בדיקת City לבאר שבע: הסטודנטים עוזבים - אולי החיילים יצילו את העיר

מאת ליאור דטל ויניר ינגה



מצבה של באר שבע לא נראה טוב: במדד הערים של TheMarker ו"העיר", שבדק את מצבן של 15 הערים העצמאיות והגדולות בישראל, מדורגת בירת הנגב במקום העשירי בלבד מתוך 12 מקומות (הערים מדורגות רק ב-12 מיקומים שכן כמה מהן חולקות ציון זהה).



מדד הערים: 15 עיריות, 1,000 נתונים



הבדיקה, שנערכה בשיתוף משרד רואי החשבון אופיר בוכניק, מעלה כי ההשקעה בפיתוח בעיר מצומצמת; הוצאות העירייה לכל תושב נמוכות; האוויר מזוהם; הגירעון גדול; שיעור האבטלה גבוה ומאזן ההגירה בה הוא הגרוע ביותר מבין הערים שנבדקו. ברוב המדדים, משתרכת באר שבע בתחתית הטבלה ומדורגת במקומות 12-14.



התושבים לא אוהבים לחיות בבאר שבע



למרות זאת, נדמה שאפשר לגלות אופטימיות זהירה לגבי העתיד. העבודות בעיר הבה"דים המתוכננת לקום בנגב ולאכלס את בסיסי ההדרכה של צה"ל כבר הפיחו חיים בעיר. בחודשים האחרונים ניכרים סימנים של התאוששות בשוק הנדל"ן המקומי, שטחי מסחר רבים נבנים ומצב התרבות בעיר משתפר.



הטוב



עושים קניות: בשנים האחרונות חל מהפך של ממש בענף המסחר בבאר שבע - את מקומם של מרכזי הקניות השכונתיים תפסו מרכזי מסחר ענקיים, ותושבי העיר החלו לצאת מהשכונות אל מרכזי הקניות שנפתחו.



32.5 אלף מ"ר של שטחי מסחר נוספו השנה אל מתחם ביג, שהוקם לפני כעשור, ואל קניון באר שבע, שהוקם לפני 20 שנה כמעט. כך למשל, שטחו של מתחם One Plaza, שהוקם השנה, הוא יותר מ-18 אלף מ"ר. בשבוע שעבר הונחה אבן הפינה למתחם הקניות "השדרה השביעית", של חברת בינוי ושיכון יזמות ונדל"ן. בנוסף, החלה השנה בנייתם של שני קניונים חדשים: האחד של היזם אלי להב, שיוקם על חורבותיו של מלון נאות מדבר, והקניון השני מוקם בשכונת נוה זאב בעיר.



עם זאת, לא כולם בעיר חושבים שפתיחת המתחמים המסחריים הרבים בעיר תביא לפריחה כלכלית. יש הסבורים שכוח הקנייה בבאר שבע קטן בהרבה, ואינו תואם את קצב הקמתם של המתחמים החדשים. בנוסף, נתיבות השכנה מתעוררת בשנים האחרונות, מושכת אליה יזמים רבים ומתחילה להוות תחרות לבאר שבע בתחומי המסחר והתרבות.

פריחה תרבותית: לפני 30 שנה, בתקופת ראש העיר אליהו נאווי, הוקמו בבאר שבע התיאטרון העירוני והסימפונייטה - ומאז פעלו שני מוסדות התרבות האלה כמעט לבדם בעיר. באחרונה, קיבלה התרבות בעיר דחיפה משמעותית.



לפני כשלוש שנים הוקם בעיר בית ספר למשחק, שבוגריו מסיימים כעת את לימודיהם ויוצאים לדרכם המקצועית. השנה יעבור בית הספר למבנה קבע, שבהקמתו הושקעו כ-8 מיליון שקל. בית הספר הוא חלק מפעילות מרכז הצעירים שהוקם לפני שש שנים ומטרתו לאתר, לעודד ולטפח כישרונות מקומיים (הזמרת דנה לפידות, להקת המרפסות ואפילו הכוכב הנולד ישראל בראון התחילו דרכם במרכז זה).



בנוסף, לפני כשבוע נחנך המשכן לאומניות הבמה בבאר שבע, שנחשב לאחד המפוארים בישראל, וכבר יש המדברים על תוכניות להקמת מוזיאון לילדים בעוד כשנתיים.



