מי שולט במי: השוק במדינה או המדינה בשוק?

הדיון האמיתי שעמד ועומד במרכז הכלכלה המדינית - מאז נהגו תיאוריות מקרו-כלכליות שיטתיות ראשונות באמצע המאה ה-17 ממרקס ואדם סמית ועד קיינס ומילטון פרידמן - הוא קביעת היחס הנכון בין השלטון לפרט והערכת התמהיל האופטימלי שבין מעורבות ממשלה במשק לבין פעולת היחיד בו, או חלוקת הסמכויות וקביעת הגבולות בין הריבון לבין השוק.



רוב התיאוריות והפרקטיקות נעות בין מעורבות ריבון רבה מאוד בשוק לבין מעורבות פחותה, מתוך הבנה כי המדינה אינה מתבוננת אדישה בכלכלתה, אלא שחקנית מתערבת וחיונית.



לפני כארבע שנים נבחר במלאווי שבדרום-מזרח אפריקה נשיא חדש, בינגו ווה מותריקה, ששם קץ לרעב במדינתו על ידי שיקום החקלאות במדינה באמצעות סיבסודה הישיר. ואכן, בתוך שלוש שנים בלבד השתנתה חקלאות מדינתו וזו נהפכה ממדינה מוכת רעב ליצואנית מזון. בכך שם מותריקה קץ לשליטת מומחי הבנק העולמי בכלכלת מלאווי, שכפו דעתם עליה בטענה כי סיבסוד החקלאות יפגע בעקרון השוק החופשי.



מאז 2000 צומחת כלכלת וייטנאם הקומוניסטית בקצב אחיד של כ-8% בשנה. זאת בזכות המדיניות הכלכלית המקורית שהנהיגה, המכונה דוי מוי (התחדשות), והמשלבת עידוד של יזמות והשקעות הון זרות עם פיקוח, הגנות מכסיות ובקרה של הממשלה.



ממשלת דנמרק הלאימה את שוק העבודה שלה: כל מקום עבודה רשאי לפטר כל עובד בכל רגע נתון, ומרגע שפוטר הוא עובר למשך ארבע שנים לכל היותר לאחריות המדינה, המעניקה לו דמי אבטלה נדיבים, מאפשרת לו הסבה מקצועית חינם, לימודים או סיוע ביזמות עסקית. שיטה זו מכונה פלקס-סקיוריטי. בדנמרק, המובילה בעולם במדדי העושר והאושר, שיעור האבטלה היה באחרונה 4.5%. רק בנורווגיה - שבה כל התמורה בעד הנפט והגז הטבעי משועבדת לתוכנית פנסיה מקפת לטובת הדורות הבאים - שיעור האבטלה נמוך יותר.



אלה רק ארבע דוגמאות ליצירת מיזוג מנצח של ממשלה מתכננת ואחראית עם שוק חופשי פעיל ויוזם ולעתים מוגן. לא עסקנו כאן בברזיל, הולנד, הודו, סינגפור, צ'ילה שלאחר עידן מילטון פרידמן ובהיסטוריה הכלכלית של ישראל. איסלנד, לעומתן, הפרה את האיזון ועברה משליטה בשוק הפיננסי להשתלטות עליו, ולכן היא על סף פשיטת רגל.



ה-Trade Off הריאלי והלא הדמגוגי של ימים אלה הוא מהו שיעור ההתערבות הרצוי והדרוש של המדינה במעשי השוק, מתוך הכרה במציאותם החיונית וההכרח בסימון מחודש ובלתי פוסק של המגבלות ותיחום הגבולות של כל אחד מהם.



וול סטריט קרסה כי על המעשה הפיננסי בארה"ב השתלט הרעיון כי היחס הראוי הוא שלשוק תהיה מדינה. שוק מרבי - מדינה מינימלית. עכשיו גם באמריקה משלמים הון תועפות כדי להחזיר את המאזן ולהכפיף את השוק הפרוע למדיניות אחראית ושקולה. האם גם הוזי הכלכלה החופשית מפוליטיקה בישראל למדו את הלקח?



הכותב חוקר את ההיסטוריה של ההפרטה בישראל כמחקר לדוקטורט בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב