עלות ההסכמים הקואליציונים: 3 מיליארד שקל; האוצר יידרש לקצץ 2 מיליארד בתקציב 2009

מאת צבי זרחיה ומוטי בסוק



עלותם הצפויה של ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים לקופת המדינה נאמדת ב-2.5-3 מיליארד שקלים (ראו טבלה). העלות הגבוהה תחייב קיצוץ בתקציב המדינה לשנת 2009 של 1.7-2 מיליארד שקל. כך מעריכים במסדרונות משרד האוצר. עלות זו תיצור לחץ על תקציב המדינה, לנוכח ההערכות לאי עמידה בהכנסות המדינה ממסים ב-2009, בשל השפעות המשבר הפיננסי העולמי.



באוצר נדהמו באחרונה לגלות על קיומם של הסכמים בעל פה בין ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט לשר הביטחון ויו"ר העבודה אהוד ברק, להקצאת תקציבים ליעדים שונים בעלות של מיליוני שקלים. במשרד האוצר, שלא ידע על קיומם של ההסכמים הללו - ועל גובה הסכומים שייאלץ לכבדם - זועמים על הקיצוץ החד שייאלצו כעת לבצע בתקציב שנה הבאה בשל ההסכמים הללו.



לפי החישובים, העלות לתקציב 2009 של ההסכמים הקואליציוניים והבטחות אולמרט לברק תגיע ל-2.5 מיליארד שקל. מאחר שמשרד האוצר שיריין בהצעת התקציב סכום של כחצי מיליארד שקל בלבד לביצוע שינויים בתקציב בעת הדיונים בכנסת, כהיענות למפלגות, הרי שהאוצר יצטרך לקצץ 1.7-2 מיליארד שקל כדי למנוע את הגדלת הגירעון.



והרי הדרישות



כיצד נחלקת עלות הקמת הקואליציה ודרישות המפלגות? מפלגת העבודה דורשת בין היתר תוספת לקצבאות הזקנה בסך 150 מיליון שקל, תוספות למשרדי התשתיות והחקלאות של 260 מיליון שקל, תוספות למעונות היום בסך 50 מיליון שקל וכן הקפאת העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. סך כל הדרישות של העבודה כולל ההבטחות של אולמרט לברק מסתכמות ב-1.76 מיליארד שקל.



ש"ס דורשת כמיליארד שקל להגדלת קצבאות הילדים. בין היתר נבחנות הצעות להגדלת הקצבאות לשלושה הילדים הראשונים או הענקת תוספת קצבה לילד הראשון ולילד הרביעי. כמו כן, תובעת ש"ס להקצות מענק לזוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה. תוספת זו עדיין לא תוקצבה, ואולם הערכות הן כי תיכלל בתוך מיליארד השקלים. בסוף השבוע נמשך המו"מ בין קדימה לש"ס.



יו"ר ש"ס השר אלי ישי הכריז בסוף השבוע כי "ההבטחות לפריסה של העלאת הקצבאות לשנים הבאות הן הבטחות וירטואליות. ש"ס רוצה להביא בשורה לציבור ודורשת שהציבור יהנה מהגידול בקצבאות כבר בשנה הבאה. בקרוב יושפע שוק העבודה בישראל מהמשבר העולמי ולכן צריך לסייע לאזרחים הפשוטים כבר בשנת הבאה ולא להמתין עד ל-2012".



יהדות התורה דורשת להקצות כ-300 מיליון שקל למוסדות הדת החרדיים בתקציב 2009. סכום דומה הקוצה למוסדות גם בשנת 2008. יהדות התורה דורשת אף היא להגדיל את קצבאות הילדים בכמיליארד שקל.



במקביל למו"מ עם המפלגות החרדיות, מקיימת קדימה מו"מ עם מרצ. יו"ר מרצ ח"כ חיים אורון הגיש לצוות המ"מ מטעם קדימה תביעה להגדלת יעד ההוצאה בתקציב מ-1.7% ל-2.5%, אבל במרצ מבינים שהצעה זו לא תתקבל, לאחר שקדימה כבר דחתה הצעה דומה שהוגשה על ידי העבודה.



