רונית ואורגד טרודים יחד בשאלות אלה מכיוון שבנוסף להיותם נשואים זה לזו, הם נשואים (גם כן באושר, בדרך כלל) לאותו מקצוע - שניהם מנכ"לים של בתי מלון גדולים בישראל. כמותם חיים בישראל זוגות רבים שהמאחד אותם - אך לעתים גם המפריד והבעייתי - הוא לא רק הקשר האישי, אלא צלע נוספת - המקצוע הזהה.
המחקרים מראים שבני זוג בעלי מקצוע משותף אינם חשים מאושרים יותר בחיי הזוגיות. האם הם נוטים יותר להתגרש? תלוי בסוג המקצוע. בדרך כלל, ככל שמדובר במקצוע שהוא צווארון לבן, מתחום ההיי-טקי או בתפקיד בכיר, שיעור הגירושים עולה, בעוד שבקרב בעלי מקצועות תעשייתיים-מסורתיים השיעור יורד.
בדקנו אצל שלושה זוגות החולקים את אותו המקצוע ומועסקים במקומות עבודה מתחרים כיצד משפיע מכנה משותף זה על חיי הזוגיות שלהם, עד כמה העיסוק המקצועי המשותף יכול להביא להפריה הדדית והאם הוא עלול לגרום דווקא ליחסי יריבות בתוך הבית.
היח"צנים
>> תמי שינקמן, 48, שותפה ומנכ"ל של חברת יחסי הציבור רימון כהן שינקמן, ובן זוגה לחיים משה דבי, 42, הבעלים של חברת יחסי הציבור דבי תקשורת, מצאו עצמם ביריבות עסקית-מקצועית לא קטנה במהלך הקריירות שלהם.
כמה משרי הממשלה ודאי זוכרים תקרית מלפני כמה שנים, שבה בני הזוג החלו לצעוק אחד על השני במבואה למשרד ראש הממשלה. כל אחד מהם נכח במקום עם השר אותו הוא דיברר: שינקמן, אז בהריון מתקדם בסיכון גבוה, הגיעה עם בנימין בן אליעזר, אז שר הביטחון. דבי היה שם עם סילבן שלום, שר האוצר דאז.
לקראת הדיון בנושא תקציב המדינה, החל דבי לגעור בבת זוגו: "תשמעי, אם מפלגת העבודה לא תתמוך בתקציב, הממשלה תיפול וזה יהיה מעשה חסר אחריות. את חייבת לשכנע את פואד לתמוך בתקציב". שיקמן הדפה את הטענה ואמרה כי לא ייתכן שהאוצר יקצץ בתקציב הביטחון, שלא לדבר על קיצוץ בקצבאות. הוויכוח התלהט, הצעקות נשמעו מקיר לקיר, השר שלום ניגש לשניים וניסה להרגיעם.
האם העימות בין בני הזוג היה מבוים? יכול להיות. ובכל זאת, שינקמן טוענת שהמקרה מראה על הזדהות גבוהה של שניהם עם הלקוח: "מה שמוכיח שאסור לנו לעבוד באותו משרד", היא אומרת. שינקמן ודבי מציינים שלעתים קרובות, כל אחד מהם מייצג שני לקוחות בעלי אינטרסים הפוכים.
"לא פשוט לסגור את הדלת בבית ולשכוח מהכל", הם אומרים ושינקמן מוסיפה: "אנו בחילוקי דעות גם בנוגע לשיטת העבודה. משה טוען שהדובר צריך להיות בפרונט מול התקשורת. הגישה שלי היא להעמיד בפרונט את הלקוח. בכלל, המקצוע המשותף לא תמיד משפיע לטובה על הזוגיות שלנו. יש לנו חדרי עבודה נפרדים בשתי קומות שונות, וקבענו שכל אחד מאתנו אינו רשאי לעבוד מהמחשב של השני, כדי למנוע חשש מפני חדירה לסודות מקצועיים. הרי זה לא נורמלי בחיי זוג".
המלונאים
>> רונית, 47, מנכ"ל מלון אחוזת אסיינדה שבמעלות ואורגד, 43, מנכ"ל מלון קיסר בטבריה, הכירו ב-87' כשרונית היתה מנהלת הקבלה במלון דן תל אביב ואורגד היה כפוף לה כשהיה מנהל משמרת באותו מלון.
"היחסים בינינו התהדקו ונהפכנו לבני זוג בתקופה שבה מילאנו את התפקידים הללו. אך למרות זאת, לא הועברנו לאגפים נפרדים. חוק הטרדה מינית עוד לא היה קיים אז", אומרת רונית. "ובכל זאת, יום אחד ניגשתי למנכ"ל המלון ואמרתי לו: 'אם אתה רוצה שיתפתח משהוא רציני ביני לבין אורגד, חשוב שתפריד בינינו מקצועית". למחרת אורגד כבר נויד לתפקיד אחר במלון, ומשם נדד בין תפקידים בענף התיירות, עד שנחת במלון קיסר.
