וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משבר קופות הגמל אולי עוד לפנינו

מירב ארלוזורוב

6.10.2008 / 10:38

האפשרות כי סתיו 2008 ייכנס להיסטוריה כמשבר הקשה מעולם בחיסכון הפנסיוני בישראל היא אפשרות ריאלית, שתעמיד את הסבלנות של הציבור למבחן, לנוכח ההפסדים הכבדים

קיץ 96' זכה להיכנס להיסטוריה הפיננסית של מדינת ישראל כקיץ של משבר קופות הגמל. הבהלה שאחזה אז בעמיתי קופות הגמל לנוכח ההפסדים של הקופות, שלחה את המוני בית ישראל למשוך את כספו מהקופות.

הקופות, בתגובה, נאלצו לממש נכסים - הן החלו למכור איגרות חוב של ממשלת ישראל. ההיצעים בשוק האג"ח נערמו למיליארדים, הריבית המשולמת על ידי איגרות החוב הממשלתיות זינקה עקב כך ל-6%, ובתגובה הכריז בנק ישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה שלו על התערבות במסחר בשוק ההון. הנגיד דאז, יעקב פרנקל, הודיע על פריסת רשת בטחון - בנק ישראל ירכוש כל כמות של איגרות חוב שתוצע בשוק, במטרה לייצב את ירידות המחירים.

קיץ 96’ זכה, כאמור, להיכנס להיסטוריה - זה היה הקיץ הראשון שבו נרשמה התנפלות מבוהלת של עמיתים על החיסכון הפנסיוני שלהם; זה היה הקיץ הראשון (והיחיד עד כה) שבו מדינת ישראל התערבה במסחר בשוק ההון במטרה לייצב את המחירים. וכל ההיסטוריה הזאת קרתה, שימו לב, מפני שבמחצית 96' הציגו קופות הגמל הפסד ריאלי מצטבר של 1.75%-2.5%.

ההפסד הנומינלי של קופות הגמל ושל ביטוחי החיים הגיע בסוף ספטמבר 2008 לכ-8%, על פי הערכות. ריאלית, מדובר בהפסד של 13%-15% מתחילת השנה - זאת עוד לפני הירידות הנוספות שנרשמו אתמול. זהו ההפסד הגדול ביותר שהציג ענף החיסכון הפנסיוני בישראל מעודו. עד עכשיו ההפסד הזה נרשם באותיות קידוש לבנה רק בכותרות בעיתונים. בעוד חודש, כאשר יקבלו עמיתים בקופות הגמל, בקרנות הפנסיה ובביטוחי החיים את הדיווח על תוצאות הרבעון השלישי של החיסכון הפנסיוני שלהם, הם יראו את המספרים האלה צמודים לחשבון הפנסיה האישי שלהם. מה, לדעתכם, תהיה אז תגובתו של הציבור הרחב בישראל?

האפשרות כי סתיו 2008 ייכנס להיסטוריה כמשבר הקשה מעולם בחיסכון הפנסיוני בישראל היא אפשרות ריאלית. יש מי שמקווים שהציבור כבר הפנים שהמצב קשה - הוא שומע זאת יום יום בדיווחים על המשבר הכלכלי בעולם - ולכן, לא צפויה תגובה מבוהלת מצדו. יש, לעומת זאת, מי שחוששים שאין דין דיווח תקשורתי לקוני כדין הפנמה של המחיר האישי שמשלם כל אחד ואחד בגין המשבר - המחיר של פגיעה קשה בחיסכון הפנסיוני שלו. החשש של אלה הוא שהגרוע מכל עוד לפנינו, וכי תסריט האימים של ריצה מבוהלת של הציבור למשוך את החיסכון הפנסיוני הוא תסריט אפשרי בהחלט.

בישראל רגישים לפנסיה, לא לבנק

בכך, מדינת ישראל היא סוג של חריג עולמי. בעולם חוששים תמיד מבהלה של מפקידים למשיכת כספי הפיקדונות שלהם מהבנק - שעלולה לפגוע ביציבות הבנקים. בישראל, לעומת זאת, הציבור אדיש ליציבות הבנקים שלו. הוא משוכנע שהם יציבים כסלע. הרגישות הגדולה שלו היא דווקא לכספי החיסכון הפנסיוני שלו.

היסטורית, הציבור כבר ספג הפסדים בחיסכון הפנסיוני שלו. לפני נתוני משרד האוצר השנים 90', 94', ו-2002 הסתיימו כולן בהפסדים ריאליים, של 2%-7.7%. רק פעם אחת, ב-96', גרמו ההפסדים הללו לציבור להגיב בבהלה המונית (96', אגב, הסתיימה בסופו של דבר ברווח קל לקופות הגמל). 2008 תעמיד את הסבלנות של הציבור למבחן מחודש, קשה במיוחד, לנוכח ההפסדים הכבדים עד מאוד.