רפואה שלמה: אי אפשר לדבר על באר שבע בלי להזכיר את המרכז הרפואי סורוקה - בית החולים היחיד באזור הנגב. בשנים האחרונות נמצא המרכז הרפואי בתנופת פיתוח והצטיידות, בעיקר בזכות שורה של תרומות נדיבות. לפני כשבועיים נפתח בו בית חולים חדיש ומעוצב לילדים, ובשנה הבאה צפויים להיפתח גם חדרי יולדות חדשים - במקום אלה המיושנים.



יהיה (יותר) טוב: לאחר ויכוחים רבים, עתירות, מאבקים משפטיים ודיונים רבים יצאו הש?פלים לשטח והחלו בבניית עיר הבה"דים, מדרום לאזור התעשייה של רמת חובב. המאבקים הרבים שקדמו לבנייה נסובו סביב החשש מזיהום האוויר באזור. הארגונים הירוקים זעמו על כך שלא נערך תסקיר סביבתי לפני ההחלטה על הקמת האתר באזור, ובסופו של דבר החליט בית המשפט העליון כי המדינה תקיים תסקיר כזה תוך שנה, ותפעל לפי מסקנותיו.



ואולם לאורך כל הדרך היה דבר אחד ברור לכולם: עיר הבה"דים היא התקווה הגדולה של הנגב בכלל ושל באר שבע בפרט. המספר הרב של תושבים איכותיים חדשים שיגיעו לנגב בעקבותיה, ומקומות העבודה חדשים שייווצרו, יעניקו זריקת מרץ משמעותית לכלכלת הנגב. גם פתיחת כביש 6 עד למחלף מאחז מצמצמת את מושג הפריפריה, ומקרבת את באר שבע למרכז.



הרע



הפספוס הגדול: ההחמצה הגדולה של העיר היא הסטודנטים. אוניברסיטת בן גוריון מושכת אליה אלפי סטודנטים מכל המדינה, שמוסיפים לעיר כוח כלכלי עצום. מקומות הבילוי לצעירים פורחים בזכותם, ובעלי הדירות להשכרה גוזרים קופון נאה. גם הסטודנטים מרוצים, ומרביתם מדווחים על אווירה סטודנטיאלית של ממש בשנות מגוריהם בעיר.



עם זאת, במשך השנים לא השכילה באר שבע להשאיר בתחומיה את כוח האדם האיכותי הזה. מיד עם סיום הלימודים, עולים רוב בוגרי האוניברסיטה על הרכבת הראשונה בחזרה למרכז, למעט קומץ קטן שמשתקע בעיר. אחד הפתרונות המוצעים לבעיה זו הוא הקמת פארק היי-טק משותף לעיריית באר שבע ולאוניברסיטת בן גוריון, שימשוך את בוגרי מחלקות הטבע וההנדסה.



אלא שלא רק סטודנטים עוזבים את העיר: בשנים 2004-2006 היה מאזן ההגירה בעיר שלילי, בשיעור של 1.2% - לעומת מאזן הגירה שלילי ממוצע של 0.17% בלבד בערים שנבדקו. וכך, כבשה באר שבע את המקום הראשון והמפוקפק בדירוג, כעיר עם מאזן ההגירה הגרוע ביותר מבין הערים שנבדקו.



המצב מדאיג עוד יותר, משום שסיבת העזיבה אינה הריחוק של העיר מהמרכז. רוב העוזבים עוברים לגור ביישובים הסמוכים: עומר, להבים, מיתר ואפילו נתיבות.



גירעון גדול: מצבה הפיננסי של עיריית באר שבע אינו טוב, ולכן היא מדורגת במקום ה-12 במדד זה. בשנים האחרונות אמנם הצליחה באר שבע לשפר את מצבה הפיננסי ולצמצם את הגירעון העמוק בקופת העירייה - ואת 2006 סיימה עם גירעון קטן יחסית של 5.8 מיליון שקל - אך הגירעון המצטבר בקופתה באותה שנה היה 206.4 מיליון שקל, בניכוי עודפים שהצטברו בתקציבי הפיתוח. מדובר בגירעון של 977 שקל לתושב, השקול לכ-22% מהכנסות העירייה. רק ערים בודדות מאלה שנבדקו נקלעו לגירעון גבוה יותר.







