מייבש ידיים בשבע שניות

"מדובר בחיסכון אדיר בנייר ובחשמל", מסביר סיני. "נייר לניגוב ידיים הוא יקר, לא ירוק ופעמים רבות מלכלך את סביבת השירותים. המתקן הסטנדרטי פולט חום שורף במשך 45 שניות, כאשר אף אחד לא עומד תחתיו כל כך הרבה זמן ולכן בזבוז החשמל מטורף. מצד שני, טיפות המים מידי האנשים שמבקרים בשירותים מלכלכות את הרצפה. הגיע הזמן לדור הבא, הירוק והחסכוני, של מייבשי הידיים, שיעשה מהפיכה בשירותים הציבוריים".



את המתקן הסילוני פגש סיני בשדה התעופה של בייג'ינג. אחרי שחקר את הנושא גילה כי לא מעט חברות כבר מייצרות אותו, אך איש לא ביקש זיכיון בישראל. סיני הרים את הכפפה, השקיע חצי מיליון שקל בעבור הזיכיון הקוריאני ומאז תחילת השנה הוא מסתובב בין הקניונים וארגונים אחרים בישראל ומדגים את יכולותיו. "חברות לוקחות את המכשיר לוקחים לניסיון", הוא אומר, "וכשמגלים כמה הוא חסכוני - קונים". לדברי סיני, עד סוף השנה צפוי המיזם לכסות את ההשקעה ומציין כי עם לקוחותיו נמנים קניוני עזריאלי, אוסם, אסותא ואוניברסיטת באר שבע.



חברות סיניות או יפניות יכולות לתת זיכיון למישהו אחר בישראל.



"אני אשמח בכך. כרגע אני מחנך לבד את השוק ואם ייכנסו עוד חברות אמנם תהיה תחרות, אך יהיה גם יותר קל למכור".



מכרז הפוך



מוחו היזמי של סיני קודח מגיל צעיר. בתיכון הוא פתח קו לחלוקת דונטס ואחרי הצבא הוא נסע לארה"ב, שם מכר תכשיטים והבין שהוא יכול לפתח מיזם מסוג זה בכוחות עצמו. הוא טס לתאילנד, פתח מפעל לתכשיטים ומכר אותם בארה"ב ואירופה. בהמשך, גילה כי הייצור בסין זול יותר ועבר לשם. הוא העסיק 50 איש במכירת התכשיטים וגילגל מיליונים. במקביל החליט סיני להיכנס גם לשוק הנדל"ן. "הטרנד היה לאס וגאס", הוא נזכר, "בתחילת שנות ה-2000 הכל היה בחיתולים. קניתי שלושה בתים על הנייר בעזרת הון עצמי ומשכנתא (כ-200 אלף דולר) וכשקיבלתי את המפתחות הם כבר היו שווים פי שניים". במקביל קנה ומכר סיני אדמות בפלורידה ונכנס לתחום בנייני המשרדים. אלא שהבועה עמדה להתפוצץ. "השוק נעצר בפתאומיות בתחילת 2006", הוא מספר. "אני יצאתי בזמן, אבל את הבית הפרטי של משפחתי, שקנינו במיליון דולר, כבר מכרנו במחצית משוויו".



הזוג סיני, על שני ילדיו, שבו לישראל. מביתם שבמושב גבע כרמל הקימו את חברת יאזה מדיה שמספקת מערכי מתנות לחברות גדולות כתנובה, חוגלה, ואפילו מיצובישי, שביקשה טאסות מיוחדות לאחד מכלי הרכב. "יש לי כל כך הרבה ניסיון בעיצוב מוצר, ובייצור בסין שקל לי להציע את השירות הזה לכל סוגי החברות", אומר סיני. "פונים אליי יזמים קטנים עם רעיונות שאנחנו מעצבים עבורם ומחברים לפס הייצור המתאים, וחברות גדולות מבקשות מתנות שמחולקות כחלק ממערך הפרסום והשיווק של החברה".



סיני, כך נראה, לא נח לרגע. בצד שלל עיסוקיו, הוא הגה באחרונה, מתוך צורך אישי, מיזם נוסף שיעלה בקרוב לאוויר: אתר אינטרנט שיאפשר מכרז הפוך - היזם יכניס את בקשתו המפורטת ומפעלים בסין יתנו את הצעותיהם. במקביל הוא עוסק בהפצה מדלת לדלת של בשורת המייבש הסילוני. "אני מאמין גדול בנושא הירוק", הוא אומר, "עבור נייר לבניין בן עשר קומות נכרתים 220 עצים בשנה - לא חבל?"