אורון גם דורש לדחות בשנה את השלב הבא בהפחתת מדרגות המס בעלות של כ-1.5 מיליארד שקל האמור להתבצע ב-1 בינואר 2009. לדעתו, יהיה ניתן להשתמש בסכום שייחסך כתוצאה מדחיית הרפורמה במס כהתמודדות עם המשבר העולמי.



אורון תובע להקצות גם רשת ביטחון לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל והכללת הסיעוד בדמי ביטוח הבריאות בתמורה להעלאת דמי ביטוח הבריאות ברבע אחוז לכל אזרח. בנוסף דורשת מרצ שלא להעלות את תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-2009, לעגן את גובה תקציב הבריאות, לממן 450 מיליון שקל להשלמת מיגון יישובי עוטף עזה, ולבטל את האפליה בשכר נשים לעומת גברים בחוזים של המדינה.



כיצד מגיב האוצר



באחרונה אישרה הממשלה התחייבות של אולמרט לברק להגדיל את תקציב הביטחון ב-1.3 מיליארד שקל. ההערכה היא שכ-600-800 מיליון שקל מסכום זה יינתנו כבר ב-2009. נוסף על כך, צפוי האוצר להקצות עשרות או מאות מיליונים ליעדים נוספים, לאחר שאלה הובטחו לברק על ידי אולמרט.



יש מי שמדגישים באוצר כי חלק מהכספים שהוענקו למפלגת העבודה כבר כלולים בתקציב המדינה. במשרד האוצר אומרים עוד כי העלות להגדלת קצבאות הזקנה בסך של 950 מיליון שקל שסוכמה עם העבודה מיועדת לביצוע בשנים 2009-2011. להערכתם, העלות האמיתית של ההסכם נמוכה, מאחר שהממשלה הנוכחית לא תכהן ב-2011.



באוצר הוסיפו כי מפלגת העבודה ירדה מדרישתה לפרוץ את התקציב ולהגדיל את יעד ההוצאה בתקציב מ-1.7% ל-2.5%, אבל מצד שני מבקשת תוספות תקציב למשרדים השונים. לטענתם, היענות לדרישות אלה תחייב קיצוץ בתקציב 2009.



לגבי תביעותיה של ש"ס, באוצר טוענים כי הם למדים עליהן בעיקר מהתקשורת. שר האוצר רוני בר-און התנגד לתביעת ש"ס להעלאת קצבאות הילדים. בר-און מעוניין להמשיך לכהן כשר אוצר בממשלת לבני אבל מצד שני הוא הציב קווים אדומים. בשלב זה הוא לא הגיע לקווים האדומים, אומרים באוצר. באוצר מעריכים שאם יתקבלו החלטות שבר-און לא יוכל לחיות איתן, הוא יסיק את המסקנות הנדרשות.



האם הממשלה תגדל בשר או שניים?



בכנסת מעריכים כי עם הקמתה של הממשלה החדשה עלול להיתוסף לה שר אחד או שניים ל-26 שריה - על מנת לרצות את השותפים הקואליציוניים.



במידה שיהדות התורה תצטרף לממשלה היא תקבל את ראשות ועדת הכספים. כיום מכהן ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) כיו"ר הוועדה. בעבודה טענו בשבוע שעבר כי החלפתו אינה עומדת על הפרק. אבל בכנסת אומרים שבמידה שיהדות התורה תהיה בקואליציה תאלץ קדימה להעניק לעבודה משרה של שר או סגן שר בממשלה. כזכור, העבודה קיבלה את משרת יו"ר ועדת הכספים לאחר שוויתרה על משרת שר בממשלה.



מרצ תובעת לקבל שני שרים בממשלה. עד כה לא התנהל עם מרצ מו"מ בסוגיית התיקים שתקבל המפלגה במידה שתצטרף לממשלה. במידה ששר התחבורה שאול מופז ימונה לשר החוץ במקומה של לבני, הרי שללבני יהיה תיק פנוי להציע למרץ או למפלגה אחרת. נוסף אליו, היא תצטרך למצוא תיק נוסף למרצ, כלומר ליצור משרה חדשה של שר בממשלה. עלות שר בלי תיק היא כ-2 מיליון שקל בשנה. שר יכול להביא עימו עוזרים, יועצים, מזכירות ונהג.