בעוד שבורסות ברחבי העולם יורדות ועולות, ממשלות מגבשות תוכניות חירום ותושבים מן השורה נאבקים להבין את המשמעויות הכלכליות של משבר האשראי העולמי, באיסלנד - המדינה היחידה שהתרוששה כמעט לחלוטין בעקבותיו - השלכות המשבר מוחשיות מאוד.
מערכת הבנקאות, שהולאמה כמעט במלואה בשבוע שעבר, חתכה בן-לילה חסכונות של שנים ומשרות מכניסות לאלפים מתושבי האי; מחירי המזון המזנקים הובילו אזרחים לאגור מזון מיובא והחזרי ההלוואות והמשכנתאות של אזרחי איסלנד מאיימים להכפיל את עצמם; הקרונה הפכה למטבע בלתי סחיר, ומי מתושבי האי שמעוניין במטבע חוץ יכול לרכוש כמה מאות יורו בלבד - רק אם יציג בבנק כרטיס טיסה. במהלך שבועיים בלבד, הפכה איסלנד מאחת המדינות העשירות באירופה (לפי תל"ג לתושב), לאחת העניות ביבשת - מדינה המידפקת על דלתות רוסיה, שכנותיה הסקנדינוויות וקרן המטבע הבינלאומית כדי לגייס עזרה.
את הלגה פלוסאדוטיר, צעירה איסלנדית, תפס משבר האשראי ביום שני שעבר, בארבע אחר הצהריים, בזמן שצפתה בטלוויזיה. גייר הארדה, ראש הממשלה של האי שבצפון האוקיינוס האטלנטי, בו חיים כ-320 אלף תושבים בלבד, כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת. הוא הודיע על סמכויות חדשות לנטילת שליטה בבנקים והזהיר מ"פשיטת רגל של המדינה כולה". בתוך ארבעה ימים, שלושת הבנקים הגדולים הולאמו והמסחר בקרונה ובבורסה האיסלנדית הופסק (אתמול נפתח ונסגר המסחר בתוך כמה שעות, לאחר ירידות של 76%).
"היו לי 200 אלף קרונות בקרן נאמנות שהשקיעה בבנקים, והן נעלמו לחלוטין", סיפרה אתמול פלוסאדוטיר, בת 24, שלומדת כימיה באוניברסיטה של רייקיאוויק ומגדלת ילד בן שבע. "אני גם משלמת משכנתה מוצמדת לין יפאני ולפרנק שוויצי. החישוב החודשי נעשה ב-27 בחודש, ואני מפחדת לדעת בכמה גדל התשלום. אני חושבת שלפחות ב-40%", היא אומרת. למרות זאת, היא לא מודאגת. "אני חושבת יותר על מה אני מוציאה את הכסף, ועברתי לרכב על אופניים. אבל כל האיסלנדים בצרה הזאת ביחד, אני לא חושבת שיכול להיות שכולנו נהיה עניים מחפירים, לא?"
למעשה, רייקיאוויק לא נראית כעיר בפשיטת רגל. כלי רכב חדשים משייטים בין הבתים הצבעוניים, שמשווים לבירת איסלנד מראה של כפר דייגים עשיר ומעוצב היטב; התושבים צועדים במעילים חדשים מול הרוח המקפיאה שנושבת מהפיורד, ובתי הקפה והבארים אינם ריקים מאנשים. בבנקים נעלמו התורים של הימים הראשונים למשבר, וסוזאנה דוריסדוטיר, פקידה בבנק גליטניר, אומרת כי "כך זה היה גם אתמול, ונקווה שגם בשבוע הקרוב".
אבל המציאות שונה. במידה רבה, איסלנד היתה עכבר הניסויים של השוק החופשי. בשנת 2000 הופרטה המערכת הבנקאית האיסלנדית והוסרה הרגולציה הממשלתית. בתחרות שהתפתחה בין הבנקים, הם הציעו הלוואות ואשראי בתנאים מעולים, יצרו בועת נדל"ן מקומית שתידלקה עוד יותר את שווי נכסיהם, ולא הסתפקו בשוק המקומי. בנקים וחברות השקעה איסלנדיות התפשטו מחוץ לגבולות האי, וצברו רכישות ונכסים בהיקף של כ-100 מיליארד יורו, כשהם מגמדים את התל"ג השנתי של איסלנד (כעשרה מיליארד יורו).
כל עוד השוק הפיננסי הבינלאומי איפשר להמשיך ולממן מחדש את ההלוואות, אזרחי איסלנד החזיקו באשליה כי הנס הכלכלי שקרה להם הוא יציב, וכי המדינה הענייה לשעבר הפכה לאחת מהעשירות בעולם. בתחילת השבוע שעבר, כששוק האשראי העולמי התייבש, נפסקו ההלוואות למימון מחודש - ותושבי איסלנד גילו שהבנקים למעשה רוששו את המדינה, ואותם. הניסוי נכשל.
