אולם זו היתה רק אשליה של סיום משבר. בדיוק שנה אחרי, בצמידות תאריכים אירונית, נשברו שוב שיאים - הפעם של קטסטרופה. ביום חמישי 9 באוקטובר 2008 קבע מדד 500 S&P את הנפילה היומית החדה ביותר באחוזים מאז אוקטובר 87', ונסגר, לראשונה מאז 2003, מתחת לרמת ה-9,000 נקודות. בין אוקטובר של היסטוריה לאוקטובר של היסטריה המדדים נסוגו ב-40%.
שוקי המניות מחקו בחודש האחרון שנים של גיאות ושיאים שליליים נשברו כל יום. אלה בדיוק החומרים שמהם עשויה מפולת. הירידות הפכו למצב השכיח והפחד שולט.
בהלת ההמונים היא שהניעה את השוק והביאה לקריסה. אחרת, קשה להבין את העוצמה. גם אירועים שאמורים היו להתפרש כחיוביים - אישור תוכנית החירום בארה"ב, הורדות ריבית בעולם והזרמת נזילות - לא הרגיעו, אלא הציתו את המשך המפולת. התנודתיות הגדולה, כפי שהשתקפה בשיא חדש של מדד הפחד בשבוע האחרון, המחישה את הבעתה.
כשהפסיכולוגיה וחוסר האמון שולטים, כשבנקים בעולם קורסים והכלכלות במיתון, אין הרבה משמעות לתמחור של חברות לפי בדיקה של מכפילים, יחסי הון ושיעורי צמיחה. קשה למצוא כיום משקיעים שבוחנים כדאיות השקעה רק לפי ה"ערך הפנימי של החברה". מה זה משנה אם בנק נסחר במכפיל נמוך, אם מחר יכול להתרחש תסריט של פשיטת רגל? מה חשוב המחיר של קמעונאית האופנה, אם עוד כמה חודשים המיתון יחריף ואנשים יפסיקו לקנות בגדים?
מה שמעניין את המשקיעים כיום הוא איפה התחתית. מובן שלאף אחד אין תשובה, אבל מי שעשויה לעזור היא שיטת הניתוח הטכני הוותיקה, שמהווה לעתים מפלט ברגעי משבר. בניגוד לשיטת ה"ערך הפנימי", המתבססת על העתיד, שיטה זו עוסקת בחיזוי מחירי נכסים פיננסיים בהתאם למחירם בעבר ובהתבסס על תבניות גרפיות שנוטות לחזור על עצמן. לשיטה זו יש בימים אלה הרבה מאמינים, שיכולים גם לגרום לנבואה להגשים את עצמה.
לפי שיטה זו, המפולת לא הסתיימה ויש עוד דרך למטה. אחד המושגים המוכרים בניתוח הטכני הוא תיקון של "חצי מהגבוה": נכס מסוים יכול להגיע בטווח ארוך עד לגבול של חצי מהשער הגבוה שנקבע. מדד המעו"ף הגיע לפני כשנה לשיא של כ-1,240 נקודות, לפיכך הניתוח הטכני מייעד לו לטווח ארוך (שיכול גם להגיע מהר מהצפוי) רמה של 620-670 נקודות. את המסחר הבוקר יפתח המעו"ף ברמה של 798 נקודות, כך שאם המדד יעשה את כל התיקון שצופה לו ניתוח זה, צפויה לנו נפילה של עוד 15% לפחות.
בין אם אכן מדובר ב-650 נקודות למעו"ף ובין אם פחות מכך, התחתית תגיע בסופו של דבר. לפי הניתוח הטכני, ככל שהירידות מהירות יותר, גם העליות בתיקון יהיו מהירות.
שינוי הכיוון יתרחש אחרי שיחזור האמון, והמשקיעים ישתכנעו שהכלכלה מתאוששת ומחנק האשראי משתחרר. כשהיום הזה יגיע, תחל ההתנפלות על הסחורה בשוק, והפעם כבר תהיה רלוונטיות לפרמטרים כלכליים.
עד שזה יקרה, השווקים יכולים להמשיך ליפול. אבל למי שמתלבט אם לברוח מהשוק, כדאי להכניס למשוואת השיקולים את הסטטיסטיקה הבאה שמציגים ב-S&P: מניות מחזירות שליש מהירידות של שוק דובי ב-40 הימים הראשונים אחרי הנגיעה בתחתית. למי שכבר ספג את הירידות החדות ויעזוב היום את שוק המניות, יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לתזמן במדויק את ההתאוששות.
איך נדע שהגענו לתחתית
אפרת נוימן
12.10.2008 / 6:49