"בתעשייה נותנים אשראי לכולם - בריבית וביטחונות גבוהים יותר"

משבר עולמי תעשייה



>> המשבר הפיננסי העולמי לא התבטא עד כה בצמצום האשראי לתעשייה, אלא רק בהתייקרותו - כך אמר שלשום פנחס קימלמן, יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל כספים באסם השקעות.



"אין מצב שבו הבנקים לא נותנים אשראי לחברות התעשייה, גדולות וקטנות - הם רק מעלים ריבית, מגדילים מרווחים ודורשים רמת ביטחונות גבוהה יותר בצורת מניות, שעבודים או ערבויות אחרות, בהתאם ליחסיהם עם החברה", אמר קימלמן.



"לא קורה שלא ניתן לגייס כסף בבנק, אבל המערכת שמרנית יותר וגיוס האשראי קשה יותר. זה מחייב את התעשייה שצורכת אשראי להיכנס לפרויקטים בהם רמת התשואות והוודאות גבוהות יחסית. צריך להיכנס פחות להרפתקאות ולא להיכנס למצב של תזרימים שליליים", הוסיף.



היהלומנים מחכים לחג ההודיה



משיחות שקיימו בכירי הבנקים הגדולים (למעט בנק הפועלים) עם ראשי תעשיית היהלומים, הבהירו הבכירים כי הם מעלים את הריבית על מסגרות האשראי ליהלומנים ב-0.2% מזו שלפני חודש-חודשיים. כך אישר מוטי גנץ, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים. עם זאת, הבנקים שהחלו לדון בצמצום אשראי ליהלומנים נסוגו בינתיים מהעניין, והסכימו להמתין חודש, עד שיחלו מכירות חג ההודיה, הנחשב לתקופה חשובה בצריכת היהלומים העולמית.



"חברות תעשייה צריכות לנקוט מדיניות שמרנית יותר בניהול תיק ההשקעות בימים אלה", אמר קימלמן. "אם בעבר חברות נטו לנהל את תיק ההשקעות כך ש-20%-30% ממנו היה מושקע במניות או באיגרות חוב קונצרניות, כיום הגישה צריכה להיות זהירה יותר".



חברות תעשייה מדברות על מעבר להשקעות באפיקים של פיקדונות עם רמת נזילות גבוהה לטווח קצר - דוגמת אג"ח ממשלתי, מלווה קצר מועד (מק"ם) ופיקדונות בנקאיים לטווח קצר - לפחות עד שהמצב יתבהר ויתייצב. בנוסף, נמשכים הצעדים להגנות על מטבע חוץ כדי להבטיח במידת האפשר רווחיות בעסקות יצוא.



"גם התעשייה חשופה למשבר, אם כי במידה פחותה במקצת מהמוסדות הפיננסיים", אמר קימלמן. "צריך להבין שאנחנו נמצאים בפתחו של מיתון. זה ישפיע על היצוא, על היכולת לגייס אשראי, התעסוקה וצמצום של השקעות ריאליות. היכולת להתגבר על המשבר תלויה בהיערכות החברות לקראת אלה", הוסיף.



חלק מההיערכות הוא ויתור על עסקות במחירי הפסד לטווח ארוך. תעשיינים מבצעים ניתוח חדש של כדאיות היצוא, בהתבסס על שער של 3.5-3.6 שקלים לדולר. עסקים שבעבר היו רווחיים בשער דולר גבוה יותר, נראים כעת בלתי כדאיים לטווח ארוך, וחברות מוותרות עליהם מראש. זה השער לפיו נקבעות גם תוכניות העבודה לשנה הקרובה.



"איש לא מתכוון למכור מוצר בהפסד. יש חברות שחתכו עסקות, ויש לכך השלכות על תעסוקה. כל ויתור על 100 אלף דולר ביצוא, משמעו עובד אחד פחות. חברות שמגיעות להפסדים פרמננטיים - חותכות".