להערכת אייל קליין, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, ישוב האמון למערכת הפיננסית, כבר בימים הקרובים, לאור העובדה שהממשלות ברחבי העולם עומדות להיות הבעלים של מוסדות פיננסיים מרכזיים ולערוב לפיקדונות הציבור המופקדים במערכת הבנקאית.
אף על פי כן, מדגיש קליין כי צעדי הממשלות נועדו לייצב את המערכת הבנקאית ואינם מיועדים לטפל בהאטה הכלכלית העומדת להתרגש על ארה"ב ועל אירופה. לפיכך, צופים באי.בי.אי כי בעתיד הקרוב לא רק שתתבצענה הפחתות ריבית נוספות (בארה"ב, באירופה ובמדינות נוספות), אלא שמדינות שונות צפויות ללכת בדרכן של ארה"ב וספרד ולהציג תוכניות תמריצים פיסקאליות במטרה להנשים מלאכותית את הפעילות הכלכלית.
כך או כך, הורעה תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2009 בצורה משמעותית והצמיחה בארה"ב ובאירופה צפויה להיות אפסית ואף שלילת ברבעונים מסוימים.
כבר כמעט חודש שהעולם נמצא בסחרור קטלני - ממנו הוא לא מצליח לצאת חרף מאמצים עילאיים של ממשלות העולם. האות לתחילת המהומות ניתן ב-15 בספטמבר, עת הודיע בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, ליהמן ברדרס, על פשיטת רגל כשהוא משאיר אחריו התחייבויות בסך של 640 מיליארד דולר. בהקשר זה לא נותר לקבוע, כי ההחלטה של הממשל בארה"ב שלא לסייע לליהמן היתה אולי תיאורטית נכונה וצודקת, אך אומללה בתזמון הנוכחי, ובדיעבד אף בעלת השלכות הרסניות.
ההתגברות מחנק האשראי הבנקאי מחד וההתייבשות המוחלטת של שוק המימון הקצר מאידך, הביאו את הממשל בארה"ב להכיר בכך שאם הוא לא ימהר להתערב בשוק האג"ח הקונצרני - צפויות חברות מסחריות בארה"ב להיקלע אף הן לקיפאון במקרה הטוב, או לחדלות פירעון במקרה הרע.
בהתאם לכך, בשבוע החולף הודיע הפדרל ריזרב, כי הוא יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני קצר (Commercial Paper) לטווח של שלושה חודשים באמצעות SPV חדש שהוא מקים. הפדרל ריזרב צפוי להתמקד באג"ח רגיל (Unsecured) ובאג"ח מגובה בנכסים (ABS) ובכוונתו לרכוש אותן ישירות מהמנפיק (ולא בשוק הפתוח). נציין כי בכוונת הפד לרכוש ניירות של מנפיקים אמריקניים בלבד, לדרוש עמלה והעברת ביטחונות מצידן של החברות ולסיים את התוכנית בסוף אפריל 2009.
מהלכי הממשל בארה"ב - משמעותיים ודרמטיים ככל שהיו - לא הצליחו להביא לתפנית או לעצירה של כדור השלג המתגלגל. ומכיוון שבשבוע החולף, נרשמה החמרה דרסטית במחנק האשראי בעולם כולו, הגיע חוסר האמון במערכת הבנקאית העולמית לרמות שיא והדאגה שרווחה מפני התפרצות של אינפלציה התחלפה בחשש כבד לגבי עתיד הצמיחה הכלכלית בעולם.
על רקע ההתפתחויות השליליות המוזכרות לעיל, הודיעו באופן חסר תקדים הבנקים המרכזיים העיקריים על מהלך מתואם להפחתת ריבית במחצית האחוז:
בארה"ב הריבית הופחתה ל-1.5%, בגוש היורו ל-3.75%, בקנדה ל-2.5%, בבריטניה ל-4.5%, בשבדיה ל-4.25%, ובשוויץ ריבית המטרה לגבי ריבית ליבור לטווח של 3 חודשים הופחתה גם כן ב-50 נקודות ל-2.5%.
במקביל, נחתכה בארה"ב גם ריבית הניכיון (הדיסקאונט), בה בנקים יכולים ללוות מהבנק המרכזי, לשיעור של 1.75%, ובגוש היורו קוצצה הריבית בה בנקים יכולים ללוות מהבנק המרכזי ב-100 נקודות לשיעור של 4.25%.
קודם להפחתת הריבית המתואמת, הורידה אוסטרליה את הריבית לרמה של 6% ונגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר הוריד את הריבית לרמה של 3.75%.
בהקשר זה נזכיר, כי לפני פחות מחודש הורידה ניו זילנד את הריבית לשיעור של 7.5%, והבנק המרכזי של יפאן הסתפק בהודעת תמיכה במהלך של הורדת הריבית שהוביל הפד אך הוא עצמו לא הצטרף להורדות הריבית, הריבית ביפן הינה בשיעור של 0.5% ולהפחתתה לא צפויה להיות תרומה משמעותית.
משרד האוצר הבריטי הודיע על תוכנית חירום עצמאית על מנת לייצב את מערכת הבנקאות ובכדי להגן על חוסכים, מפקידים, עסקים ולווים, התוכנית כוללת:
אספקת נזילות לטווח קצר למערכת הבנקאית בהיקף של 200 מיליארד ליש"ט, במסגרתה יינתנו הלוואות מגובות במגוון רחב של בטוחות.
הזרמת הון ראשוני (Tier 1) לבנקים שישתתפו בתוכנית בכוונה להגדיל את ההון הראשוני של המערכת הבנקאית ב-25 מיליארד ליש"ט עד סוף השנה.
מתן ערבות מדינה לחוב לטווח קצר ובינוני שיונפק על ידי המערכת הבנקאית מסגרת הערבות היא 250 מיליארד ליש"ט.
בספרד הודיעה הממשלה על תוכנית חירום, שמזכירה את זו של ממשלת ארה"ב, על מנת לעזור למערכת הבנקאית להשיל מעליה אג"ח בעייתי מגובה משכנתאות. במסגרתה תרכוש ממשלת ספרד ממערכת הבנקאות נכסים בעייתיים מגובי נדל"ן בהיקף כולל של עד 50 מיליארד יורו (4.5% אחוזי תוצר). בנוסף, על מנת להגביר את אמון הציבור במערכת הבנקאית ולמנוע גל של משיכת פיקדונות הכפילה הממשלה פי 5 את ביטוח הפיקדונות של הציבור לסך של 100 אלף יורו לאדם.
יוון, דנמרק, אירלנד וגרמניה - הודיעו באופן פומבי כי הן באופן אישי ערבות לפיקדונות הציבור בבנקים המקומיים בתחומן. בכך, מקוות ממשלות אלה למנוע היסטריה בקרב ציבור האזרחים שלה. המהלך בוצע ללא תיאום עם האיחוד האירופי, אשר החל להתניע מצידו מהלך להגדלת ביטוח פיקדונות במדינות האיחוד עד לרף של 100 אלף יורו.
אסטרטג אי.בי.אי: "האמון ישוב למערכת הפיננסית, כבר בימים הקרובים"
TheMarker
12.10.2008 / 18:02