ואולם בעירייה מתגאים בכך שלפי דו"חותיה הכספיים ל-2007, שעדיין לא בוקרו על ידי משרד הפנים, הגירעון המצטבר צומצם ל-120 מיליון שקל והעייריה הגיעה לאיזון תקציבי. ההוצאה של עיריית באר שבע לכל תושב נמוכה מבערים האחרות. ב-2004-2006 הוציאה העירייה כ-4,390 שקל לתושב בממוצע - לעומת ממוצע של 4,761 שקל בערים שנבדקו. אף שבאר שבע מוגדרת כ"עיר עצמאית", שאינה מקבלת מענקי איזון ממשלתיים ואף חברה בפורום 15 הערים העצמאיות, רק 66.9% מהכנסותיה הם ממקורות עצמאיים, והיא תלויה בתמיכת הממשלה יותר מהערים שנבדקו.



גם שיעור גביית הארנונה בעיר נמוך מהממוצע (84% לעומת 89% בממוצע הערים שנבדקו). עם זאת, מנגנון השכר בעירייה בולט לחיוב, ומתאפיין ביעילות רבה יותר ממרבית הערים שנבדקו. 18.5% מההוצאות העירייה מיועדות לתשלומי שכר ופנסיה לעובדים, לעומת 23.8% בממוצע בכל הערים שנבדקו.



לא מתבגרים: גם בתחום החינוך מדורגת באר שבע במקום ה-12. תלמידי באר שבע מתקשים להציג הישגים דומים לאלה שבערים האחרות, ובממוצע רק 53% מהם היו זכאים לבגרות בשנים 2003-2006, לעומת 60.5% בערים שנבדקו. בשנים אלה חלה ירידה של 2.2% בשיעור הזכאים. ואולם על פי נתוני משרד החינוך, ב-2007 היתה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות - לכ-57%).



יעקב טרנר: "אנו פועלים למניעת נשירה מבתי הספר - והמחיר הוא שיעור הזכאים לבגרות. זה צריך להיזקף לזכותנו"
ייתכן שהסיבה לנתונים אלה היא הסבסוד הנמוך של העירייה בתחום החינוך. עיריית באר שבע מסבסדת רק 27% מתקציב החינוך, מעבר להכנסות ממשרד החינוך ותשלומי ההורים, לעומת סבסוד של 35.9% בממוצע בערים שנבדקו. למרות זאת, שיעור נשירת התלמידים מבתי הספר התיכוניים בעיר הוא 2.2% - נמוך יותר מהממוצע בערים שנבדקו (2.7%) - וגם רמת הצפיפות בכיתות נמוכה מעט מהממוצע בערים - 26.2 תלמידים יושבים בממוצע בכיתה באר שבעית לעומת 26.8 בממוצע הערים.

חיים בדוחק: תושבי באר שבע חיים בחברה שוויונית יותר משאר הערים שנבדקו (0.43 בסולם האי-שוויון, לעומת 0.45 בממוצע הערים), אך שייכים לאשכול 5 מתוך 10 בסולם החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רמת האבטלה בעיר גבוהה באופן יחסי, ו-1% מתושביה קיבלו דמי אבטלה בממוצע ב-2003-2005 - לעומת 0.92% בממוצע הערים שנבדקו, אם כי בשנים אלה חלה ירידה ממוצעת של 3% במספרם של מקבלי דמי האבטלה בעיר.



גם תנאי השכר בבאר שבע לא בשמים. ב-2003-2005 הרוויחו תושבי העיר 5,533 שקל בחודש בממוצע - נמוך ב-1,100 שקל מהממוצע בערים שנבדקו, ודומה לממוצע הארצי באותן השנים. בעוד שבערים אחרות עלה שכרם של התושבים ב-2.5% בממוצע בשנה, שכרם של הבאר-שבעים נותר פחות או יותר באותו המקום, ועלה ב-0.5% בלבד בממוצע שנתי.



הוותיקות מוזנחות: השכונות הותיקות בבאר שבע - למשל, שכונה א', ג' ו-ד' - מוזנחות עד מאוד. קשה למצוא בהן פינה אחת נקייה, הספסלים שבורים וגני המשחקים מלאים במפגעי בטיחות. לעומתן, השכונות החדשות בעיר מטופחות ונקיות. בחודשים האחרונים הוצבו אמנם בשכונות הוותיקות פסלי נוי וספסלים, בהשקעה של עשרות אלפי שקלים. אך תושבים תוהים אם יש לכך קשר לבחירות הקרבות.

