השקל מאבד גובה: ירד ב-10% מול הדולר בפחות מחודש

לאן מועדות פניו של המטבע הישראלי? בסוף השבוע האחרון השלים הדולר האמריקאי קפיצה של 10% מול השקל בתוך שלושה שבועות - וכבר ונדמה כי הדבר היחיד המתחרה בקפיצתו חסרת התקדים של הדולר בשבועות האחרונים הוא התנודתיות שלו במהלך השנה האחרונה.



לאחר שפתח את 2008 בשער של 3.846 שקלים, צנח הדולר ב-16% לשער של 3.23 שקלים בתחילת יולי - שפל של 12 שנה - ומשם טיפס ב-15.7% לשערו הנוכחי, שנסגר ביום שישי על 3.73 שקלים. למרות מסעו המוזר והלא צפוי של הדולר, ובעיקר לנוכח המשבר הפיננסי העולמי, רוב הפעילים בשוק צופים כי לפחות בטווח הבינוני צפוי המטבע האמריקאי לעלות.



המצוקה הקשה שבה נמצאת הכלכלה האמריקאית סותרת את התעוררותו של הדולר, אך ההתחזקות אינה מפתיעה את הפעילים בזירה המקומית. מדד המחירים לצרכן לספטמבר הפתיע את השוק כשנותר ללא שינוי לצד המהלך יוצא הדופן שביצע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהפחית את הריבית ב-0.5% לפני המועד הקבוע בסוף החודש. האינפלציה הנמוכה שנרשמה, לצד חששות ממיתון במשק המקומי, רומזים על הפחתות ריבית נוספות של פישר - וציפיות אלה תומכות בהתחזקות הדולר מול השקל.



התחזקות הדולר מול המטבע הישראלי אינה יוצאת דופן, ומתחילת החודש רשם הדולר התחזקות של 3.7% גם מול סל המטבעות. מטבעות השווקים המתעוררים - כמו הלירה הטורקית, הרנד הדרום אפריקאי והריאל הברזילאי - השילו יותר מ-25% מערכם מול הדולר. בנוסף, כתוצאה מהתחזקות הדולר נרשמה התחזקות גם של היורו מול השקל, שהשלים עלייה של 7.61% מתחילת החודש - זאת משום שלא מתקיים מסחר שקל-יורו, ושער החליפין נגזר ממהלכי השקל-דולר.



"הדולר בעולם מתלבט בין החשש ממיתון גלובלי, שפועל לטובתו, לבין הירידות החדות בארה"ב, שלא מיטיבות עמו", אומר רונן מנחם, ראש חטיבת האסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות. הוא מסביר את חוזקו היחסי של הדולר מול השקל בין השאר על רקע מעמדה של ישראל בעולם. "הסיבות להיחלשות השקל הן בין השאר הורדת הריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל, התחזקות הדולר בעולם ומעבר ממטבעות אקזוטיים לדולר", אומר מנחם.



מנחם מוסיף כי השפעה חשובה נוספת נובעת ממדיניותו של בנק ישראל. "מדד ספטמבר הפתיע ונותר ללא שינוי, וכך הגביר את הסיכוי להורדות ריבית נוספות. סביר כי הורדות ריבית כאלו יתרחשו בצוותא עם הורדות ריבית במדינות נוספות, כך שלא ישפיעו משמעותית על פערי הריביות", הוא אומר, אך סבור כי מגמה בשוק השקל-דולר צפויה להתגבש במקרה של הורדת ריבית נוספת או על רקע ההתפתחויות העולמיות.



ככלל, נדמה כי יותר מתמיד, על כיוונו של השקל משפיעים השחקנים בעולם - ולא מובילי המדיניות הכלכלית בישראל. אך ישנם מי שסבורים כי הפיחות העתידי בשקל יהיה דווקא תולדה של החלטה ישראלית מודעת. כלכלני BdiCorface מצביעים דווקא על הימנעותה של ישראל מהאופנה העולמית של ביטוח פיקדונות כגורם מרכזי במגמת השקל העתידית - וסבורים שהיעדר ביטוח עלול להבריח מיליארדי דולרים מישראל.



בעקבות המשבר הפיננסי גברה הדאגה ליציבותם של הבנקים, מחשש ל"ריצה אל הבנק" של לקוחות שיבקשו למשוך את כספם. אחד הפתרונות שנמצאו ברחבי העולם לחשש זה הוא ביטוח פיקדונות ממלכתי. חלק ממדינות אירופה שהנהיגו ביטוח כזה לפני המשבר - דוגמת גרמניה, אירלנד ודנמרק - אף החליטו להרחיב אותו מרמת כיסוי ממוצעת של 100 אלף דולר, לכיסוי ללא הגבלה.



כלכלני BdiCoface טוענים כי אי החלת ביטוח פיקדונות בישראל עלול לגרום לכך שתושבי חוץ, רבים מהם יהודים אמידים, יוציאו מישראל את פיקדונותיהם בסך 23 מיליארד דולר - מחשש לכספם. בחברה מציינים כי ישראל עדיין לא הנהיגה תוכנית ביטוח פורמלית, ונתלים באילנות גבוהים דוגמת ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות), שמציין כי על רשת ביטחון פיננסית להיות מורכבת משלושה אלמנטים עיקריים: רגולציה ופיקוח, אפשרות להעניק הלוואות למערכת הבנקאות וביטוח פיקדונות. היעדר אחד משלושת המרכיבים האלה עלול להשפיע בצורה קריטית על הביטחון של תושבי החוץ במערכת הפיננסית.



