מה לעשות עם החסכונות בימי משבר?

מקורו של המשבר הפיננסי הנוכחי בארצות הברית בכך שאזרחים רבים (לווי סאב-פריים), נטלו משכנתאות בהיקפים משמעותיים (כלומר ההלוואה הייתה בגובה הבית שנרכש ולעיתים אף יותר מכך), תוך שהם מנצלים את הריבית הנמוכה ששררה בשוק האמריקאי באותה תקופה ובציפייה כי מחירי הבתים ימשיכו לעלות. לווים אלו מתקשים כיום להחזיר את תשלומי המשכנתא.

בינתיים ערך הבתים ירד וכעת הבנקים למשכנתאות נותרו עם לווים שלא יכולים להחזיר את המשכנתא ובמקביל הם אינם מצליחים למכור את הדירה של הלווה, ואם הם מצליחים הם מקבלים סכום הנמוך מההלוואה שנתנו. המשכנתאות של אותם לווים גולגלו לשוק ההון באמצעות מכשירים פיננסיים מורכבים, מכשירים שהתגלו כחסרי ערך, מה שהוביל בסופו של יום לקריסתם של מספר מוסדות בנקאיים.

המצב בשוק ההון משפיע על החיסכון הפנסיוני שלך. הסיבה לכך היא שהגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני משקיעים את הכסף שאנו חוסכים בשוק ההון, קרי בבורסה, במניות, באיגרות חוב וכדומה. יש לציין שאין מדובר בתופעה ייחודית לישראל וכך נוהגים הגופים המנהלים בכל רחבי העולם. מידת הסיכון משתנה ותלויה באופיו של מסלול ההשקעה שבוחר החוסך.

חיסכון פנסיוני הוא חיסכון ארוך טווח הנצבר על פני עשרות שנים. חיסכון זה יש לבחון לאורך תקופות ארוכות. השפעתן של תנודות חדות בשוק ההון בתקופה קצרה אינה קריטית בהכרח לחיסכון ארוך טווח ולא מומלץ לקבל החלטות שהשפעתן על עתידך מוכרעת על סמך ירידות או עליות חדות בשוק ההון בשבוע זה או אחר.

עוד מומלץ כי לפני כל החלטה תפנה ליועץ פנסיוני או לסוכן ביטוח שיעזרו לך לבחור את המסלול המתאים לך ביותר בהתחשב בגילך, במצבך המשפחתי, במצבך הבריאותי ובמצבך הכלכלי.

קופות הגמל משקיעות את הכספים במגוון אפיקי השקעה לרבות איגרות חוב, פיקדונות, מטבע זר, מניות וכדומה.
הניסיון מראה שהשקעה לטווח ארוך באפיק המנייתי, על אף שהוא מסוכן יותר, מניב בממוצע תשואות גבוהות יותר מכל אפיק השקעה אחר. משנת 1926 (לפני המשבר הגדול של 1929) ועד לשנה הנוכחית, מדד שוק המניות האמריקאי הניב תשואה שנתית ממוצעת של 10.4% וכל דולר שהושקע במניות שהפך בסוף התקופה ל-3,250 דולר, זאת לעומת כל דולר שהושקע באג"ח של ממשלת ארה"ב שהפך בסוף התקופה ל-79 דולר בלבד.

גם אצלנו, בעשר שנים האחרונות, קופות הגמל השיגו תשואה ממוצעת שנתית ריאלית של 6.6% וזאת למרות הירידות החדות בשוק ההון בשנת 2002.

משיכת כספים ממוצר פנסיוני (קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) לפני המועד המותר למשיכה תחייב את המושך בתשלום קנס מיסוי בשיעור של לפחות 35% מסך החיסכון, ובנוסף עלולה להיות כרוכה בקנסות נוספים שגובה הגוף המנהל את הכספים. זאת בנוסף לאבדן הזכות ליהנות מפטור ממס על רווחי הון, שכן בכל אפיק חיסכון אחר (פיקדון בבנק, קרן נאמנות וכדומה), תחויב במס על הרווחים שיצטברו, מס רווחי הון בשיעור של 20% מסך הרווחים.

כל עוד לא נמשכו הכספים בפועל ניתן לבטל את בקשת המשיכה, אך מרגע שנמשכו הכספים לא ניתן לבטל את הבקשה, כלומר לא ניתן לחזור ולהפקיד את הכספים ולא ניתן לבטל את קנס המיסוי (קנס בגובה של לפחות 35% מסך החיסכון) כמו כן ייתכן שלא ניתן במקרה כזה להשיב את הכיסויים הביטוחיים לכפי שהיו קודם. על כן חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני או עם סוכן ביטוח לפני משיכת הכספים.

משיכת כספי חיסכון פנסיוני עלולה להביא לפגיעה בכיסוי הביטוחי שלך, היות שהיא עלולה להביא לירידה בשיעור הכיסוי הביטוחי ואף לאבדן מלא של אותם כיסויים. בנוסף, משיכה כאמור עלולה לייקר את עלות הכיסוי הביטוחי או גרוע מכך, למנוע אפשרות לרכוש ביטוח כפי שהיה קודם (לדוגמה: עקב שינוי מצב בריאותי).

מוצרי חיסכון פנסיוני רבים מציעים כיום מסלולי השקעה רבים המאפשרים לחוסך לנהל חיסכון ברמות סיכון שונות. ככלל, ככל כשהחיסכון הפנסיוני שלך מושקע יותר במניות או באיגרות חוב של חברות פרטיות הוא תנודתי יותר (המחירים בבורסה עולים ויורדים) בעוד שחיסכון שיש בו בעיקר פיקדונות או איגרות חוב של הממשלה הוא תנודתי פחות ואמנם מסוכן פחות אך לאורך זמן צפוי להניב תשואות נמוכות יותר.

