משבר עולמי
מה גרם למשבר?
שורשי המשבר נעוצים בגיאות בת שבע שנים, שהנסיקה את שוקי הנדל"ן לפסגות לא-נודעו. גיאות מתמשכת זו דירבנה משקיעים לראות בנדל"ן אפיק קוסם ולנתב לעברו נתחים נכבדים של חסכונותיהם, כשהם מנצלים את להיטותם של בנקים להלעיט אותם בהלוואות נדיבות - ששיעורן המצרפי עלה תדיר על שוויים השוקי של הנכסים ששיעבדו להם הלווים.
באיוולתם, לא נדרשו הבנקים ליכולת פירעונם של רוכשי הנדל"ן והתעלמו מכך שלאורך זמן, עלול להישחק שוויים של הנכסים שמימנו.
כשהתרגשה המפולת ב-2007 ופשטה כאש בשדה קוצים לרחבי העולם, נותרו הבנקים עם בטוחות נדל"ניות נחותות, שלא היה בהן לכסות את היתרות שחבו להם הלווים.
מדוע נודעה למפולת בשוק הנדל"ן השפעה כה גורפת והרסנית על המגזר הפיננסי בארה"ב ובעולם?
* בגלל היקפי האשראי הסהרוריים שהקצו בנקים לנוטלי-משכנתאות, שבמקרים לא מעטים הסתכמו ביותר מהונם העצמי. בארה"ב היתמר האשראי הנדל"ני לכ-10 טריליון דולר (כ-10,000 מיליארד דולר), יותר משני שלישים מתוצרה המקומי הגולמי השנתי.
איגו"חים מפוקפקים
* בגלל איגו"חן הסיטוני של משכנתאות מגוונות-סיכון בחבילות שנארזו ושווקו לבנקים, לגופים מוסדיים וליחידים - אמריקאים וזרים - שסונוורו מן התשואות הגבוהות יחסית שהניבו, בהשוואה לתשואות הנמוכות יחסית שהניבו פיקדונות בנקאיים ו/או אג"ח ממשלתיות.
* משום שאותם בנקים-מתווכים לא השכילו להיפטר מבעוד מועד מן האג"ח הרעילות שנצברו בחשבון הנוסטרו (העצמי) שלהם, ונותרו עם נכסים ששוויים השוקי הידרדר הרבה מתחת לשוויים ההיסטורי. מאחר שהאג"ח מגובות המשכנתאות איגדו בתוכן ערב רב של התחייבויות - מהן תקינות, מהן מפוקפקות, מהן חדלות-פירעון - נבצר, עד היום, לתמחר את שוויין המאזני הריאלי.
מה שיעור המחיקות/ההפסדים שהסב משבר הנדל"ן למערכת הפיננסית עד כה?
האומדן הנוכחי מצביע על 600 מיליארד דולר, ועוד היד נטויה. נתון זה אינו חובק את עלותו של סיוע החירום, כ-700 מיליארד דולר, שהחליטו בית הנבחרים והסנאט להקצות למערכת הבנקאית החבולה.
מדוע גורם משבר הסאבפריים למחנק אשראי?
* משום שהפסדי המערכת הפיננסית שוחקים את בסיס ההון והעתודות שלה וגורעים מיכולתה להרחיב ולשמר את מצבת הלוואותיה לתעשייה, לחקלאות, למשקי בית ולמימון יצוא ויבוא - שלא להזכיר מימון מיזמים חדשים, רכישות ומיזוגים ממונפים.
נרתעים להלוות
* חשוב מכל, משום אובדן האמון במערכת הפיננסית. הגיעו דברים לידי כך שבנקים מובילים נרתעים להלוות זה לזה, ולו רק לטווחים קצרי-מועד; ואותם בנקים שאינם מדירים רגליהם משוקי הכספים הבין-בנקאיים, גובים מעמיתים-לווים ריבית ליבור רצחנית, הגולמת פרמיית-סיכון שכמוה לא נראתה זמן רב.
האם, כפי שמצייצים זקני וול סטריט, מתחרה חומרת המשבר הנוכחי בחומרת משבר 1929?
עם כל הכבוד למשבר שאנו מצויים בעיצומו, ויש כבוד, עודו נופל בעוצמתו מזה של 1929, שהתמשך כעשור וגרר מיתון עולמי עמוק, שהתבטא, בין השאר, בשיעור אבטלה של 25% ויותר (לעומת 6%-8% כיום) במדינות אחדות, בהן ארה"ב.
מתי, אם בכלל, נזכה לראות בדעיכתו של המשבר?
בתסריט אופטימי לעילא - בשלהי 2009. אם המיתון יחלחל לכל ענפי המשק, הוא צפוי להשתרך לפרק זמן ארוך הרבה.
מדוע טחו עיניהם של פרשנים יודעי-כל ומסבירי-כל מראות כי משבר המשכנתאות אינו ייחודי לשוק הנדל"ן ולארה"ב בלבד?
* משום שהתעלמו מכך שהתרוששותם של חוסכים ומשקיעים מכרסמת ברמת צריכתם ומלבה בתורה את המיתון.
* משום שחמדנותם של בנקים באירופה ובמזרח אסיה, בהם בנקים מרכזיים, שהשקיעו את מיטב כספם באג"ח-זיבורית (באיכות נמוכה) מגובות-משכנתאות, לא נפלה כהוא זה מזו של עמיתיהם בארה"ב.
* משום שלרע או לטוב, כלכלתה של ארה"ב, שאוכלוסייתה מונה 5% מאוכלוסיית העולם, חובקת כ-20% מתמ"גו. כשכלכלתה נשאבת לחור שחור, נכווים משקיהן של מדינות רבות.
התיפגע כלכלת ישראל מוטת היצוא מן המיתון הפוקד את העולם?
למזלם, חרף הפסדים צורבים (כ-2 מיליארד דולר) שספגו, היתה חשיפתם של בנקים ישראליים לאג"ח מגובות-משכנתאות נסבלת. עם זאת, חזקה על המיתון הגלובלי שלא יפסח על ישראל, כפי שאינו פוסח על סין, הודו, יפאן, רוסיה, האיחוד האירופי ועוד.
סיוע בעייתי
באילו דרכים נחלץ הממשל לסייע למערכת הבנקאות הדוויה?
* על ידי רכישת מניות ומניות בכורה מבוכרות בגופים מקרטעים, המקנה לו שליטה על פעילותן. רכישות אלה כמוהן כהלאמה.
* על ידי רכישת אג"ח רעילות, ששוויין מוטל בספק.
* על ידי מתן הלוואות (הזרמת כספים) מסיוויות למערכת הפיננסית הצמאה לנזילות.
האם יפקח הממשל על הגופים שחילץ או הלאים ביתר מיומנות מזו שהפגינו מוסדות פיננסיים בבעלות פרטית-ציבורית?
לאו דווקא; אך בניווטו, סביר שייחשפו לפחות הרפתקאות.
האם יהיה בעירויי הנזילות ובחבילת החירום של 700 מיליארד דולר למערכת הבנקאות בארה"ב (ולמקבילותיה ברחבי העולם), שאישרו בית הנבחרים והסנאט, כדי לשכך את הרוחות?
הם עשויים להביא לרגיעת-מה. ספק אם יהיה בהם כדי לרפא שתי מצוקות בוערות, והן: חששם של מלווים להלוות ובלימת מגמת ההאטה בכלכלת ארה"ב והעולם.
כיצד מקרינות ההזרמה וחבילת החירום על תקציבה הגירעוני של ארה"ב?
הן מתפיחות את מצבת חובותיה. אם יימנע הממשל מלרכוש את האג"ח עתירות הסיכון במחיר מופרז, ואם, ברבות הימים, יתאושש שוק הנדל"ן משפלו, תאפשר התמורה שיקבל הממשל בעבורן לצמצם את הגירעון ולהפריט את הגופים שחילץ.
איפה ואיפה
מדוע נרתמים בנקים מרכזיים במלוא עוזם לחלץ מוסדות פיננסיים שנקלעו למצוקת אשראי?
משום חששם שבנסיבות שנוצרו, התערבותם היא רע במיעוטו, כורח מציאות, העולים בחשיבותם על הענשת חתולי השמנת תאבי הבצע של וול סטריט; ומשום שהימנעות מהתערבות עלולה לשרשר בהלת משיכות של פיקדונות, שתמיט אסון על כלל המערכת הפיננסית.
כיצד מתיישבת התערבות ממשלית לסוגיה עם השקפת עולם קפיטליסטית הדוגלת באי-התערבות ממשלית באורחות המשק?
היא עומדת בסתירה תהומית לאחת מאושיות ההוויה האמריקאית, הנסמכת על משנתו של אדם סמית', שגרס כי במוקדם או במאוחר, בכוחה של "היד הנעלמה" של כלכלת שוק לתקן כשלים ועיוותים הנגלים בה מעת לעת; ואינה עולה בקנה אחד עם העיקרון שאילי-הון וקברניטי תעשייה (טייקונים) שסרחו, צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם ומחדליהם ואינם זכאים לסעד ממשלתי, על חשבון משלם המסים. במציאות מסתבר כי מה שמותר ליופיטר (המערכת הפיננסית) אסור לשור (המערכת העסקית-היצרנית).
מחסום לקפיטליזם בדישו
האם מבשרים כשליה של כלכלת שוק את קצו של הקפיטליזם וחזרה לכלכלה ריכוזית?