כמנהלים של שני בתי מלון בצפון, רונית ואורגד נלחמים לעתים על אותו פלח שוק, אך לטענתם התחרות המתנהלת ביניהם אינה מובילה ליחסי יריבות גם בבית. "נכון שכל אחד מאתנו מייצג אינטרס של גוף עסקי אחר באותו ענף, אבל אנחנו מפרגנים אחד לשני ומתייעצים בינינו", הם אומרים. "רק באחרונה התלבטנו יחד בשאלה הקשורה להפעלת אטרקציות בתחומי המלונות שבניהולנו".
סביר להניח שרשת שיא הוטל המחזיקה במלון אסיינדה, ואבי אלה הבעלים של מלון קיסר, אינם רואים בעין יפה את העובדה שרונית ואורגד מנהלים מלונות מתחרים. עם זאת, רונית טוענת שזה לא המצב: "הבעלים של המלונות יודעים שנאמנותנו לארגונים אינה מוטלת בספק, ושאין סיכוי שנחליף בינינו מידע חסוי".
ההיי-טקיסטים
>> איילת קורן, 34, ובעלה שחר, 39, עובדים כמנתחי מערכות, ונקלעים לעתים במהלך עבודתם לניגוד אינטרסים של ממש ביניהם. יעל עובדת כפרילנסרית עבור חברות שונות, בעוד ששחר מועסק בחטיבת ERP ביעל תוכנה.
"בתקופה שבה עבדתי עם חברת EDS טיפלתי בין השאר בפרויקט אאוטסורסינג שאותו הזמינה חברת ECI", מספרת איילת. "רצה המקרה ובן זוגי שולב באותו פרויקט ממש, מטעם יעל תוכנה. אי אפשר היה להימנע מתחושת תחרות, אך בכל זאת: מאחר שאנו בני זוג, כאשר יום אחד התגלעה מחלוקת בין EDS לבין יעל תוכנה לגבי אופן ביצוע הפרויקט, מנהלי שתי החברות פנו אלינו כדי שנגשר על המחלוקת. ישבנו בסלון ומצאנו פתרון לפני שהעניינים הידרדרו לכדי סכסוך".
איילת מאשרת כי יכולה להתפתח תחרות בינה לבין שחר, במקרים שבהם החברה שעבורה היא עובדת והחברה שבה מועסק בעלה מתחרות ביניהן על מתן שירותים לאותו לקוח, "אבל בסופו של יום מדובר בתחרות בין זוג אוהבים, עם פרגון הדדי". לדבריה, היא מקפידה שלא להסגיר סודות של הארגון עמו היא עובדת. "יש אתיקה מקצועית אותה לא נפר בשום מצב", היא אומרת.
שחר טוען כי תחרות בין בני זוג אינה קשורה דווקא לעובדה שהשניים עוסקים באותו מקצוע. "תחרות בין בני זוג תלויה באישיותם של השניים ובמערכת היחסים ביניהם. היא יכולה שלא להתקיים כלל בין בני זוג באותו מקצוע ולהתפתח דווקא בין הבעל הרופא ואשתו עורכת הדין".
המתוקשרים
>> אביב ושירה (שמות בדויים) עובדים בשני משרדים מתחרים בתחום התקשורת. תחומי העבודה שלהם אמנם לא חופפים, אך עדיין כל פיסת מידע מקצועי שתגלוש מבן זוג אחד לשנייה עלול להיחשב ריגול תעשייתי.
בין אם אלה עניינים פנימיים הקשורים לתוכניות עתידיות של הארגון או למערכות היחסים בין הקולגות, ובין אם מדובר בפרויקטים ה"חמים" - כמעט בכל פעם שיפצו פה בענייני עבודה, הם עלולים למצוא את עצמם בניגוד אינטרסים. הם לא מכחישים שקשה להימנע משיחות על העבודה. לדברי שירה, בתחילת הקשר היה צורך בסודיות מוחלטת: "זה לא שנשארנו כל היום בבית, אבל הקפדנו לא להסתובב במקומות שידענו שיש סיכוי גבוה שמישהו יזהה אותנו. כל הזמן פחדתי שתהיה איזו דליפה גדולה בארגון שלי ושיאשימו אותי.
