כאשר הבורסות עולות או יורדות ב-8% ביום ומטלטלות את העולם הפיננסי ואת העצבים של הציבור, עלייה של אחוזים בודדים בשער הדולר לא מושכת תשומת לב. אבל משהו קורה לשקל: בסוף השבוע חצה שער הדולר את רף ה-3.7 שקלים, והשלים עלייה לא זניחה של 16% מאז יולי. בשוק ההון מתרבות ההערכות ששינוי משמעותי מתרחש כעת בשוק המט"ח המקומי. אחדים מהפעילים אפילו מוכנים להצהיר, אם כי לא לייחוס, כי "יכול להיות שזהו סופו של עידן השקל החזק", וכי הם נערכים לאפשרות הזו, וכבר מצטיידים בהגנות מפני "הפיחות הקרוב".
מה שהביא את הפעילים למסקנה המפתיעה הזו הוא הסערה הפיננסית העולמית. ניתוח תנועות ההון לישראל וממנה בשנים האחרונות מראה כי חוזקו של השקל הוא תוצאה של השקעות זרות בהיקפים גדולים, ובשנה האחרונה - חזרה של משקיעים ישראלים מהרפתקאות בחו"ל. אלא שהכיוון ועוצמת הזרמים האלה משתנים כעת. אלה הטיעונים של אותם פעילים:
* רבות מההשקעות הזרות בישראל היו של חברות וגופי השקעה אשר רכשו בישראל חברות, רבות מהן בתחום ההיי-טק. ההערכה הנפוצה כיום היא שהשקעות כאלה ייחתכו ויצטמקו בעשרות אחוזים, ובהיי-טק הישראלי נערכים לחורף גרעיני - ללא גיוסי הון, ללא אקזיטים וללא הנפקות חדשות בנאדס"ק.
* חלק גדול ממטבע החוץ שזרם לישראל מקורו ביהודים מבריטניה, צרפת, ארה"ב או רוסיה, שרכשו כאן נכסים ובעיקר נדל"ן, ובאותה הזדמנות דחפו את מחירי הדיור כלפי מעלה. אלא שהונם של יהודים אלה נשחק מאוד כתוצאה מהמפולת הפיננסית, שווי האחזקות שלהם בנדל"ן בחו"ל יורד, ואפשר להעריך ברמה גבוהה של ביטחון שנכונותם להמשיך לרכוש בתים ודירות בישראל, בקצב שנרשם עד כה, תקטן בשנה הקרובה.
* מקורות מרכזיים נוספים של מטבע חוץ שזורם לכאן הם בנקים וקרנות גידור, שבעזרת מינוף גבוה ומה שנתפש עד כה כתחכום פיננסי רכשו מק"מים, שחרים, חוזי החלפה ואופציות על השקל. במקרים רבים היתה זו פעילות ספקולטיווית מאוד, שנבעה מרצון לנצל את פערי הריבית בין הדולר לבין השקל וגם משאיפה לגרוף רווח הון כתוצאה מעליית השקל שהם עצמם ייצרו. כן, כך מתנהל לעתים שוק המט"ח. אלא שהפעילות הזו צפויה להתכווץ: ליהמן ברדרס, פעיל מרכזי במסחר שקל-דולר, נסגר; RBS, הבנק המוביל בזירת הנגזרות על השקל, הולאם והנהלתו פוטרה; בנקים אחרים וקרנות גידור עסוקים בהישרדות, התכנסות וליקוק פצעים. ובכלל: הנכונות והיכולת של גופים פיננסיים לייצר רווחים על ידי הימורי ענק המבוססים על אשראי זול נעלמת והולכת.
הכסף מפסיק לזרום לארץ
* הישראלים: ב-2005 וב-2006 ביצעו אנשי עסקים, משקי בית אמידים ומשקיעים מוסדיים ישראלים השקעות בחו"ל בהיקפים גדולים. המשקיעים הפרטיים פתחו חשבונות בבנקים זרים וביקשו שירותי ניהול תיקים. המוסדיים השקיעו את כספי קרנות האמנות, קופות הגמל ותוכניות ביטוחי החיים של העמיתים במגוון מכשירי השקעה בחו"ל, ואנשי העסקים רכשו נדל"ן. הבנקים ובתי ההשקעות שיווקו סטרקצ'רים (פקדונות מובנים) אקזוטיים לציבור. ב-2008 התהפכה המגמה, וישראלים החלו להחזיר את ההשקעות לישראל, לאחר שגילו כי התשואה שקיבלו בחו"ל היתה מאכזבת מאוד במונחים שקליים.
התוצאה: זרם של מט"ח מחו"ל לישראל, שהוא האחראי העיקרי להתחזקות השקל השנה ולהגעת שער הדולר ל-3.24 שקלים ביוני. גם היום הזרמים האלה נמשכים: כסף רב, שהיה מופקד בבנקים אירופיים, חוזר לישראל, שנתפשת כבטוחה יותר מלונדון ומניו יורק. אלא שהתהליך הוא סופי: הכסף הזה גדול אך מוגבל, ובסופו של דבר ידעך גל ההחזרות של כספים הביתה.
* בנק ישראל נחוש עדיין להחליש את השקל: אפילו בימים מטורפים אלה מקפיד הבנק המרכזי להמשיך ולבצע את רכישות הדולרים היומיות שלו, בהיקף של 100 מיליון דולר. תוכנית הרכישות המקורית, בהיקף של 10 מיליארד דולר, צפויה להסתיים בנובמבר, אבל בנק ישראל הצהיר לפני כמה ימים שימשיך לקנות דולרים ולמנוע מהשקל להתחזק גם לאחר סיומה.
בסופו של דבר, הטיעון של המאמינים בתום עידן השקל החזק פשוט: העולם שהביא להתרסקות הדולר השתנה עם כל המציאות הכלכלית הגלובלית - והשקל ייפגע מכך. אלא שיש כמה חורים גדולים בתחזית הזו, והראשון שבהם הוא גורלו של הדולר עצמו. ההערכות של כלכלנים רבים, לרבות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, הן שהמיתון והדפסת הכסף שהאמריקאים מבצעים עתה כדי להציל את המערכת הפיננסית שלהם יחלישו את הדולר מול שאר המטבעות. אם הדולר ייחלש מאוד בעולם, הוא ייפגע גם מול השקל.
חור אחר בתחזית הוא המציאות המקומית: מיתון בצריכה בישראל וירידה במחירי הנפט והסחורות יורידו את הביקוש למט"ח, בהיקף שעשוי לקזז את הירידה בהיצע. חור שלישי הוא האינפלציה והריבית: האמריקאים נאלצים להפחית ריבית ללא עצירה, וייתכן כי הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, 1.75% כיום, יתרחב או יישאר גבוה.
כמו תמיד, בשוק המטבע אסור להסתכן בתחזיות לטווח הקצר - ולא נעשה זאת כאן. אולם ברגע ששוקי המניות ואיגרות החוב יתייצבו מעט, יחזרו אלפי אנשי עסקים גדולים וקטנים להתחבט בעתיד בשער החליפין של השקל מול הדולר - שהוא עדיין המספר החשוב ביותר בכלכלה הישראלית.