צו עיקול זמני בסך 9.5 מיליון שקל נגד איל הנדל"ן סאני קאהן

הצו ניתן לפי בקשה דחופה במעמד צד אחד שהגיש משרד עורכי הדין שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות', שייצג את קאהן במשך יותר משלוש שנים בהליכי רכישת מתחם עלית ברמת גן ומכירתו. לטענת עורכי הדין, חרף עבודתם המאומצת, עד עתה לא שילם להם קאהן את שכר הטרחה המגיע להם בגין עבודתם, בסך כ-9.5 מיליון שקל.



השופט מגן אלטוביה כותב בהחלטתו כי "התנהלותו של קאהן והחברות שבבעלותו מדיפה התחמקות והימנעות מתשלום". השופט מציין כי אי מתן צו עיקול עלול להכביד על גביית שכר הטרחה בתום ההליך המשפטי, אם ייפסק שעל קאהן לשלם לעורכי דינו לשעבר.



בתביעה נוספת שהגיש משרד שפיגלמן, קורן במקביל לבקשת הטלת העיקולים, נטען כי ב-2005 החל המשרד לייצג את קאהן וחברות אמריקאיות שבבעלותו, Crescent Heights ו-Crescent Heights Diamond, בהליכים שנוגעים לרכישת מתחם עלית מקבוצת שטראוס עלית כדי להופכו למיזם נדל"ן גדול למגורים, משרדים ומסחר. ב-2006 נרכש המתחם תמורת 44 מיליון דולר.



לגרסת המשרד, עובדיו עמלו חודשים ארוכים על ייצוגו של קאהן בנוגע להסכמי המימון מול בנק הפועלים ופעלו מול הגורמים המוניציפאליים והתכנוניים כדי לקדם את שינוי תוכנית הבניין העירונית ולקבל את אישור העירייה לבניית הפרויקט. בשלב זה, מציינים במשרד, לא נערך הסכם שכר טרחה כתוב בין הצדדים, אך הובהר לקהאן עוד קודם לכן כי שכר הטרחה המקובל בישראל הוא בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ מהתקבולים הצפויים בפרויקט.



ב-2007 קיימו הצדדים תכתובות מייל בנוגע לתנאי שכר הטרחה. משרד שפיגלמן קורן חזר והבהיר את גובה שכר הטרחה המקובל בישראל. על רקע התכתובות התקיימה פגישה בין עו"ד מיכאל שפיגלמן לבין קאהן במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, ובה, לדברי שפיגלמן, אישר בפניו קאהן כי הוא מודע לשיעור שכר הטרחה שישולם. לאחר הפגישה קיימו הצדדים תכתובות מייל נוספות, אך הסכם שכר טרחה פורמלי בין הצדדים לא נחתם.



בסוף 2007 הודיע קהאן כי בכוונתו למכור את מתחם עלית בשלמותו וכפי שהוא (as is) לחברת אזורים. משרד שפיגלמן, קורן המשיך וטיפל במשא ומתן מול אזורים. לפי התביעה, ימים ספורים לפני חתימת חוזה המכר לאזורים, כשהחוזה כבר מוכן, הבהירו נציגיו של קאהן כי הם מבקשים לסגת מההסכמה לפיה גובה שכר הטרחה יחושב לפי אחוז מהעסקה, וביקשו לשלם למשרד שכר טרחה לפי שעות עבודה שהשקיע המשרד בקשר לפרויקט. שפיגלמן הודיע לנציגיו של קאהן שהוא עומד על תשלום שכר הטרחה כנגזרת של תקבולי הפרויקט הצפויים. זמן קצר אחר כך נחתם החוזה למכירת פרויקט עלית תמורת 80 מיליון דולר - שנקנה שנה וחצי קודם לכן תמורת 44 מיליון דולר.



שפיגלמן, קורן טוענים כי לאחר שהושלמה העסקה קאהן ניתק עמו מגע, בלא ששילם דבר בעבור עבודתם. ניסיונות לגבות את שכר הטרחה בהידברות עלו בתוהו, ועד עתה, כשנה לאחר סיום הפרויקט, לא שולם שכרם. בתביעתם כותבים שפיגלמן, קורן: "קאהן זרה חול בעיני עורכי הדין במשרד. כשנושא שכר הטרחה עלה באופן מפורש, הוא הרגיע את עורכי הדין, תוך יצירת אווירה של אמון והסתמכות על שמה הטוב של קבוצת החברות שבבעלותו". לדבריהם, "קאהן פעל בכוונה תחילה על מנת ליהנות מהשירותים המשפטיים המקצועיים של המשרד, מבלי שהחברות תשלמנה למשרד שכר בעבור השירותים המשפטיים". את משרד שפיגלמן, קורן ייצגו עו"ד אלי זהר, רועי בלכר ומירב ברוך ממשרד מ. זליגמן ושות'.



את תגובתו של קאהן לא ניתן היה להשיג עד מועד סגירת הגיליון.