"כיום המצב שונה. ממילא מדובר בתעשייה ייצרית ותחרותית, אז כשאתה 'ישן עם האויב' כמעט מתבקש שתדברו על המערכה. למרות שיש עוד שחקנים בזירה אנחנו עוקבים באדיקות דווקא אחרי הביצועים של מקומות העבודה שלנו, זה נראה לי טבעי מאוד. העובדה שאנחנו נשואים אינה סוד, ולא סביר שמישהו חושב שאנחנו לגמרי מתעלמים אחד מהקריירה של השנייה".
גם לאביב ברור שאי אפשר להימנע משיחות על עניינים שקשורים לעבודה. עם זאת, הגבולות ברורים: "בהרבה שיחות עולים נושאים שהיו מתקבלים בברכה אצל המנהלים שלי, ואולי אפילו מזכים אותי בנקודות, אבל הנאמנות במקרה הזה ברורה מאוד: הבית נמצא מעל הכל - מותר לדבר על כל דבר ויש גם דברים שנשארים רק בתוכו".
לדברי אביב, המקום שבו הדיסוננס צורם במיוחד הוא בפער שבין הרצון בנסיקת הקריירה של שירה, לעובדה ש"תמיד כיף לראות את המתחרה שלך נופל או נכשל". שירה טוענת כי "כבר קרו מקרים שבהם עבדתי על פרויקט וידעתי שגם אצל המתחרים עובדים עליו, אבל לא חשפתי בבית את המקורות שמזינים אותי. מספיק שייפלט משהו בטעות, אפילו בשיחת מסדרון, וזה יעשה נזק. לא מדובר פה רק בנזק עבור המקום שבו אני עובדת, אלא ממש לירות לעצמי ברגל. לסכן את השם והמקצועיות שלי".
הקולנוענים
>> דלית וירין קימור הם זוג היוצר סרטים דוקומנטריים. ירין, 56, הקים בנוסף לכך חברה העוסקת בהפצת רעיון החשיבה היצירתית בקרב מנהלים ועובדים. השניים צמחו בערוץ הראשון כשדלית, 50, היתה תחקירנית ורכזת מערכת ובהמשך כתבת לעניינים חברתיים של הערוץ. ירין מילא שורת תפקידים בהם תחקירן של כלבוטק, כתב כלכלי ב"יומן" ובמאי של סדרות דוקומנטריות כמו "שעת הסין" ו"הנוקמים בנאצים".
כיום, דלית מביימת סרטים דוקומנטריים בעלי אופי חברתי, שאחד מהם, "חמוצים", זכה בשלושה פרסים בינלאומיים והוקרן בארה"ב. ירין שוקד כעת על סדרה אודות פרשיית רצח גדולה בישראל, שתשודר בקרוב באחד מערוצי הטלוויזיה.
"אנו רוצים מאוד זה בהצלחתו המקצועית של זו, ויחד עם זאת, העובדה שאנו פועלים באותו תחום טומנת בחובה פוטנציאל של מתח בינינו", אומרת דלית. לדבריה, כדי למזער נזקים הדדיים שיכולים להיגרם עקב תחרות סמויה, הם ערכו הפרדה בין תחומי הפעילות של כל אחד מהם: דלית כמעט אינה חורגת מהתחום החברתי וירין מתמקד בסרטים על אירועים היסטוריים הקשורים בישראל ובעם היהודי. "העובדה שאנחנו לא בדיוק על אותה משבצת מבטיחה, כך אנו מקווים, שהתחרות בינינו לא תעמוד למבחן קשה", אומרת דלית.
במקביל, השניים יוצרים גם סרטים משותפים עבור עמותות פרטיות על פועלם של אנשי ציבור בישראל בעבר ובהווה. "כדי להקטין את החיכוך בינינו בתחום זה, הפרדנו בין התפקידים. היא הבמאית ואני המפיק", אומר ירין.
המשלימים
>> זוגות שעובדים בתחומים שונים של אותו מקצוע, ואין ביניהם תחרות ישירה, מרוצים בדרך כלל מהחפיפה המקצועית. מגי הלפרין, עורכת דין בתחום דיני משפחה ובעלה אורן, שותף במשרד עו"ד בתחום האזרחי-מסחרי, אינם חשים בתחרות סמויה.
"להיפך", אומרת מגי, "הליכי הגירושים כרוכים, בין היתר, בחלוקת רכוש או מניות של חברה בורסאית. במקרה זה אני יכולה להיעזר בידע של אורן. ולהיפך: כשהוא מייעץ לאיש עסקים שעומד להתחתן, אורן יכול להתייעץ עמי בכל הקשור לדיני ממון. מכיוון שאנו משלימים זה את זה, השותפים של אורן למשרד לא זו בלבד שאינם מעקמים את האף בשל העובדה שאני בעלת משרד עריכת דין אחר - אלא הם משתפים אתי פעולה. לו נוכחתי לראות שנוצרת תחושת תחרות עם בעלי במישור המקצועי, לא הייתי מקימה בכלל משרד באותו תחום".
