שלמה מעוז: כמו במלחמת יום כיפור יש בעיה בקונספציה - הממשלה צריכה להרחיב התקציב ב-25 מיליארד שקל

"כמו שהיה כישלון בתפישה במלחמת יום הכיפורים - גם היום נכשלים הכלכלנים בתפישה, בזמן אמת. יש להם קונפסציה מוטעית. הם תופשים קונספציה שלא מתאימה להאטה". כך אומר שלמה מעוז, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אקסלנס, ומסביר בחריפות מה צריכה הממשלה לעשות בעקבות המשבר הגובר בשווקים העולמיים. לטעמו, פעולות הממשלה ובנק ישראל הן מאוחרות וחלשות מדי.



"השלטון בארץ לא פועל נכון ומבצע שגיאות חמורות. הממשלה צריכה לבצע הרחבה תקציבית מאוד גדולה - להוסיף 25-20 מיליארד שקל לתקציב. היא צריכה לבצע פעילות אנטי-מחזורית. כאשר היתה צמיחה חזקה, הפחיתו את הקצבאות ואת התקציבים, והמשק פעל בזכות מנוע ההיי-טק. כעת אנו נכנסים להאטה, ובמחצית העולם למיתון. העולם יצרוך מישראל פחות בעקבות הירידה ביצוא ובפעילות הכלכלית בעולם. אנחנו לא יכולים לשנות את הפעילות בעולם, ולכן צריך לבצע פעילות אנטי-מחזורית - להשקיע בתשתיות. הרחבה תקציבית אדירה במשך שנתיים, עד לכשנצא מההאטה הכלכלית, תאפשר לצמוח בתקופה הזאת. זאת הזדמנות לבנות בתי ספר, מערכות ביוב, מסילות ברזל וקווי חשמל, בית חולים באשדוד. לא צריך לחוות מלחמות כדי לבצע הוצאות תקציביות גדולות", אומר מעוז.



אתמול הודיע בנק ישראל על הפחתה של הריבית במשק ב-0.5% במהלך יום המסחר ל-3.75%. גם על המהלך הזה יש למעוז ביקורת, והוא מעודד את הנגיד להפחית את שיעור הריבית עוד יותר: "ראינו הפחתת ריבית באיחור. בנוסף, הפחתת ריבית באמצע יום המסחר היא לא לגיטימית. יש לבצע אותה בתחילת יום המסחר או בסופו, אחרת ניתן יתרון לשוק ההון ולא לאנשים הרגילים. בנק ישראל ידע על ההפחתה ובכל זאת החליט לעשות זאת באמצע היום. הפחתת הריבית אינה מספיקה והיא תרד לכיוון של 1%-2%. היא צריכה להיות הרבה פחות מ-2%".



קריאתו של מעוז להפחתת ריבית נובעת גם מהחשש לגידול באבטלה בארץ: "בעקבות שער החליפין הנמוך של השקל מול הדולר אנחנו נראה פיטורי עובדים, עלייה חדה באבטלה וירידה בגביית מסים. צריך להפחית את הריבית, ובנק ישראל צריך להרחיב את קניית הדולרים שלו כדי למנוע פיחות. במספר מדינות בעלות פעילות תחרותיות לישראל, כמו מקסיקו, דרום קוריאה, פולין, סינגפור וטאיוואן, ראינו פיחות של 8%-20% בשבועות האחרונים. אנחנו מאבדים את היתרון התחרותי עם הפיחות של המטבע".



"שער החליפין הוא מתכון ברור למשבר כלכלי. אם הממשלה לא תפעל בזמן, אנחנו נכנס למיתון ולא להאטה", מזהיר מעוז.



מה צריכה לעשות הממשלה כדי לעצור את מניעת המשבר הכלכלי בארץ?



"הציבור פודה כסף מהקרנות ועובר לבנקים. הממשלה צריכה להכריז על ביטוח פקדונות כדי שלא תהיה פאניקה. הממשלה צריכה לתת ביטוח פקדונות, כמו שעשו בעולם, לאנשים מעל גיל 60 לקופות הגמל שלהם, להעלות את הקצבאות בעקבות המדד שהראה על גידול בפערים בין האינפלציה שחווה העשירונים התחתונים לעליונים. להגדיל את התקציב ולהשקיע בתשתיות".



האם יש חשש לנפילה של בנק בארץ?



"אני לא רואה בנק קורס. הבנקים המקומיים לא בנו בפראות, לא נתנו משכנתאות לאנשים חלשים במיוחד, לא העניקו משכנתאות באחוזים גבוהים מדי מערך הנכסים. את ההלוואות נתנו לטייקונים הגדולים במשק. אם תהיה האטה בפעילות הבנקאית היא תבוא מעלייה במחיקות של חובות מהשוק הריאלי, מעסקים ללא אשראי".



מדוע המשבר מתרחש בעוצמה כזו כעת?



"המשבר עובר לשוק הריאלי. מה שהתחיל כמשבר בשוק המשכנתאות, עבר למשבר בשוק האשראי, התגלגל למשבר הבנקאות, וכעת אנו עוברים למשבר בשוק הריאלי. המערכת קורסת כי בשוק הריאלי אי אפשר לתת אשראי למשכורות, ולשלם אשראי בטווח קצר ולשלם לספקים אשראי שוטף.



"הבנק צריך לתת אשראי ללקוחות שלו, והוא לא עושה זאת והפעילות הכלכלית מצטמקת. בעקבות כך, עסקים בלי אשראי לא יכולים לשלם עבור משכורות, דלק, מסים ועוד. ברגע שאין אשראי עוברים למשבר בשוק הריאלי".



"ארה"ב ניסתה לבצע מעקף לשוק הבנקאי. אם הבנקים היו סוכני האשראי לשוק הריאלי, כשנתנו הלוואות לממשלות ולחברות, כיום ארה"ב מנסה לעשות מעקף ישירות מהבנק הפדרלי לעסקים בלי מתווכים. גם בבריטניה, אם היא תלאים את מגזר הבנקאות היא תהפוך להיות זרוע לשוק הריאלי. זאת עזרה שנועדה לעצור את ההידרדרות העולמית בתחום הבנקאות".