הערכות: 250-200 מיליון שקל נפדו היום מקרנות הנאמנות; מנהל בכיר: זה עדיין לא הזמן לחפש מציאות

הסיבה שבבתי ההשקעות לא "סופרים" את הקרנות הכספיות היא שמדובר במוצר שמניב להם הפסדים: בשל התחרות, הקרנות הכספיות אינן גובות דמי ניהול ובשל הוצאות התפעול, הן מניבות למנהל הקרן הפסד המוערך ב-0.2% בשנה. אמנם, ברשתות שיווק למשל, מקובל להפעיל מדיניות של "לוס לידר", כלומר למכור מוצר אחד במחיר הפסד אך להרוויח עבור המוצרים האחרים, אולם בענף קרנות הנאמנות המצב שונה בתכלית. כיום, הייעוץ מבוצע בבנקים כך שיועץ יכול להמליץ על קרן כספית אחת אך על קרן נאמנות של חברה אחרת



"קשה לתת ניתוח רציונלי לשוק אמוציונלי"



"לציבור עדיין לא כדאי לחפש הזדמנויות בשוק שכן המדדים לא צפויים להתאושש כל כך מהר", מעריך מנהל בכיר בענף קרנות הנאמנות. "אחד הכללים המשמעותיים בשוק הוא לא לשים מכשול בפני עיוור והתנודתיות העזה היא בבחינת המכשול הכי גדול עבור משקיע ממוצע. משק בית שקונה קרן נאמנות, יכול להפסיד עליה אפילו 10% ביומיים, ולמרבה האירוניה גם באפיקים כמו איגרות החוב שנחשבות באופן מסורתי לאפיק סולידי - ולכן הוא נבהל ובורח".



המנהל מדבר על הדילמה המאפיינת את ענף קרנות הנאמנות בימים אלה: "כמנהל קרן, אני אמור לתת תשואה גבוהה יותר ולכן אני מגדיל סיכון. הבעיה היא שבימים של ירידות, הקרן מציגה ירידה חזקה יותר לעומת הממוצע ולכן הלקוח בורח. לכן, מה שיש לעשות כעת הוא להיצמד לממוצע בשאיפה לתת ביצועים פחות גרועים לעומת מדד היחס הרלוונטי. זה הזמן לא להגדיל סיכונים".



עניין נוסף המעיק על קרנות הנאמנות הוא הפדיונות הכבדים שמחייבים את מנהל הקרן להחזיק כמות גדולה של כסף מזומן שעליו להחזיר למי שמחליט לפדות את הקרן. "איש לא יודע מה יילד יום. כשיש פדיונות גבוהים, אנחנו נאלצים לפעמים למכור נכסים שבימים רגילים היינו מחזיקים בהם".