ענתבי: אין בהלת משיכות בפנסיה

ענתבי הוסיף, כי מבדיקת הנתונים עולה כי כמעט כל הכסף נמשך מקופות גמל נזילות (שצברו יותר מ-15 שנות חיסכון), וכן מקרנות השתלמות. לדבריו, מחסכונות פנסיוניים הסגורים לגיל פרישה - קרנות פנסיה, ביטוחי חיים וקופות גמל - אין משיכות כלל. "בזמנו היו עלינו המון צעקות שסגרנו את קופות הגמל לגיל 65, היום בדיעבד רואים כמה צדקנו".



כלומר, כמה חשוב להגן על הציבור מפני עצמו?



"לא, רק כמה חשוב להתאים אם תנאי החיסכון למטרות שלו".



במידה ותהיה בהלת משיכות, האם תשקלו להגן על הציבור מפני עצמו: לאסור על משיכות, לקבוע כי פקודת משיכה תתבצע רק בחלוף מספר חודשים?



"כל האופציות נבדקות. אחד הדברים שלמדנו מהאמריקאים בשבועות האחרונים זה never say never. דברים שנראו לפני כמה שבועות לא אפשריים, בחלוף מספר שבועות האמריקאים נקטו בהם. לכן, אנחנו שומרים את כל האופציות פתוחות, ומכינים תוכניות מגירה לכל מיני מצבים אפשריים. ברור לנו גם שאנחנו ערוכים להיות מוכנים להגיב במהירות: 48 השעות שהאמריקאים היססו בהם, בנוגע לסיוע ל-AIG, עלו בסופו של דבר בהחמרה משמעותית של המצב".



ב-96', כשהיתה בהלת משיכות מקופות הגמל, פרש בנק ישראל רשת בטחון בשוק איגרות החוב - הוא התחייב לקנות איגרות בשוק. האם תחזרו על זה הפעם?



"כל האפשרויות נבדקות"



"אין שכיר שלא הפסיד בגלל המשבר"



אחת האופציות שענתבי אינו שולל היא הטלת ביטוח על פקדונות הבנקים, במטרה להגן על יציבות מערכת הבנקאות. זהו צעד שבנק ישראל מתנגד לו - במיוחד בעיתוי הנוכחי.



לעומת זאת, יש כמה חלופות שענתבי אומר להן במפורש לא. אחת מהן היא מתן ביטוח לחסכונות הציבור בפנסיה, באמצעות הבטחת רצפת תשואה כלשהי לחסכונות אלה. "אין שכיר בגלובוס שלא הפסיד המון כסף בפנסיה שלו כתוצאה מהמשבר" אומר ענתבי.



"למרות ההפסדים הכבדים, למיטב ידיעתי, אף מדינה לא הציעה ביטוח על התשואות של החיסכון הפנסיוני. אין מודל כזה בעולם, ובוודאי שמדינת ישראל הקטנה לא תהיה הראשונה לנסות מודל כזה - שאנחנו לא יודעים איך לבצע אותו, לא יודעים מה תהינה ההשלכות שלו על השווקים, וגם לא יודעים מה תהיה העלות התקציבית שלו".



מה לגבי הרחבת איגרות החוב מבטיחות התשואה (אג"ח מיועדות), שהמדינה מוכרת היום לקרנות הפנסיה, לעוד מנהלים של חיסכון פנסיוני? ישנה הצעה כזו של עופר עיני.



"מבחינתי זה לא בא בחשבון. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמוכרת איגרות חוב מובטחות תשואה לפנסיה שלה, במפורש זה דפק את הצמיחה של ישראל לאורך שנים - כי כתוצאה מכך קרנות הפנסיה הפנו פחות כסף להשקעה בחברות, ולכן המגזר היצרני פה התפתח פחות. מבחינתנו, כל הרחבה של אג"ח המיועדות רק תפגע בכלכלה הישראלית".



"הפנסיה של הציבור נמצאת בידיים טובות"



בשבועות האחרונים דרש ענתבי מחברות הביטוח, קרנות הפנסיה ומנהלי קופות הגמל לדווח לו על חשיפתם ללווים גדולים. בתום הבדיקה התברר כי אין אף גוף שהשקיע בלווה בודד בשיעור שאפילו מתקרב למגבלת ההשקעה המותרת, ולכן אין אף תיק חיסכון פנסיוני שנמצא בסכנה בעקבות קריסת אחד הלווים.



איך נראה תיק החיסכון הפנסיוני שלו, לאור המשבר?



"התיק נראה סביר בהחלט. יש שונות בין הגופים השונים, ויש תיקים שמנוהלים טוב יותר או פחות, אבל בסך הכל הפנסיה של הציבור נמצאת בידיים טובות. מתקיים פה גם תהליך מאד חשוב של למידה. צריך לזכור שכל נושא האשראי החוץ בנקאי הוא אצלנו חדש לגמרי. בעולם כבר עברו משברים כאלה בגופים המוסדיים, אצלנו זו הפעם הראשונה שמתחולל משבר כזה - ויש כאן התמודדות מסוג חדש".



איך נצא מהתמודדות הזו?



"שוק ההון יצא מחוזק"



ותיק החיסכון הפנסיוני שלנו?



"בשלושת החודשים האחרונים תיק החיסכון הפנסיוני בוודאי שנחלש. אבל בטווח של חמש או עשר שנים מהיום, החיסכון הפנסיוני שלנו רק יצא נשכר.



ומה לגבי חברות הביטוח או מנהלי קרנות הפנסיה, האם גם הן תצאנה מחוזקות?



"למיטב ידיעתי אין בעיה באף גוף פיננסי".



האם בעקבות לקחי המשבר אתם תחמירו את הרגולציה? באיזה כיוון?



"אנחנו נמשיך באותו כיוון של השנים האחרונות: חיזוק המשטר התאגידי, וצבירת הידע בתחום האשראי וההשקעות".