לא. הניסיון מעיד שכמו שדמוקרטיה אינה נזר בריאה (בחסותה, עלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה), קפיטליזם אינו טלית שכולה תכלת. רבים התחומים - פער בין עניים לעשירים, שוויון לנשים והתמודדות עם תופעות כאבטלה, אינפלציה, דפלציה וסטגפלציה בעידן גלובליזציה, אחדים מהם - שאינם נתונים לשליטתם של ממשלים, בין קפיטליסטיים בין ריכוזיים.
יתר על כן, קפיטליזם אינו מקשה צפידה: אין דומה קפיטליזם ליברלי נוסח סקנדינוויה לקפיטליזם דורסן נוסח ארה"ב, או לקפיטליזם בשרי-חלבי נוסח ישראל. גם במתכונתו הקיצונית, מעולם לא יושם הקפיטליזם על טהרתו: עצם קיומם של בנקים מרכזיים-ממלכתיים, החולשים בשרירות על אמצעי התשלום ועל קביעת רמות הריבית במשק, הוא דוגמה, אחת מני רבות, לכך.
אגב, קארל מארקס עצמו ניבא קץ לקפיטליזם רק "כאשר ימוצה עד תום".
מעל לכל, ראוי לזכור שמאז ימי יוסף התנ"כי, טרם הומצאה תרופת-פלא לתופעת המחזוריות (Boom and Bust) - שבע שנות יבולי ברכה ושבע שנות בצורת - המשבשת סדרי עולם. באחרונה נמדדת המחזוריות במרווחים סתוויים של עשר שנים: משבר יום שני השחור, 19 באוקטובר 1987, שבו צנח מדד דאו ג'ונס, בלא סיבה מוחשית, ביותר מ-22% ביממת מסחר אחת; משבר דרום מזרח אסיה, שפרץ בסתיו 1997 ונדד לרוסיה ולדרום אמריקה; ואחרון לא חביב, המשבר התורן, שבקע בסתיו 2007.
אבוי, דגולי הכלכלנים בעולם, שאחדים ממודליהם המתוחכמים ומהגיגיהם הנשגבים זיכו אותם בפרסי נובל לכלכלה, טרם נפנו לחקור, כל שכן להתיר, סוגיה נצחית זו.
אין מנוס מהסדרה
האם, בעקבות הטלטלה שחווה העולם, עשויים מעוזי קפיטליזם, בראשם ארה"ב, לשקוד על תפירת טלאיו הפרומים ועל הסדרת (רגולציית) תפקודו?
מן הסתם, תעסיק החלת מנגנוני הסדרה את ארה"ב והאיחוד האירופי בשנתיים-שלוש הקרובות ותיסוב, בין השאר, סביב הנושאים להלן:
* הגדלת בסיס ההון העצמי והעתודות (כרית המגן) של בנקים וצמצום היחס ביניהם להיקף הלוואותיהם.
* חיובם של בנקים להתמקד בפעילות מסורתית-שמרנית ולהינזר מפעילות שיווקית-תיווכית.
* נטרול התלות המושחתת בין מבקרים, רואי חשבון וחברות דירוג במעסיקיהם, על ידי החלפתם של הראשונים כל (נאמר) שלוש שנים.
* הרחבת אחריותם הפלילית והאזרחית של דירקטורים וממלאי תפקידים בכירים במוסדות פיננסיים ושל מבקרים חיצונים ופנימיים בגין מעשיהם, מחדליהם ודיווחיהם הכוזבים.
* קיצוץ שכרם של מנהלים נהנתנים בכירים והחמרת הבקרה על המענקים, ההטבות, האופציות, מצנחי הזהב וטובות ההנאה שהם מרעיפים על עצמם.
* הקפדה יתרה על שקיפות מרבית בהערכת שוויים הריאלי של נכסים לא סחירים.
* ביטוח פיקדונות הציבור - שהונהג במידה זו או זו באירלנד, ביוון, בגרמניה ובספרד, ומורחב בארה"ב מ-100 אלף ל-250 אלף דולר ללקוח.
* צמצום המינוף המותר: אם נבצר למנוע ממשקיע לרכוש בכספו מניה או חבית נפט שהאמיר שערן מ-10 דולר ל-150 דולר, ניתן לאסור על בנקים לממן (נאמר) יותר משליש עלותן. הוא הדין לגבי רכישות ומיזוגים ממונפים - מומחיותן של קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות, שנהגו עד כה לממנן בהשקעה עצמית זניחה, מגובה באשראי בנקאי נדיב.
ניפרד באימרה מרגיעה של אוהד בית"ר ירושלים שירד מנכסיו: "תזכור, אחי: בורסות מתמוטטות; באסטות נסגרות; בית"ר חוטפת 5:0 בקראקוב; חוסכים לעתים מתפגרים; משקיעים לעתים קופצים מגגות. כלכלות שורדות לעד".
חתולי השמנת אכלו בוסר - שיני חתולי הרחוב תקהינה
רפי פרסיץ
8.10.2008 / 8:04