אין הרבה חדש בממלכת הקרואסון

לתושבי העיר אולי כואב לשמוע את הבדיחות שמספרים עליה, אך הניסיון האחרון והכושל של עיריית נתניה ליצוק תוכן כלשהו לעיר ולהעניק לה ייחוד, באמצעות מיתוגה כ"בירת הספורט", רק הבליט את העובדה הלא נעימה - נתניה היא סתם עיר. מאז שנטשו אותה עסקי היהלומים, לפני עשרות שנים, העיר נותרה ללא ייחוד, למעט הפשע.



אה, כן - וישנה איקאה. ההישג של עיריית נתניה טמון בכך שאיפשרה לענקית הריהוט השוודית להקים את סניפה הראשון בישראל באזור התעשייה הדרומי של העיר. העניין מוזכר שוב ושוב, עד כי דומה שמדובר באירוע המכונן בתולדות העיר.



איקאה והפריחה הנדל"נית הגדולה והמהירה שפקדה את האזור בשנים האחרונות אכן הקפיצו את נתניה צעדים רבים קדימה. השכונה המזרחית, קרית השרון, הוקמה בדיוק בזמן עליית המחירים, והציעה דירות חדישות בזול - מה שמשך אליה זוגות צעירים מאזור השרון. בשכונות המערביות והיוקרתיות נפתרו הבעיות התכנוניות בעיתוי מעולה, שאיפשר ליזמים לשווק את הדירות במחירי שיא. גם אזור התעשייה הדרומי נהפל לחלופה מכובדת לאזור התעסוקה של הרצליה פיתוח.



ואולם כל אלה לא הצליחו להעלים את הבדיחות על נתניה, ואת קישורה בתודעה הציבורית לאיקאה ולפשע, פשע ואיקאה. פרנסי העיר לא עשו שום ניסיון אמיתי ליצוק תוכן ייחודי לעיר, באמצעות פעילויות חינוכיות ותרבותיות.



רמת השירותים העירוניים אינה משביעת רצון, במיוחד בתחום החינוך. גם הפיקוח העירוני אינו מספק - מה שניכר בהרגלי החנייה הפראיים ברחובות העיר, בשפע של חריגות בנייה, ואף בקיומן של חוות סוסים פיראטיות בשכונות. ככלל, נראה שבעירייה עדיין לא הבינו שהמהפך הדמוגרפי שהתחולל בעיר מחייב שינויים תואמים ברמת המינהל הציבורי. וכך, חלק גדול מהשכונות הוותיקות נותרו מוזנחות.



למרות הכל, מומלץ לערוך סיור במרכז העיר. הוא לא יפה, קשה למצוא בו מקום חנייה והוא פקוק לא פחות משדרות אבן גבירול בתל אביב. אך בניגוד למרכזי ערים דועכים בערי ישראל הוא הומה אדם; אפשר לשמוע בו צרפתית ואנגלית, ולקנות בחנויות איכותיות, שלא היו מביישות את תל אביב, אך במחירים שפויים. צריך להתאמץ קצת כדי למצוא אותן, אבל האמינו, הן שם.



חגיגת הנדל"ן עומדת להסתיים והשאלה היא לאן תמשיך נתניה ללא שוק נדל"ן ער. לא כדאי לסמוך על הכתרתה כ"בירת הספורט". לאחר הבחירות יחזור הכדור לעירייה, בתקווה שהפעם ינסו להגות שם רעיון קצת יותר רציני.