כיצד יגיב הציבור - זו עדיין תעלומה. מה שברור, עם זאת, הוא אי-הנוחות הגדולה שחש הציבור הישראלי לנוכח התנודות ברווחי החיסכון הפנסיוני שלו. כבר שנים אנחנו מנסים לחנך את הציבור שההשקעה בבורסה טובה לו, וכי גם אם לוקחים בחשבון ארבע שנים של הפסדים במשך 20 שנה - עדיין הרווח השנתי הממוצע גבוה מ-4% ריאלי ברוטו (לפני ניכוי דמי ניהול). אבל אנחנו מכלים את מלותינו לשווא.

הציבור מצביע ברגליים: האופן שבו מנוהל החיסכון הפנסיוני אינו מתאים לו. לא מתאים לו רווח של 15% בשנה אחת והפסד של 7% בשנה שלאחריה - גם אם הממוצע הרב-שנתי כך הוא הגבוה ביותר. הציבור הישראלי מעדיף "ללכת על בטוח": תנו לו 2%-3% בשנה, כל שנה, ותעזבו אותו במנוחה.

חוסר ההלימה בין טעמי הציבור לבין האופן בו מנוהל תיק החיסכון הפנסיוני מעמיד את היציבות הפיננסית ואת החיסכון הפנסיוני של הציבור בסכנה. משיכה מבוהלת של כספי החיסכון לפנסיה עתה, בשיאו של המשבר, עלולה להביא בפועל לכך שהציבור יישאר בסופו של דבר עם פנסיה מצומקת.

הממוצע לא טוב לכולם

מה ניתן לעשות? ראשית, לנסות ולהרגיע את הציבור, במטרה להניא אותו ממשיכה מבוהלת של כספי הפנסיה שלו. מי שייצא נפגע מכך הוא בעיקר הוא. שנית, להפסיק להעמיד את הסבלנות של הציבור למבחן, עם תיק חיסכון פנסיוני שפשוט אינו מתאים לו. כיום הרוב המוחלט של החיסכון הפנסיוני של הציבור נעשה דרך תיק פנסיה כללי. זהו תיק השקעות כללי, שהרכב ההשקעות בו נקבע כמעט באופן מוחלט על ידי מנהלי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי החיים. המנהלים האלה, שמנסים להתאים את התיק שלהם לצרכיהם של מאות אלפי חוסכים לפנסיה, הרכיבו תיק שנחשב לבעל פרופיל סיכון בינוני - 30%-20% מניות, 50%-40% איגרות חוב של חברות פרטיות וכך הלאה.

השאיפה ל"תיק ממוצע", שיתאים לכולם, עושה עוול למרבית העמיתים. בעבור הצעירים שבהם, התיק הזה סולידי מדי ואינו מבטיח די רווח לאורך שנים. למבוגרים שבהם התיק הזה מסוכן מדי, ומעמיד את הפנסיה שלהם בסכנה של הפסדים ערב הפרישה.

אלה גם אלה אינם מקבלים את תיק ההשקעות המתאים להם. אלה גם אלה אינם יודעים כיצד מושקעת הפנסיה שלהם - כי איש לא שאל אותם מראש היכן הם רוצים להשקיע אותה. השיטה הזו חייבת להיפסק. ישראל חייבת לעבור למבנה של תיק פנסיוני המותאם לכל חוסך - כך שכל חוסך בוחר מראש את הרכב תיק ההשקעות המתאים לו, ומודע מראש לסיכונים ולסיכויים הגלומים בתיק הפנסיה שלו. כך, לפחות, הציבור לא יופתע מהפסדים שנצברו בחיסכון הפנסיוני שלו בעקבות מפולת.

המפקח על שוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי, כבר החל לבחון לפני כמה חודשים את האפשרות להעביר את ישראל למבנה של תיקי חיסכון מותאמים לגיל החוסך. רצה הגורל, והמפולת הנוכחית התרחשה לפני שהספיק המפקח לפעול. אין טעם, לכן, להמתין עד שהמפקח יסיים את הבדיקות שלו. מנהלי קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות הפנסיה הם שצריכים להגיש את השירות הזה לחוסכים בעצמם. אחרת, הם עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם חוסכים מבוהלים, שלא ירצו לשמוע אף עצה מלבד משיכת כספי הפנסיה שלהם.

עוד שירות שמנהלי קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות הפנסיה יכולים וצריכים להגיש ללקוחותיהם השנה: לוותר כליל על דמי הניהול שהם גובים. תוספת של 2%-1% לתשואה השנתית, בגלל וויתור זה, לא תמנע אמנם את ההפסדים השנה - אבל תקטין את ההפסדים, וגם תלמד שמנהלי התיק הפנסיוני יודעים להכניס את היד לכיס כשצריך ולהשתתף עם העמיתים שלהם בהפסדים. אולי כך ימנעו מהם למשוך את כספם בבהלה.

  • עוד באותו נושא:
  • קופות גמל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully