פער של 2%- והכל מסתבך

מאת אורי וינברגר

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, פתח את דבריו בכנס "כלכלת ישראל ב-2002" שנערך שלשום במלון הילטון בתל אביב, באנקדוטה. קליין סיפר כי בשבוע שעבר נפדתה לבנו תוכנית חיסכון. הבן ביקש מאביו שיתקשר לפקיד הבנק ויבקש לשחרר את התוכנית.

מעברו השני של הקו ענתה לו פקידה בשם אלה. "היום מועד פירעון תוכנית החיסכון של בני, וברצוני לשחרר את החיסכון - אם תואילי בטובך אנא העבירי את הכסף לחשבון העו"ש", ביקש קליין מהפקידה. "זה בלתי אפשרי", ענתה הפקידה. לאחר דין ודברים קצר ביקש קליין לדבר עם מנהל הסניף. "הוא נמצא בחופשה", ענתה הפקידה בחוסר סבלנות. "אז אולי אפשר לדבר עם סגן המנהל", התעקש הנגיד. סגנית המנהל, דפנה, ישבה באותה שעה עם לקוחות, ולא יכולה לקבל את השיחה, אך ביקשה את מספר הטלפון של הלקוח והבטיחה להתקשר אליו כשתתפנה.

חלפה שעה, חלפו שעתיים, ודפנה לא התקשרה. בחלוף ארבע שעות החליט קליין להתקשר שוב. הפעם מצאה דפנה את הזמן לאשר לקליין לבצע את הפעולה עבור בנו, בתנאי שישלח פקס עם חתימת הבן.

ומה המסר שחבוי באנקדוטה הזו? לדברי קליין "אם ניסיתם משהו ולא הצלחתם - נסו שוב, אולי בפעם השנייה תצליחו". עקשנות היא כנראה האסטרטגיה שאימץ הנגיד במאבקיו מול האוצר.

שלשום נחשפו בפומבי חילוקי הדעות בין הנגיד לבכירי האוצר. קליין חלק על הערכות המשרד לגבי שיעור הצמיחה ב-2002, והעריך כי שיעור הצמיחה הסביר הוא 2%, ולא 4% כפי שמעריכים באוצר.

"עם הגשת תקציב המדינה ל-2002 לאישור הכנסת ראוי אולי כי האוצר יחשוב בשנית על בסיס הצמיחה ב-2002, עליו מבוסס אומדן ההכנסות ממסים" אמר הנגיד. "את התקציב יש לבסס על הנחת צמיחה צנועה של 2%, ולהקפיא חלק מההוצאות בו כדי להבטיח עמידה ביעד הגירעון אם קצב הצמיחה יהיה נמוך מהערכות הממשלה", אמר.

משרד האוצר יוצג בכנס על ידי המנכ"ל, אוהד מראני, שהסביר מה הביא את המשרד להניח תחזית צמיחה של 4%. לדבריו, החישוב מבוסס על הגידול בהשקעות הממשלה במשק ב-2002. לטענתו, הרחבת המדיניות הפיסקלית היא מנוע הצמיחה של המשק בשנה הקרובה. ואולם הוא סייג טענה זו והבהיר כי המשק הישראלי נמצא כיום במצב של אי ודאות כלכלית. "המצב הביטחוני הרעוע, כלכלת ההיי-טק הדועכת, וכן המשבר המתמשך בענף התיירות - כל אלה עלולים להמשיך ולהעיב על מצבו של המשק הישראלי ב-2002".

מראני טוען כי על שיעור הצמיחה של 4% בתוצר ל-2002 החליטו באוצר לפני כחצי שנה, כשבנו את התקציב. מאז אירעו בעולם כמה אירועים העלולים להקטין את הסבירות לצמיחה של %4. "המשק הישראלי חטף מפלות כואבות בשנה האחרונה, אך כיום הוא נמצא ברמת שפל כה נמוכה, שקשה לראות לאן עוד הוא יכול לרדת. אם ב-2002 יישאר המשק באותו מצב כמו ב-2001 ולא יסבול ממכות נוספות, ניתן לבסס את הצמיחה בתחזיות הקודמות. אם תתערער היציבות - אזי ניאלץ להסיק מסקנות חדשות".

לדברי מראני, המנוע העיקרי לצמיחת המשק בשנה הבאה הוא הגידול בהשקעה בתשתיות. ההשקעה בתשתית תבוא לידי ביטוי בשינויים בחוקי תכנון ובנייה, כך שתוכניות הממשלה לא יישארו על הנייר אלא יצאו לפועל במהרה, אמר.

בכנס ביקר קליין גם את הרפורמה במערכת המס שיזם מנכ"ל המשרד הקודם, אבי בן בסט. קליין טען כי יש להטיל שיעור מס אחיד (כ-5%) מעל סף הכנסות מסוים מריבית. קליין קובע כי רפורמת בן בסט בעייתית, בגלל היקפה הרחב והיעדר המיקוד שלה. "אם הניסיון להעביר שינוי בהוראות המיסוי בישראל לא היה מתבצע כחלק מתוכנית סוחפת לרפורמה כוללת, אלא בשלבים מובנים, תיקון העיוותים במיסוי שוק ההון לא היה נופל קורבן", אמר הנגיד.

לדברי קליין, הגידול בגירעון ובחוב הממשלתי יעלה את מחיר ההון והריבית במשק ויפגע בהשקעות ובצמיחה. לגידול בחוב הממשלתי עלולה להיות השפעה הרת אסון - עלייה במחיר גיוס ההון בחו"ל על ידי הממשלה והמגזר הפרטי. לדבריו, החוב הממשלתי מגיע כיום לכ-430 מיליארד שקל (כ-90% מהתוצר). החוב צפוי לגדול ב-2002 בכ-12 מיליארד שקל נוספים, כך שתשלומי הריבית של ממשלת ישראל צפויים להסתכם בכ-30 מיליארד שקל, אמר. "תקציב החינוך כולו, לשם המחשה, עומד על 23 מיליארד שקל", הוסיף הנגיד.

קליין תמה איך נשקלת האפשרות להגדיל את החוב, כשידוע שגמישות הממשלה בחוב גדל - הולכת וקטנה. לדבריו, הגידול בגירעון יוביל לעלייה בריבית שמשלם האוצר בעבור מקורותיו, ולעלייה בריבית לטווח ארוך, שבאה כבר לידי ביטוי בחודשים האחרונים בהעלאת הריבית על המשכנתאות לטווח ארוך (אחרי שזו ירדה בשנתיים האחרונות). "כל אלה יוצרים לחץ אינפלציוני, לחץ בשווקים הפיננסיים וגידול בגירעון במט"ח - כך שהעלייה הזמנית ברמת החיים כתוצאה מהגידול בחוב לא תחזיק מעמד", אמר הנגיד.

מנכ"ל מודלים כלכליים, יעקב שיינין, טען כי צמיחה של 4% בתוצר במשק ב-2002 אפשרית אם הממשלה תשים דגש מיוחד על הגדלת ההשקעות. שיינין העריך כי תרומת ענף ההיי-טק לתוצר ב-2002 תהיה אפסית. לדבריו, המפתח לצמיחה בשנה הבאה טמון בהשקעות הממשלה בתחומי התשתית ובנדל"ן. "כדי לחזור לשיעורי אבטלה סבירים צריך המשק הישראלי לצמוח ב-2002 בשיעורים חדים של 5%-6%. חזרת ענף ההיי-טק למעגל הצמיחה צפויה רק ב-2003", הוסיף.