"אני חייב להודות שמעולם לא חשבתי שיהיה משבר בסדר גודל כזה", אמר פרוסטי אולפסון, סגן מנהל לשכת המסחר האיסלנדית. "נכון, הקרונה הוא מטבע שנסחר בהיקף קטנטן, ולפתח מגזר פיננסי ענק כמו שעשינו באיסלנד עם מטבע חלש הופך את הכלכלה כולה לפגיעה יותר לשינויים בעולם - אבל אף אחד לא חזה את היקף משבר האשראי העולמי".
"בטווח הקצר", אומר אולפסון, "זה יהיה נאיווי להגיד שהמשבר לא יחלחל לכלכלה האמיתית - כבר יש פיטורים המוניים במגזר הבנקאי, בבנייה ובתעשיית השירותים. אנשים הולכים לשבת על הכסף שלהם, תהיה התכווצות כלכלית. אבל אם נצליח להתגבר על הזעזוע הראשוני, ונחזור לבסיס האיתן של הכלכלה האיסלנדית - דגה, אלומיניום, אוכלוסייה משכילה - אני חושב שנתגבר על המשבר".
אותו הזעזוע הראשוני משתקף בשורת הסיפורים בהם עסקה התקשורת האיסלנדית בימים האחרונים: כמה קבוצות כדורגל בליגה האיסלנדית החצי-מקצוענית הודיעו כי לא יחתימו יותר שחקנים זרים, משום שאין להם כסף לשלם להם; הבנקים שקרסו היו המממנים הגדולים ביותר של הקבוצות; סטודנטים איסלנדים בחו"ל שמקבלים מלגה במדינה נותרו ללא כסף, לאחר שהבנקים מנעו מאזרחים למשוך מטבע חוץ; והעובדים הזרים הפולנים והליטאים נוטשים את המדינה באלפים, משום שהמשכורת שהם הרוויחו שווה פחות מזו שהם יכולים להרוויח בארצותיהם.
"כמובן שגם לאיסלנדים היה חלק באשמה", נכתב שלשום ב-Grapevine, עיתון מקומי באנגלית. "הצרכנות חסרת המעצורים תודלקה על ידי גישה קלה לכסף והתפיסה המוטעית שהמסיבה לא תיפסק לעולם. ובכן, היה כיף כל עוד זה נמשך, אבל עכשיו צריך לעצור ולסדר מחדש את הבית".
ואלור גונארסון (32), סופר ועיתונאי שכותב ב-Grapevine, אומר כי "אף אחד מאיתנו לא הבין מאיפה הכסף בא, והעובדה שעכשיו גילינו שהוא כלל לא היה קיים, טילטלה אנשים לחלוטין". "הדור שלי יהיה זה שייפגע הכי קשה מהמשבר הנוכחי", הוא הוסיף, "אלה שלקחו הלוואות לקנות בתים במחירים מנופחים, שעכשיו לא שווים הרבה. אנחנו אלה שלא נשכח לעולם את האשליה הכלכלית שהתמכרנו אליה". כשירות לקורא, חזר עיתונו לשורשים הוויקינגים, והדפיס את מגוון דרכי הבישול האיסלנדיות לדגים של צפון האוקיינוס האטלנטי. "תגידו שלום לדיאטה החדשה שלכם", הכריזה הכותרת.
מה קורה לאיסלנד
- האם לא נחשבה איסלנד ל"נס כלכלי"?
כן. בשנת 2000 הופרטה המערכת הבנקאית האיסלנדית והוסרה הרגולציה הממשלתית. הבנקים הציעו הלוואות ואשראי בתנאים מעולים, ויצרו בועת נדל"ן מקומית שתדלקה את שווי נכסיהם. חברות השקעה ובנקים התפשטו גם מחוץ לגבולות האי.
- אז מדוע קרסה הכלכלה?
כל עוד השוק הפיננסי הבינלאומי איפשר להמשיך ולממן מחדש את ההלוואות, אזרחי איסלנד האמינו כי כלכלתם הפורחת יציבה. בתחילת השבוע שעבר, כששוק האשראי העולמי התייבש, נפסקו ההלוואות למימון מחודש - ותושבי איסלנד גילו שהבנקים למעשה רוששו את המדינה, ואותם.
- מהן חלק מהשלכות המשבר?
הקרונה הפכה למטבע בלתי סחיר, והחזרי ההלוואות והמשכנתאות של אזרחי איסלנד מאיימים להכפיל את עצמם. חסכונות ומשרות מכניסות איבדו משוויים בן-לילה.
- באיזה צעדים נוקטת המדינה כעת?
בתוך ארבעה ימים, שלושת הבנקים הגדולים הולאמו והמסחר בקרונה ובבורסה האיסלנדית הופסק. אתמול נפתח ונסגר המסחר בתוך כמה שעות, לאחר ירידות של 76%.
איך התרוששה איסלנד בתוך שבועיים
אסף אוני
15.10.2008 / 9:01