גם רחלי קוממי, שותפה בבעלות במשרד רו"ח שוחט-רבינוביץ-קוממי, ובעלה רונן, רו"ח באגף לביקורת פנים בבנק לאומי, מעידים כי שורר ביניהם פרגון הדדי: "אנו מנצלים את שיחות הסלון כדי ללבן נושאים שוטפים בהם נתקלנו במהלך יום העבודה. האחד משתף את השני בתהליך החשיבה המקצועית. זה יתרון גדול לבני זוג בעלי אותו מקצוע", אומרת קוממי.
אוריאן נוימרק, 37, ובעלה משה, 48, הם מורים לידיעת הארץ. "עבודתו של מורה קשה, לעתים סיזיפית, ומאתגרת", מסביר משה. "אני מרגיש שההצלחה שלי אינה רק נחלתי, אלא לא פחות מכך של רעייתי, עמה אני יכול להתייעץ לעומק בנושאים פדגוגיים. אילו היינו בני זוג בעלי מקצועות שונים, ספק אם הדבר היה מתאפשר".
התחתנת עם המתחרה? כך תחיה עם זה בשלום
>> "מצב מתמשך של תחרות בין בני זוג יכול לגרום לחיכוכים, לשחיקה בחיי הזוגיות ובלא מעט מקרים גם לפרידה ולגירושים", קובעת אסתי תירוש, מומחית לזוגיות וקריירה במרכז דואט. ארבעה פרמטרים יכולים לקבוע באיזו מידה הקריירה מסכנת את הזוגיות, ומכאן ניתן להסיק איך לחיות בשלום בלי להתפטר מהעבודה:
1. טיב התחרות המקצועית בין בני הזוג: ככל שהתחרות בין השניים ישירה יותר, כך מערכת היחסים טעונה יותר וטומנת בחובה סכנות גדולות יותר. "במקרה של מנכ"ל מלון אסיינדה ובעלה מנכ"ל מלון קיסר, התחרות בין השניים אינה ישירה אלא עקיפה, לדעתי, מכיוון שכל אחד משני המלונות הללו פונה לפלחי שוק שונים. לכן אינני מזהה פה בעיה מיוחדת. אבל זוג היח"צנים, שכל אחד מהם מועסק בחברה אחרת אך הם פונים לאותו פלח שוק ומתמודדים על אותם פרויקטים או מכרזים, חשופים בהחלט לטלטלות בתחום האישי".
2. מיקום ומעמד ההתקשרות החוזית: ככל שההתקשרות בין בני הזוג לבין מעסיקיהם שונה, סביר שהתחרות ביניהם חלשה יותר ואז גם הסכנה לזוגיות פחותה. "למשל, אם אחד מקבל שכר על בסיס קבוע והשני מתוגמל לפי תוצאות, הסבירות שתתפתח ביניהם תחרות סמויה או גלויה נמוכה בדרך כלל", אומרת תירוש.
3. באילו טיפוסים מדובר: "אם שני בני הזוג הם טיפוסים תחרותיים והישגיים מאוד, ולכל אחד מהם תחושת ערך עצמי הנגזרת בעיקר מההצלחה בקריירה, זו בעיה", טוענת תירוש. "המצב האידיאלי, מבחינת הסיכוי לשמר זוגיות יפה, הוא שאחד מבני הזוג לא תולה את תחושת הערך העצמי שלו דווקא בהישגיו במקום העבודה".
4. טיב היחסים או רמת ההתקשרות האינטימית בין בני הזוג: על פי תירוש, בני זוג אוהבים, שהקשר ביניהם עמוק, יוכלו לשרוד מתחים שנוצרים ביניהם בגלל יום העבודה. לאלה קל יותר לנהל דיאלוג שהכרחי לקיימו בין בני זוג כדי להפחית חיכוכים. "חשוב שבין בני הזוג יתקיים דיאלוג פתוח ולא שכל אחד ישקע בעולמו. עם זאת, רצוי להימנע מכך שהשיחות יגלשו לנושאים טעונים, הקשורים לתחרות הסמויה ביניהם".
לדבריה, אם המתחים אינם מרפים וקיימת סכנה להתפרקות הזוגיות, כדאי לשקול את האפשרות שאחד מבני הזוג יעשה שינוי מקצועי כלשהו, כך שלא יתנגש בעיסוק של בן הזוג. טוב גם לפנות לגורם מקצועי לקבלת ייעוץ או להשתתף בסדנה לאנשי קריירה המבקשים שהחבילה לא תפורק.
לישון עם האויב: יריבים בעבודה נאהבים במיטה
חיים ביאור
13.10.2008 / 10:10