בבנקים נערכים לרבעונים הרעים

החובות המסופקים הם חובות שהבנקים מטילים ספק בהחזרם ומפחיתים אותם או שיעור ניכר מהם בדו"חות הרווח והפסד שלהם.



הרשימה לעיל אינה כוללת בהכרח שמות שהבנקים יבצעו הפרשות לחובות מסופקים בגינם, אבל היא נועדה להמחיש את חומרת המצב.



הבנקים המממנים סובלים מפגיעה ביכולת החזר החוב של החברות בשל המצב בשווקים ומפגיעה בבטוחות שהעמידו להם - בין אם מדובר בשווי הנכסים, או בניירות הערך שהועמדו כבטוחות. מכאן, שהגידול בסעיף ההפרשה לחובות מסופקים הוא רק עניין של זמן.



הגידול הזה יכול להיות מטושטש, אולי באמצעות ביטול הפרשה משנים קודמות בגין חובות שנחשבו כאבודים אך הוחזרו, אבל הגידול נטו צפוי להיות משמעותי.



כך, למשל, ברבעון השני של 2008 הגיעו ההפרשות לחובות מסופקים לסכום של 1.3 מיליארד שקל - גידול של 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. זאת, אחרי שברבעון הראשון הסתכמו ההפרשות ללא הקיזוזים בסכום דומה של 1.3 מיליארד שקל.



אמנם ההפרשות לחובות מסופקים שרואים בדו"חות הרווח והפסד של הבנקים קטנות יותר והן מגיעות ל-732 מיליון שקל, אלא שהן כוללות גם ביטולי הפרשות בגין חובות שנחשבו בעבר למסופקים (בעקבות התאוששות במצב הלווה כבר אינם מסופקים עוד), וכן הן כוללות ביטולי הפרשה בגין חובות שנגבו בתקופת הדו"ח בגין שנים קודמות. כך שאם רוצים ללמוד על מצב המשק צריך לבחון את ההפרשות ללא הקיזוזים.



בחודשים האחרונים ציינו המפקח על הבנקים, אנליסטים זרים ובשוק המקומי, ואפילו הבנקאים עצמם, כי ההפרשות לחובות מסופקים הגיעו לרמות מאוד נמוכות, וכי סביר להניח שמערכת הבנקאות לא תצליח לשמור על רמות אלו לאורך זמן, בוודאי שלא לנוכח המשבר הנוכחי.



ב-2007 הפרישו הבנקים לדו"חות הרווח והפסד 1.86 מיליארד שקל בסעיף הפרשה לחובות מסופקים - ירידה של 40% לעומת ההפרשות ב-2006 ושיעור של 0.3% מסך האשראי לציבור שהעמידו בשנה זו לעומת 0.5% שנה קודם לכן.



מאז 2002, אז הגיעו ההפרשות לחובות מסופקים לשיא של 7.3 מיליארד שקל, 1.24% מסך האשראי, ירדה ההפרשה הכוללת של חמשת הבנקים הגדולים בכל שנה בכמיליארד שקל.