430 מיליון דולר על הנייר בתוך 36 שעות

להחלטתו של דנקנר, הרגיל לקבל החלטות בעצמו ואחר כך ליידע את ראשי אי.די.בי, סייעה העובדה כי ראשי ה-G7 (המדינות המתועשות הגדולות) וראשי מדינות אירופיות נוספות התכנסו בימי שבת וראשון כדי לגבש תוכנית סיוע לחילוץ מערכת הפיננסית בעולם בהיקף השקעה של טריליוני דולרים. דנקנר גם היה סבור כי הנפילות הקשות במניות קרדי סוויס נבעו יותר מהפאניקה וההיסטריה של המשקיעים מאשר מהעובדה כי הבנק השווייצי מצוי בסכנת קריסה כלשהי. כך, ביום שבת היה דנקנר כבר די מגובש עם החלטתו.



הוא קיבל חיזוק נוסף למהלך ביום ראשון, כשראה כי הבורסה הישראלית התמודדה עם המפולות בעולם בצורה יחסית מתונה. זמן קצר לאחר סיום המסחר בתל אביב התקשר דנקנר למנכ"ל קרדי סוויס, בריידי דוגן, וליו"ר הבנק, וולטר קילהולט, עידכן אותם בתכניותיו וקבע עמם פגישה לבוקר של יום שני. בינתיים דירקטוריון קרדי סוויס קיבל אישר את ההחלטה למכור 3% ממניות הבנק במחירי שפל דווקא לדנקנר.



מלווה ביד ימינו, חיים גבריאלי, ועמי אראל, נשיא דיסקונט השקעות, טס דנקנר ביום ראשון בלילה לציריך. למחרת, על הבוקר סיכם על העסקה עם מנהלי קרדי סוויס. סביב השעה 8 בבוקר, כ-5 דקות לפני תחילת המסחר (ב-8:55), קיבל דנקנר טלפון מתל אביב שבישר לו כי דירקטוריון כור אישר את העסקה. כך, דקות ספורות לפני תחילת המסחר בציריך לחצו דנקנר וראשי קרדי סוויס ידיים וסיכמו על העסקה, שאמורה להיות מושלמת עד ליום 21 באוקטובר. על פי ההערכות, היא תושלם עוד קודם לכן. באותו ערב שב דנקנר לישראל.



מניית קרדי סוויס זינקה ביום שני בציריך ובניו יורק ביותר מ-28% ודנקנר רשם על הנייר רווח של כ-300 מיליון דולר (כמיליארד שקל) במשך יום אחד; כנראה הרווח הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בידי איש עסקים ישראלי ביום אחד. אתמול, בעידוד המומנטום החיובי, זינקה מניית קרדי סוויס בציריך ב-15.2% נוספים למחיר 50.5 פרנק שווייצי, תוך שהיא משלימה עלייה של כ-43% בשני ימי מסחר. עקב כך דנקנר מורווח על הנייר בתוך 36 שעות כ-430 מיליון דולר. במהלך המסחר אתמול בניו יורק עלתה המניה ב-12%.



בשיאו של משבר האשראי הגלובלי, בימים שבהם ההיסטוריה הכלכלית נכתבת מחדש, כשבנקים מתמוטטים וכשהמפה הפיננסית בעולם נכתבת מחדש, ביצע דנקנר את עסקת הענק השנייה בהיקפה (אחרי רכישת השליטה בחברת הסלולר סלקום ביולי 2005 מידי קבוצת ספרא ובל סאות' תמורת 1.34 מיליארד דולר). כל זאת מאז רכש את השליטה באי.די.בי יחד עם משפחות לבנת ומנור במאי 2003 תמורת 434 מיליון דולר ממשפחת רקנאטי.



כור תעשיות מקבוצת אי.די.בי רכשה 34 מיליון מניות רגילות של קרדי סוויס (מתוך מניות הבנק שבאוצר), שהן 3.03% ממניות הבנק, במחיר של 35 פרנק שווייצי למניה, בתמורה כוללת של 1.2 מיליארד פרנק שווייצי (כמיליארד דולר).



דנקנר קיבל במהלך החג שיחות ברכה מכל העולם, ובשיחה עם מנהלי אי.די.בי הוא נשמע כמי שלא "חלם" על כך שהמהלך יתבצע בעתוי כה מוצלח בעבורו (לפחות עד כה).



העסקה תמומן כמעט כולה מתוך קופת המזומנים של כור. הקופה מכילה כמה מיליארדי שקלים לאחר שתפחה באחרונה בכ-1.5 מיליארד שקל בעקבות ביצוע הנפקות זכויות בהיקף של כמיליארד שקל ורווח עצום שתרשום החברה ברבעון השלישי בהיקף של 533 מיליון שקל. זאת, לאחר שבעה מימושים קודמים שביצעה במניות קרדי סוויס בתוך פחות משלושה חודשים (האחרון שבהם לפני פחות מחודש).