תקדים הנמרים המתעוררים



בחדר עסקות המט"ח של חברת איזי פורקס מסתכלים על התנודות של השקל מנקודת המבט של ספקולנט. "מה שמניע את השוק זה ציפיות, ונכון לעכשיו הציפיות הן להמשך התחזקות הדולר בעולם על רקע המשבר הפיננסי העולמי, שגורם לאובדן אמון ברוב הנכסים הפיננסיים שהמשקיעים העולמיים הורגלו בהם", אומר אורן קרלמן מחדר העסקאות. "אי לכך, סכומים נכבדים זורמים דווקא לארה"ב ולהשקעות באיגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות, שנתפשות כנכס הגנתי בסערה הפיננסית המתרגשת עלינו".



התפישה הרואה בדולר כמפלט מתועדת גם בתקדים מההיסטוריה הלא רחוקה של המערכת הפיננסית. במשבר האסיאתי ב-97' נפגעו מהתמוטטות המטבעות המקומיים משקיעים מערביים רבים, שהשקיעו במדינות "הנמרים המתעוררים" - המדינות המזרח אסיאתיות שצמחו במהירות, כגון טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה. על רקע הפסדים אלה וחוסר הוודאות הפיננסי ששרר באותה תקופה, בחרו המשקיעים למשוך את כספם לא רק ממדינות אלה - אלא גם ממדינות מתפתחות שלא היה להן קשר להתנהלות הכלכלית האסיאתית שהולידה את המשבר.



ברזיל, ארגנטינה, מצרים, ישראל ומדינות נוספות סבלו מבריחת משקיעים שביקשו מקלט מהסערה העולמית של אותה תקופה - ומצאו אותו באיגרות החוב של הממשלה האמריקאית. עלייה לא צפויה זו הובילה גם להתמוטטות קרן הגידור LTCM, שצפתה דווקא את ירידת המחיר של איגרות החוב - ולא התחשבה ב"ירידה למקלטים" של המשקיעים.



"התחזקות הדולר תימשך בטווח הקצר"



בסיטי בנק האמריקאי שמים את הדגש דווקא על מדיניותו של בנק ישראל, ורואים בהורדת הריבית המפתיעה בשבוע שעבר סימן לכך שפישר בחר להעדיף את המשבר העולמי על הטיפול באינפלציה, ולנקוט מדיניות שעשויה להוביל לאינפלציה - ולפיחות בשקל.



בסיטי סבורים כי התוכנית להגדלת יתרות המט"ח תימשך מעבר ליעד המקורי של 40 מיליארד דולר, שאותו צפוי בנק ישראל "להשיג כבר בסוף נובמבר", לדבריהם. על פי סיטי, המשך מדיניות זו, שכוללת רכישה של כ-100 מיליון דולר ביום, צפויה להוביל להמשך היחלשותו של השקל.



בבנקים הגדולים בישראל, לעומת זאת, נזהרים יותר מלצאת בהצהרות. כלכלני בנק לאומי מעריכים בסקירת סוף השבוע של הבנק כי "מגמת התחזקות הדולר מול השקל תימשך בטווח הקצר", ולא מוסיפים על כך. בבנק הפועלים לא מתחייבים למגמה מסוימת בשוק השקל-דולר, אך מציינים כי הציפייה הגוברת למיתון בעולם פועלת לטובתו של המטבע האמריקאי. כלכלני הפועלים טוענים כי כעת כולם רואים "שהדשא של השכן לא ירוק יותר", ותובנה זו גורמת ל"ירוקים המרשרשים" האמריקאיים להיראות טוב יותר באופן יחסי.



כלכלני הפועלים מציינים גורמים מקומיים התומכים בהיחלשות השקל, כגון "המשך צמצום פער הריביות בין השקל לדולר, הקיטון בעודף בחשבון השוטף והמשך רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל". נראה כי הגורמים השונים מסכימים ביניהם על כיוונם של רוב המשתנים במשוואה, אך לא מוכנים לתת הכרעה חותכת בנוגע למגמות השולטות כעת בשוק המט"ח - שימשיך, כמו תמיד, להפתיע.



הסחורות כבר לא אטרקטיוויות



ההאטה העולמית משפיעה גם על מחירי הסחורות, והראלי שנרשם בענף הסתיים. בשבוע האחרון נפל מחיר הנפט ב-8% ל-71.85 דולר לחבית, והוא נמוך כעת ביותר מ-50% מהשיא שנרשם ביולי - 147.27 דולר לחבית. מגמה דומה נרשמה בזהב: החוזים על הזהב משקפים היום מחיר של 778.7 דולר לאונקיה - כ-20% פחות משיא של יותר מ-1,000 דולר לאונקיה שנרשם במארס. גם התבואות החקלאיות - תירס, סויה חיטה - השילו ממחירן שיעורים דומים.



שינוי המגמה במחירי הסחורות משפיע על מדינות מתפתחות המייצאות סחורות, כמו רוסיה וברזיל, שנהנו בשנתיים האחרונות ממחירן הנוסק של הסחורות. איבוד יתרון משמעותי זה משתקף גם בביצועי המטבעות. בנוסף, ההתלהבות סביב הסחורות נבע במידה משמעותית מגורמים ספקולטיוויים. כעת, כשהסחורות מאבדות את אטרקטיוויות ההשקעה בהן, מחפשים הספקולנטים אפיקי השקעה חדשים. בהיעדר אפיקים אטרקטיוויים יותר, הם נוהרים לנכסים בטוחים - כמו איגרות חוב של ממשלת ארה"ב - וממשיכים לחזק את הדולר.