מעבר לכך, גם העימות הנוכחי לא סיפק הפתעות והברקות. בחלק מהמקרים המועמדים היססו וגימגמו מעט, אבל בעיקר השרו תחושה כבדה של דז'ה וו. "הוא יעלה את המסים!" אמר מקיין. "אני אקצץ במסים ל-95% מהמשפחות המרוויחות פחות מ-250 אלף דולר", נאלץ אובמה להדוף את המתקפה פעם נוספת. "אני מעדיף שלא נעלה מסים לאף אחד", התגונן מקיין, כשאובמה האשים אותו שהוא רוצה להקל על העשירים. שני המועמדים דיברו ארוכות על כמה שהם מבינים את תחושותיהם של האמריקאים נוכח המשבר. מטבע הדברים, דיון על מצב הכלכלה תפס את מרבית הזמן, וגם כשהחל הדיבור על מדיניות החוץ, השאלה הראשונה היתה, האם המשבר הכלכלי יאפשר לאמריקה לבצע משימות להשכנת השלום באזורים שונים בעולם.
כשנשאלו, את מי ימנו לשר האוצר, מקיין הזכיר את מג וויטמן, מנכ"לית אי-ביי, ש"יודעת מה זה להיות בשוק ולייצר מקומות עבודה", ואילו אובמה קיבל את המלצתו של מקיין בנוגע לוורן באפט, שהביע תמיכה בו. "וורן באפט הוא בחירה טובה, אבל השגשוג לא יבוא רק מלמעלה", אמר אובמה.
המועמדים שוב שקעו בוויכוח לגבי רקורד ההצבעות של כל אחד מהם בסנאט, ומי תמך יותר בהצעות התקציב הכושלות של בוש. מקיין הכריז, שאובמה עומד במקום השני בהסטוריה בהיקף התרומות שקיבל מחברות המשכנתאות הקורסות. אובמה מצדו האשים את מקיין בתמיכה בדה-רגולציה של וול-סטריט ובהחלטות התקציביות של ממשל בוש. "אנחנו במשבר החמור מאז השפל הגדול ורובכם מודאגים לגבי העבודה שלכם, שליחת ילדים לקולג'. אני מאמין שזו תוצאה של מדיניות כלכלית כושלת שקידם הנשיא בוש ושג'ון מקיין תמך בה". מקיין מצדו הציע להקפיא את התוכניות הממשלתיות ולסגור את "הפרוייקטים המיוחדים" (תקציבים שמקבלות המדינות מהתקציב הפדרלי בהליך מזורז במיוחד). בנוסף, מקיין הציע תוכנית לייצוב ערך הבתים. "בתור נשיא ארה"ב, אני רוצה לאפשר לאנשים להשאר בבתים שלהם. זה יקר, אבל עד שנייצב את ערך הבתים, לא נצליח לייצב את הכלכלה. ההצבעה שלי היא לא אובמה ולא של בוש", אמר מקיין.
אובמה מבין ציניות
בעימות הנוכחי, בשונה מהעימות הראשון, הקהל הורשה לשאול שאלות. אחת הנשים בקהל שאלה את המועמדים איך האזרחים יכולים להפקיד בידי הממשל את כספם, כששתי המפלגות נושאות באחריות למשבר. אובמה פייס אותה באמרו כי הוא "מבין את התסכול והציניות שלך", אך הזכיר שביל קלינטון לא השאיר אחריו גרעון.
שני המועמדים דיברו על הצורך בקידום פיתרונות ל"עצמאות בתחום האנרגיה", כשמקיין שם יותר דגש על בניית תחנות כוח גרעיניות, ואילו אובמה הדגיש את הצורך בהשקעה ממשלתית בפיתוח אנרגיה זולה יותר וידידותית לסביבה. מקיין הזכיר כמה הצעות חוק שהוא העלה - "אך החדשות הרעות שהן לא עברו", נאלץ לסכם.