בדיקה של 26 בנקים



דנקנר החל את מלאכת סריקת הבנקים לצורך השקעה כבר בנובמבר-דצמבר 2007. הוא ביצע זאת לאחר שראה את ADIA, זרוע ההשקעות של ממשלת אבו דאבי, רוכשת 4.9% ממניות סיטי בנק תמורת 7.5 מיליארד דולר; את צ'יינה אינווסטמנט פאנד, זרוע ההשקעות של ממשלת סין, קונה 9.9% מבנק ההשקעות מורגן סטנלי; וקרנות של ממשלת סינגפור תרות אחר ההשקעות בבנקים הגדולים בארה"ב.



התהליך כלל בדיקה של 26 בנקים, כשלישורת האחרונה הגיעו מלבד קרדי סוויס בין השאר HSBC וברקליס.



בסופו של דבר החליט דנקנר לבחור בקרדי סוויס, המתמחה בעיקר בבנקאות פרטית, ונהנה מהלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) של 10.5%, טוב יותר מיתר מתחריו. ההתעסקות עם הבנקים אינה זרה לדנקנר, שכן בעבר החזיקה אי.די.בי במניות בנק דיסקונט. הוא גם הפסיד במכרז לרכישת השליטה בבנק לאומי, וכן לא הצליח להיכנס לגרעין השליטה בבנק הפועלים, לאחר שהבעלים הנוכחים, שרי אריסון, מנעה זאת ממנו.



לאחר מסכת קניות ומימושים, תוך כדי גריפת רווחים נאים ביוני-ספטמבר, זכה דנקנר לביקורות של שוק ההון הישראלי על שהמהלכים מזכירים יותר פעולות ספקולטיוויות של סוחר ממולח מאשר בעלים של הקונצרן הגדול והמשפיע ביותר במשק הישראלי.



ואולם דנקנר, בשיחות עם מנהלי אי.די.בי, המשיך לשדר כי לא פסח על תוכניותיו להגדיל בצורה משמעותית את אחזקתו בקרדי סוויס, וכל הרווחים שהיו עד כה הגדיר אותם כ"תקלות חיוביות" שקרו באמצע הדרך.



עם העסקה הנוכחית, שמבוצעת באמצעות הזרמת הכסף לתוך הבנק ולא רכישה באמצעות מסחר בבורסה, מצטרפת אי.די.בי לקרנות השקעה ממשלתיות גדולות אסיאתיות של ממשלות דובאי, סין, סינגפור ואחרות, המנצלות הזדמנויות במגזר הפיננסים - ולמעשה הופכת לשחקן פיננסי משפיע בקנה מידה בינלאומי. זאת, בהנחה כי לא יבוצעו מימושים גדולים כבר בימים הקרובים.



עם השלמת העסקה תיהפך אי.די.בי לבעלת המניות השלישית בגודלה בקרדי סוויס, לאחר קרן השקעות אליאנס (המחזיקה בין השאר בכ-7% ממניות בנק הפועלים), המחזיקה בכ-7% מקרדי סוויס, והמשפחה הסעודית אוליאן, המחזיקה ב-3.7% מהון המניות של הבנק.



דנקנר אינו פוסל אפשרות להגדיל את אחזקתו בקרדי סוויס עד ל-4%-5%, כשייתכן שימונה בעתיד לדירקטור בבנק. עם זאת, אין בכוונתו בשלב זה לבצע מהלך של השתלטות על הבנק השווייצי, דבר שיצריך הגעה לאחזקה של לפחות 10% ממנו.



במסגרת ההסכם בין הצדדים דנקנר אינו יכול לבצע מימושים של מניות קרדי סוויס עד לסגירה הסופית של העסקה. ואולם בשלב זה אין בכוונותו לבצע את המימושים, גם אם המניה תמשיך לעלות, אלא להחזיק ב-3% מהבנק השווייצי, ואת המימושים לבצע במניות נוספות.



עם זאת, לנוכח היסטוריית המימושים והרכישות של דנקנר בעבר, לא בטוח שאכן כך יהיו פני הדברים. שכן למרות התאוששות הרגעית בשווקים, אין כלל ודאות שהדבר יימשך למשך תקופה ארוכה. כשבחברות אחזקה כמו אי.די.בי, בהיעדר מקורות רווחים משמעותיים נוספיים, אופציית המימושים של מניות כמו בקרדי סוויס ברווחים נאים נהפכת למאוד מתבקשת ורלוונטית.