הסבר אפשרי להזנחה מצוי בהוצאות הפיתוח של העיר, שהסתכמו ב-499.5 שקל לתושב ב-2004-2006 - לעומת 601 שקל בממוצע בערים שנבדקו. ההשקעות שנעשו בפיתוח הופנו כנראה למקומות אחרים. בשנים אלה פותחו בבאר שבע יותר תשתיות מים, ביוב וכבישים מבכל הערים שנבדקו (0.68 מטר לתושב, לעומת 0.35 בממוצע הערים), ונבנו מבנים שלא למגורים בהתאם לממוצע בערים שנבדקו (0.17 מטר לתושב).



והלא נורא



המחירים בסימן עלייה: מחירי הנדל"ן ב-15 ערים שנבדקו עלו בשנים האחרונות במספרים דו-ספרתיים, ורק בחיפה, חדרה ובאר שבע המגמה היתה שלילית. על פי מחירון לוי יצחק, מ-2006 עד אמצע 2008, ירדו מחירי הדירות בבאר שבע ב-10% (לעומת עלייה של 42% בממוצע בערים שנבדקו) ומחירה הממוצע של דירה בשטח של 100 מ"ר בעיר הוא הנמוך ביותר מבין הערים שנבדקו - 360 אלף שקל, לעומת 927 אלף שקל בממוצע הערים.



בהתאם לנתונים אלה, הביקוש למגורים בבאר שבע נמוך, ושיעור ההגירה השלילי בעיר (שיעור העוזבים ביחס למצטרפים) הוא הגבוה ביותר מבין הערים שנבדקו: 1.2%-. באותן שנים גם נבנו פחות מבנים למגורים בהשוואה לשאר הערים שהשתתפו בבדיקה (0.48 מ"ר לתושב לעומת 0.60 מ"ר בממוצע).



עם זאת, אף שהעיר דורגה במקום ה-14 בסעיף המגורים, יש מקום לאופטימיות זהירה. בחודשים האחרונים התעורר לחיים שוק הנדל"ן בעיר, ורשם עליות של 10%-12%. הסיבה לכך נעוצה כנראה בהתחלת עבודות הבנייה בעיר הבה"דים, שצפויה להביא לנגב עשרות אלפי אנשי קבע וחיילים. אחד הסימנים לשינוי הוא חידוש הבנייה בעיר, לאחר שנים של הקפאה.

ייתכן שגם אזור ההיי-טק של היישוב עומר מושך לעיר תושבים, שאינם יכולים לממן את המגורים בעומר ולכן גרים בבאר שבע. בנוסף, בזכות הסטודנטים הרבים בעיר עלו מחירי הדירות להשכרה ב-53% ב-2006-2008 (לעומת 61.5% בממוצע בערים), והתשואה השנתית של דירה להשכרה בעיר בשנים אלה היא 5.4% - גבוהה מברוב הערים (4.8% בממוצע).



רק חול וחול: גם בתחום איכות הסביבה מתקשה באר שבע להתבלט. על פי הדו"ח האחרון של המשרד להגנת הסביבה, מ-2005, שיעור המיחזור בעיר היה 14% - קרוב לממוצע בערים שנבדקו (12.9%). בנוסף, לא נמצאו חריגות בבדיקות מי השתייה בעיר. עם זאת, על פי התחנות לניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה, יש בבאר שבע זיהום אוויר גבוה של חלקיקים נשימים עדינים.



בנוסף, מרחף מעל העיר החשש מזיהום האוויר שמגיע מרמת חובב הסמוכה. התמונה תתבהר לאחר שהמדינה תבצע תסקיר סביבתי, כפי שהיא מחויבת לקראת הקמת עיר הבה"דים. ליקוי נוסף בתחום איכות הסביבה נוגע לשטחים הירוקים בעיר. על פי מומחי עמותת אדם טבע ודין, למרות התוכנית להרחיב באופן משמעותי את פארק "נחל באר שבע", נכון להיום השטחים המוגדרים "ירוקים" בעיר אינם מפותחים, ורובם אינם מתוחזקים באופן נאות. גם המידע הסביבתי שמציגה העירייה לתושביה באתר האינטרנט שלה אינו מספק, ולא כולל פרטים על איכות המים או האוויר בעיר.