העברת הכספים למסלול חיסכון אחר באותו גוף, או העברתם לקופת גמל, לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקרן השתלמות של חברה אחרת לא תפגע בהטבות המס שלך. לעומת זאת, העברת הכספים לכל אפיק חסכון אחר צפויה לפגוע בהטבות המס שלך.

באפשרותך לפנות למוקד שירות הלקוחות בחברה המנהלת את כספי החיסכון שלך ולמלא בקשה למעבר בין מסלולי ההשקעה המוצעים בהתאם להנחיות שתקבל במוקד שירות הלקוחות. לחילופין אתה יכול לפנות ליועץ הפנסיוני או לסוכן הביטוח שלך.

יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח יוכלו לעזור לך לבחור את המסלול המתאים לך ביותר בהתחשב בגילך, במצבך המשפחתי, במצבך הבריאותי ובמצבך הכלכלי. בנוסף, ניתן לקבל יעוץ פנסיוני בבנקים הבאים: בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק איגוד ,בנק לאומי (ייעוץ לעצמאים), בנק ערבי ישראלי (ייעוץ לעצמאים), בנק מרכנתיל ובנק פועלי אגודת ישראל. כמו כן רשימת יועצים וסוכנים תוכל למצוא באתר אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון בכתובת הבאה:
http://www. mof. gov. il/hon/2001/agents/agents. asp

אין סכנה שקופת גמל תקרוס כתוצאה מהמשבר, שכן למעשה סך כל התחייבויות קופת גמל הם חסכונות העמיתים בה. יתר על כן, כספי קופת הגמל מנוהלים בנאמנות על-ידי חברה מנהלת ולכן שום חובה של החברה המנהלת ואף קריסה שלה אינם מעמידים בסכנה את כספי החוסכים, כספים שעל פי חוק אינם ניתנים לשעבוד, לעיקול או להעברה לאחר.

כספי החיסכון הפנסיוני (קופות הגמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות) מושקעים בניירות ערך בישראל ומחוץ לישראל. נכון להיום כעשרה אחוזים מנכסי קופות הגמל וקרנות הפנסיה מושקעים מחוץ לישראל. בבדיקה שנערכה במשרד האוצר נמצא כי היקפי החשיפה של נכסי קופות הגמל וקרנות הפנסיה לבנקים להשקעות ולמוסדות פיננסיים אחרים בחו"ל, נמוכה ביותר.

קופות גמל וקרנות פנסיה מנהלות את השקעותיהן בכפוף לכללים ולמגבלות הקבועים בהוראות הדין. על פי הוראות אלו אחוז ההשקעות של גוף חיסכון פנסיוני בחברה בודדת אינו יכול לעלות על עשרה אחוזים מנכסי אותו גוף ואינו יכול לעלות על חמישה עשר אחוזים בקבוצת חברות.

בפועל שיעור האחזקות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה בחברות בודדות ובקבוצות חברות אינו עולה על אחוזים בודדים.
בבדיקה פרטנית שערכנו לגבי היקפי האחזקות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה בקבוצות הלווים הגדולות במשק, נמצא כי היקפים אלו נמוכים ביותר ואינם עולים על אחוזים בודדים.

לרוב בתי ההשקעות קיימים מסלולים "סולידיים" כמו מסלול "ללא מניות", מסלול איגרות חוב או מסלול שקלי. היום אגף שוק ההון מאשר לבתי ההשקעות פתיחת מסלולים נוספים, לרבות מסלולים סולידיים תוך 24 שעות ממועד הגשת הבקשה.

חברת הביטוח AIG הישראלית היא חברה עצמאית ומנוהלת בנפרד מחברת האם האמריקאית. חברת הביטוח AIG הישראלית מפוקחת על-ידי המפקח על הביטוח בישראל ופועלת בהתאם לדרישות הרגולציה של מדינת ישראל. לנוכח האמור, אין כל סיבה לעשות שינויים או להחליף חברת ביטוח. לגבי חברת AIG האמריקאית, חברה זו הולאמה בפועל על-ידי הממשל האמריקאי ועל כן אינה בסכנת קריסה.

במהלך שנת 2008 עמדו היקפי המשיכה היומיים מקופות הגמל על כ-100 מיליון שקל. בתקופה האחרונה חלה עלייה בהיקפי המשיכה היומיים והיא עומדת כעת ברמה של כ- 150 עד 200 מיליון שקל.

סך המשיכות בקופות הגמל מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט עמד על כ- 15.5 מיליארד שקל, במקביל הופקדו בתקופה האמורה כ-12 מיליארד שקל, כלומר סך המשיכות נטו מקופות הגמל עומד מתחילת השנה על כ-3.5 מיליארד שקל המהווים כאחוז וחצי מסך נכסי הגמל.

באתר האינטרנט של משרד האוצר במערכת ה"גמל נט" ניתן לעיין ברמה חודשית בהתפלגות ההשקעות של קופה ספציפית. הנתונים מוצגים לפי חתכים שונים: אפיקי ההשקעה השונים (מניות, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות, פקדונות וכדו'), השקעות בארץ ובחו"ל, השקעות בנכסים סחירים/לא סחירים, השקעות לפי רמות סיכון ועוד.

בנוסף, חודשיים לאחר תום כל רבעון, קופות הגמל חייבות להציג באתרי האינטרנט שלהן דוח שמפרט את רשימת הנכסים בהם השקיעה הקופה בפועל.