מקיין: אובמה לא חריף מספיק
בנושאי מדיניות החוץ, מקיין הכריז שאובמה טעה במקרה של עיראק, לא היה חריף מספיק בביקורת של "התוקפנות הרוסית בגאורגיה", וסיכם כי "הוא לא מבין בנושאי החוץ ואין לנו זמן שילמד תוך כדי עבודה". "אני לא מבין למה נכנסנו למדינה שלא קשורה ל-11 בספטמבר", השיב אובמה. "השיקול שלו היה לקוי והוא עולה לנו ביוקר. החיילים שלנו עושים עבודתם בצורה הרואית, אבל עד כה ביזבזנו קרוב ל-700 מיליארד דולר, ובקרוב בקצב הזה נעבור טריליון. ואנחנו זקוקים ל-10 מיליארד האלה שאנחנו מוציאים בעיראק בחודש אחד, כאן באמריקה כדי ליצור מקומות עבודה. זה גם מגביל את יכולתנו לטפל במשברים כמו רצח עם בדרפור".
"באילו מקרים ארה"ב תשלח את חייה להתערב בסכסוכים?", נשאלו המועמדים, "לא תמיד יש לנו שם אינטרסים, אבל יש נושאים מוסריים. אם יכולנו לעצור את רוואנדה, אם היתה לנו יכולת לעצור את זה, היינו צריכים לשקול את זה ברצינות ולפעול", אמר אובמה. "אם מתרחש רצח עם, טיהור אתני, ואנחנו עומדים בצד - זה מגמד אותנו. יש הרבה אכזריות בעולם, לא נוכל תמיד להיות בכל מקום. אפשר לעשות את זה רק אם מגייסים את הקהילה הבינלאומית ולהפגין מנהיגות, וזה מה שאני עומד לעשות".
מקיין מצדו אמר כי "אם היינו עושים את מה שאובמה הציע לגבי עיראק, זה היה מצב מאוד מסוכן בשביל ארה"ב". לדבריו, "הוא היה מביא את כוחותינו הביתה בתבוסה, אני אביא אותם עם ניצחון. עלינו לעשות כל מה שביכולתנו למנוע רצח עם. אבל זה דורש אדם שמבין מה גבולות היכולת שלנו. אני אולי אצטרך לקבל החלטות קשות אלה אבל לא אקל בהן ראש".
מקיין האשים את אובמה באיום לתקוף את פקיסטאן, אך אובמה אמר, שדעת הקהל השלילית כלפי אמריקה נוצרה בעיקר "בגלל תמיכת משטר בוש בדיקטטור מושארף", והזכיר כי "בן לאדן נמלט והתיישב בהרי פקיסטאן. הם מתכננים פיגועים ברגעים אלה. נהרוג את בן לאדן, נרסק את אל-קאעדה, זו תהיה העדיפות הראשונה שלנו. אם פקיסטאן לא מסוגלת או לא רוצה לצוד את בן לאדן, אנו חייבים לעשות את זה, כי הם מאיימים להרוג עוד אמריקאים. סנטור מקיין הוא זה שאומר 'הפציצו, הפציצו הפציצו את איראן', זה לא נקרא לדבר ברכות". מקיין אמר בתגובה, שזו היתה בדיחה שאמר במפגש עם וטרנים. "אני אשיג את אוסאמה בן לאדן, אני יודע איך לעשות את זה, אבל אני לא אשגר משפטי מחץ כמו סנטור אובמה, אלא אנהג באחריות. יש לנו מחלוקות לגבי השימוש בכוח צבאי", אמר מקיין.
כשנשאלו, אם רוסיה של היום היא אימפריית רשע, שניהם התלבטו. "הם היו מעורבים בהתנהגות מרושעת", אמר אובמה. "הם לא ברית המועצות, אבל יש להם דחפים לאומנים, שהם מסוכנים". "אולי", אמר מקיין. "אם אגיד 'כן', נתחיל מלחמה קרה חדשה, אם אגיד 'לא', זה אומר התעלמות מהתנהגותם. פוטין הקיף עצמו באנשי ק-ג-ב, הוא דיכא את חופש הביטוי. אנחנו צריכים להפגין תמיכה מוסרית באוקראינה וגיאורגיה ולתמוך בכניסתן לנאט"ו. כמובן, אנו רוצים להפעיל לחץ בינלאומי על רוסיה בתקווה שזה יגרום לה לשנות התנהגות שהפכה לאפשרית בזכות רווחי הנפט. עצמאותנו בתחום האנרגיה תאפשר לנו להשפיע יותר על רוסיה".
