נחשף למסמכים שהוגשו לבית המשפט ובהם ההסכם שנחתם בין שגב לגאידמק בנוגע לרכישת מניות אוסיף על ידי שגב.



לגרסת שני הסכם זה נוסח בלשון עמומה וקשה להבין את תוכנו, מטרתו ולמה התכוון מנסחו. לדברי שני "הסכם מוזר זה, מצטרף לערפל הכללי ששורר בקשר עם החברה, מניותיה, מערכת היחסים המשפטית בין גאידמק לעו"ד שגב ובאופן כללי למידע לכל מי שמבקש לשקול ברצינות את רכישת החברה".



שני מציין בבקשתו כי ההסדר בין גאידמק לשגב אינו מבהיר אם עסקה שביצעה אוסיף עם חברה זרה מרוסיה בבעלות גאידמק בנוגע למכירת קרקע בשווי של כ-100 מיליון דולר בטלה. לדבריו, אוסיף שילמה 30 מיליון דולר, וכעת לא ברור האם העסקה בטלה, כך שאוסיף משוחררת מתשלום של 70 מיליון דולר נוספים והשבה של יתרת הכסף שלא הוחזרה עדיין בשל ביטול ההעסקה.



לטענת שני, אף קונה פוטנציאלי למעט שגב אינו יודע ואינו יכול לדעת מה מצבה האמיתי של אוסיף בנוגע לעסקה זו ולא ברור מה עתידה של העסקה.



שני יוצא נגד הצעת הרכישה של שגב ומציין כי האישור לרכישה הגיע לאחר שהמידע היחיד שהגיע לבית המשפא נמסר מפיו של עו"ד שגב, המשמש כעורך דינו של גאידמק, הנאמן על מניותיו והוקנה היחיד למניות. לדברי שני "לבית המשפט נמסרו תחזיות אפוקליפטיות בקשר להתדרדרות וודאית של חברת אוסיף, כאילו שהחלפת בעל השליטה בה מגאידמק לשגב והעברת תמורת המניות לבנק מזרחי, היא שתושיע את החברה וכך תמנע פרשת חפציבה שנייה". לאור הודעתו של שגב יפעל עתה כונס הנכסים מטעם בנק מזרחי טפחות.