בעולם צופים מיתון עמוק: מדד ההובלה הימית צנח ב-90% מאז מאי

מדד ההובלה הימית, המוכר בעולם בשם Baltic Dry Index, רשם בשבוע האחרון צלילה עמוקה והשלים ביום שישי ירידה של כ-90% ממאי, ל-1,438 נקודות. המדד משקף את מחירי ההובלה הימית, וקריסתו מעידה על משבר בענף הנובע מחשש למיתון עמוק, שיצמצם את נפח השנוע של סחורות בעולם. לצורך המחשה, המדד קרס לרמתו בסוף 2002, ימי שיא המשבר שהותירה התפוצצות בועת ההיי-טק בעולם.



הפעם הצפי הוא שההאטה העולמית לא תתמקד רק בהיי-טק ובענפים משיקים, אלא תקיף את כל תחומי הסחר, מחומרי גלם למזון, צעצועים ומוצרי צריכה.



במונחים דולריים משקף המדד ירידה במחירי חכירת אונייה ליום מסכום של 200-250 אלף דולר בימי השיא השנה, לכ-20 אלף דולר. הענף ידוע במחזוריות של עליות וירידות, אולם נראה, כי השפל הנוכחי עמוק במיוחד.



מחירי חכירה נקבעים לטווח בינוני בדרך כלל, והצניחה החופשית שרשמו משקפת חשש שלא ניתן יהיה למלא אוניות, במיוחד אוניות בעלות נפח גדול במיוחד. אוניות אלה היו המבוקשות ביותר עד לקריסה הפיננסית העולמית בשבועות האחרונים, כיוון ששימשו לשינוע סחורות דוגמת ברזל, מלט ודלק.



הגידול בסחר בחומרי הגלם נבע, בין היתר, מהצמיחה השנתית הדו-ספרתית בסין בשנים האחרונות. הצפי להאטת הצמיחה בסין והחלטתה להתמקד בצמיחה על בסיס השוק הפנימי, בצד הצפי להאטה ניכרת בסחר העולמי בכל התחומים, כתוצאה מהמשבר הפיננסי שמוקדי הרעש שלו בארה"ב ובמערב אירופה, הובילו לירידה בביקוש לאוניות המשנעות את הסחורות.



מחולל נוסף של קריסת המחירים בשוק הספנות הוא האשראי הבנקאי. על פי דיווחים, בעיקר מהמזרח הרחוק, חלק מהבנקים הקפיאו הוצאת מכתבי אשראי. מכתבים אלה משמשים בטוחה למוכרים אשר יקבלו את התשלום עבור הסחורה כאשר זו תגיע ליעד שלה. בהיעדר מכשיר מרכזי כל כך בסחר העולמי, צפוי כי הקשיים בסחר יוחרפו גם במגזרים אחרים.



עם זאת, ניתן לקוות שעם הלאמת בנקים מסחריים גדולים בעולם ידאגו הממשלות המלאימות להפשרת אותו קיפאון. כיוון שהחשדנות הבנקאית תישאר גדולה מבעבר, צפוי שעלויות קבלת מכתבי האשראי יגדלו בהתאם ויועמסו על עלויות העסקה.



קשיים אלה מיתוספים למצוקת האשראי שהוחרפה בשבועות האחרונים והובילה להעלאת ריביות על הלוואות ולדרישת ערבויות בטוחות יותר. גם אלה כבר הגדילו את הוצאות המימון של חברות, במיוחד אלה הנמצאות בשלב של גיוס או מיחזור מימון לעסקות שנחתמו. עסקות בתחום הספנות של בניית אוניות, לדוגמה, נחתמות לטווח של כמה שנים ויכולות להגיע לעלות של יותר מ-20 מיליון דולר לאונייה.



כשהוצאות המימון עולות וההכנסות קורסות, התוצאות לא מאחרות להגיע. שווי חברות ספנות נחתך בסוף השבוע בלבד בבורסות המזרח הרחוק בשיעורים של 10%-25%. על פי סוכנות הידיעות בלומברג, שווי חברת הספנות היפאנית מיצואי OSK ליינס נחתך ביום חמישי ב-14.8% והגיע לרמתו במועד הפיגוע במגדלי התאומים. שווי צ'יינה קוסקו הולדינגס ירד ב-11.8% ושווי צ'יינה שיפינג דוולופמנט קרס ב-25.1%. גם חברות ספנות קוריאוניות לא נמלטו מהמפולת, ושווי האנג'ינג שופינג הדרום קוריאנית ירד ב-15%.



פריחה חסרת תקדים בשנים האחרונות



הנפגעות הגדולות מהמשבר בענף הספנות בישראל הן חברות הספנות של משפחת עופר, המפעילה על פי הפרסומים כ-300 אוניות ומיכליות, וחברת OSG של משפחת רקנאטי (שאחד מבניה, אודי רקנאטי, משמש דירקטור בחברה) המפעילה, ככל הנראה, עשרות מיכליות. מתחילת 2008 רשמו שתי המשפחות קריסה בהכנסות וברווחים מתחום ההובלה הימית.



עם זאת, הן יכולות להתנחם בכך שבשנים האחרונות ידעו פריחה חסרת תקדים בענף, שהניבה להן רווחים עצומים, שיכולים להזין את פעילות החברות גם בשפל הנוכחי, בהנחה שהרווחים לא הוצאו מהן במלואם כדיווידנדים.



במשפחת עופר חלק מרכזי מהעסקים מרוכז בתחום הספנות. המשפחה, בראשות סמי ובנו עידן עופר, מחזיקה באמצעות החברה לישראל הציבורית אשר בשליטתה בחברת צים, שמפעילה כ-108 אוניות, מהן כ-80 בחכירה והשאר בבעלותה.



בנוסף, מחזיקה המשפחה יחד עם אודי אנג'ל בעופר אחזקת אוניות, שמפעילה כ-40 אוניות. המשפחה מחזיקה בנוסף בטנקן פסיפיק שמפעילה כ-40 מיכליות לשינוע נפט וכימיקלים, ובזודיאק שמפעילה כ-120 אוניות סוחר.



ההתנהלות העסקית של החברות הפרטיות במשפחה אינה מתפרסמת, אולם מהתנהלות צים שמתפרסמת בדו"חות החברה לישראל, ניתן להקיש על מצב עסקי הספנות במשפחה במשבר הנוכחי.



במאי 2008 עוד הצהיר עידן עופר על כוונתו להנפיק את צים בבורסת הונג קונג. על פי פרסומים שונים, התכוונה החברה לישראל לגייס כ-500 מיליון דולר למימון הצטיידות החברה לפי שווי שהתקרב ל-1.5 מיליארד דולר. חודש לאחר מכן הודיעה החברה על דחיית ההנפקה עד להודעה חדשה. בד בבד הודיעה על הזרמת 250 מיליון דולר להצטיידות צים ב-12 אוניות ענק, על בסיס הסכמים שנחתמו לפני השפל המחזורי בענף.



על פי ההסכמים, אמורה החברה לקבל את האוניות מאמצע 2009 עד אמצע 2012. כיוון שמדובר בענף מחזורי, ניתן להניח שעד שיתקבלו האוניות ישייט הענף במים נוחים יותר עם ביקושים גבוהים לאוניות.



ברבעון השני של 2008 דיווחה צים על הפסד נקי של כ-40 מיליון דולר ועל הפסד מצטבר של כ-70 מיליון דולר במחצית הראשונה. בשוק העריכו בסוף השבוע כי הפסדי החברה יגדלו ברבעונים השלישי והרביעי של 2008, וזאת על רקע המשבר בענף ההובלה הימית.