אובמה לא מוותר: חייבים לנסות ולדבר עם איראן
גם ישראל והתקיפה האפשרית של איראן שוב עלו על הפרק בשאלה של טרי שירי, איש צבא לשעבר, מהקהל: "שניכם הבעתם תמיכה בישראל. אם איראן תתקוף את ישראל, האם תשלחו כוחות סיוע או תחכו לאישור מועצת הבטחון של האו"ם?"
"במועצת הביטחון זה בטח ייתקל בהתנגדות של רוסיה וסין", אמר מקיין. "מדובר באיום לא רק על ישראל אלא על כל המזרח התיכון, כי שאר המדינות ישיגו את הנשק הגרעיני גם הן. מה הייתם עושים בתור ישראל, אם איראן היתה נחושה למחוק אתכם מפני האדמה ומכנה את ארצכם 'גופה מצחינה'? אם נפעיל מספיק לחץ על איראן יחד עם סנקציות, יחד עם השותפים שלנו, אני מקווה שהאיראנים ינטשו את התוכניות שלהם. לא נוכל לאפשר לשואה השנייה לקרות".
לדברי אובמה, "לא רק שזה יסכן את ישראל, בת הברית הכי משמעותית שלנו באזור ואחת החשובות בעולם כולו, זה חשוב להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו למנוע תרחיש שבו אנו עומדים בפני בחירה כזאת. אם נוכל לעבוד עם מדינות אחרות על סנקציות, שלאיראן יהיה פחות כסף אם נצמצם את התלות האנרגטית שלנו, זה יפעיל עליהן לחץ. אבל אני חושב שאנו חייבים לדבר ולהעביר מסר ישיר לאיראנים, שאנחנו צריכים לדבר לא רק עם ידידים אלא גם עם אויבים. זה יכול לא לעבוד, אבל כשלוקחים גישה זו יש לנו סיכוי יותר גדול להצליח, גם עם צפון קוריאה וגם איראן. אנו חייבים לנהל דיבור שיבהיר שאנו לא מורידים את האופציה הצבאית מהשולחן".
תום ברוקאו, מנחה העימות תהה, מה המועמדים לא יודעים, ומה הם רוצים ללמוד?
"אשתי מישל יכולה לתת רשימה ארוכה", התבדח אובמה. "אחד הדברים שאנו יודעים הוא שהנשיאות מערב אתגרים מפתיעים, לא כאלו שאנו מצפים להם". מקיין העדיף להחמיא לעצמו: "זה היה כבוד גדול עבורי לשרת את המדינה הרבה שנים, ואני מבקש מהעם האמריקאי לתת לי עוד הזדמנות. אני נשען על הרקורד שלי לשים את ארצי קודם".
אז מי ניצח?
לפי הסקרים שנערכו מיד בתום העימות, אובמה יצא גם מהעימות השני כשידו על העליונה. בסקר רשת סי-בי-אס, שנערך בקרב המתלבטים, 39% העדיפו את דבריו של אובמה, 27% - את מקיין, ואילו 35% הכריזו על תיקו. בסקר של סי-אן-אן, 54% העדיפו את אובמה על פני מקיין. אך כמובן, שני הקמפיינים בסיום העימות מיהרו להודיע על נצחון.
"הלילה, ג'ון מקיין ניצח בעימות", מסרה מנהלת התקשורת של מקיין, ג'יל הייזלבייקר. "הוא היה היחיד שהוכיח שיש לו את העצמאות והכוח להתמודד עם כל מה ששבור בוואשינגטון ובוול סטריט". מנגד, מנהל הקמפיין של אובמה, דייוויד פלאף אמר כי "ברק אובמה זכה בנצחון מהדהד בפורמט האהוב על ג'ון מקיין, כי הוא הציג את השינוי שיבנה מחדש את מעמד הביניים. העם האמריקאי שאל הלילה שאלות קשות, ורק ברק אובמה היה מחובר למאבקים שלהם והציע תשובות ברורות".
בחירות 2008 : אובמה ומקיין התעמתו על המשבר הכלכלי; אובמה: "וורן באפט הוא בחירה טובה לשר האוצר"
8.10.2008 / 7:04