כדי להעצים את הפחד ולצייר תמונת מצב אסונית, הם אומרים שכל חסכונות הציבור התפוגגו ועלו בעשן, כך שמי שייצא בקרוב לפנסיה יישאר חסר כל. אבל מה באמת קרה לחסכונות שלנו בשש השנים האחרונות? 2003-2007 היו שנים טובות למשק ולבורסה. הצמיחה היתה כ-5% והחברות הגדילו את רווחיהם. קופות הגמל הרוויחו באותן שנים 65% (!) נומינלי. או במלים אחרות, 100 שקל בקופה ב-2003 נהפכו ב-2007 ל-165 שקל. רווח עצום.
ואז הגיעה 2008 עם הפסד צפוי של 15%. המשמעות היא שכל 100 שקל ב-2003 יהיו שווים 140 שקל בסוף 2008. זו פנסיה שהתפוגגה? זה חיסכון שעלה בעשן? כמה רוע לב וכמה זדון צריך כדי לתאר באופן כה שקרי את המציאות.
יש גם כאלה, כמו אהוד ברק ועופר עיני, שדורשים רשת ביטחון לחסכונות. אבל גם הם מבינים שרשת ביטחון אפשר לדרוש רק ממדינה שנהגה באחריות. עובדה ש-300 אלף תושבי איסלנד לא מבקשים רשת ביטחון מממשלת איסלנד.
לעומת איסלנד, ממשלת ישראל ניהלה מדיניות אחראית בשש השנים האחרונות: דאגה לתקציב מרוסן, לגירעון אפסי, לחוב ציבורי יורד, למסים מקוצצים, להפרטה ולרפורמות. כך היא השיגה צמיחה וירידה באבטלה - ולכן ניתן כיום לדרוש ממנה רשת ביטחון. הממשלה התנהלה לפי חוקי כלכלת השוק, ולכן לצ'ק שלה יש כיום כיסוי.
לכן היא יכולה למתוח היום רשת ביטחון, בלי שיסגרו לה קווי אשראי, ובלי שתיווצר היפר-אינפלציה והתמוטטות כללית. ויותר מכך: רשת ביטחון כזו בעצם איננה נחוצה, כי הצמיחה היא רשת הביטחון האמיתית. זו גם הסיבה שכאשר הבורסות בעולם קורסות, אצלינו היא רק יורדת. כי ההוריקאן העולמי מכה חזק יותר במי שחגג בלי חשבון ובלי אחריות. כמו למשל ארצות הברית.
ב-2002 אמר דוד קליין, נגיד בנק ישראל אז, שיש בנק אחד שעלול ליפול. אבל מאז עבר המשק לצמיחה מהירה, הבנקים הרוויחו והונם גדל. זו הסיבה שכיום הם מסוגלים לספוג את המהלומות הפיננסיות מבלי להתמוטט.
אלה שרוצים להרוס את כלכלת השוק טוענים שאסור היה לאפשר לקרנות הפנסיה להשקיע בשוק ההון. אבל בלי המימון ארוך הטווח שלהן המשק לא היה צומח. בלעדיו לא היה ניתן להקים מפעלים, לבנות קניונים, לפתוח מסעדות או לפתח היי-טק. הרי הכסף של קרנות הפנסיה (וגם של קופות הגמל) הוא זה שמימן את הצמיחה בשש השנים האחרונות.
לכן אל לשונאי כלכלת השוק למהר לשמוח. כלכלת השוק היא כמו בניין רב קומות שבנוי על כמה עמודים גדולים: תחרות חופשית, יוזמה חופשית, ממשלה קטנה, מסים נמוכים, יבוא חופשי ושוק הון מפותח. את אחד העמודים בנה קבלן מושחת עם מלט פגום וברזל חלוד. העמוד הזה קרס. אך שאר העמודים חסונים ויציבים ואין סכנה לבניין.
את העמוד הזה צריך לתקן. אבל אף אדם נורמלי לא חולם לעזוב את הבניין רב הקומות ולחזור לגור באוהל.
אף אחד לא חולם לחזור לגור באוהל
נחמיה שטרסלר,
17.10.2008 / 6:48