ורד דר: שוקי ההון בעולם מתקדמים בכיוון הנכון - הריבית הבין בנקאית יורדת

למרות שריבית הפד תופחת בסוף חודש אוקטובר ב-50 נקודות בארה"ב, מעריכים בבית ההשקעות פסגות כי ריבית בנק ישראל תופחת רק ב-25 נקודות. להערכת בית ההשקעות פעולות הרכישה של בנק ישראל הן הסיבה לפיחות הצנוע יחסית של השקל מול הדולר ביחס למטבעות אחרים בעולם.



החדשות הטובות הן שבמהלך השבוע שחלף ירדה הריבית הבין בנקאית מדי יום - מטרתן העיקרית של המגה-תוכניות העולמיות. החדשות הרעות הן שגם אחרי ירידה של 100 נקודות בריבית הבין בנקאית, היא עדיין ברמות גבוהות הרבה יותר מכל מה שהכרנו.



שער הנפט רושם שפל חדש והשוק מעריך שאופ"ק יחליטו על קיצוץ תפוקה במיליון חביות ליום. להערכת פסגות גם אם תקוצץ התפוקה היא אינה צפויה להשפיע על מחירו.



בסך הכל עברו על השווקים יומיים שקטים. אמנם התנודתיות התוך-יומית חדה, מדד ה-S&P500 עבר במהלך יום שישי בין ירידות של 3% לעליות של 4%, אבל המניות אינן האינדיקטור החשוב במשבר הזה.



רק כדי לסכם את נושא ולהמשיך הלאה: בימים חמישי-שישי עלה השוק האמריקאי ב-3.6%, עליה של 4.2% וירידה ביום שישי של 0.6%. ביום שישי היתה פקיעה, כך שקשה ללמוד הרבה מהסגירה באותו יום. באירופה ירדו המניות ב-1.9% (מינוס 6% ביום חמישי ופלוס 4% ביום שישי), והשווקים המתעוררים ממשיכים לקרוס לאיטם, עם ירידה של עוד 10% ביומיים האחרונים - ירידה של 58% מהשיא לפני שנה.



השבוע שחלף היה הטוב ביותר עבור שוקי המניות בארה"ב ובאירופה מאז 2003. השבוע שחלף כלל את יום הירידות החדות ביותר (יום ד') מאז ומעולם באירופה, והחדות ביותר מאז 1987 בארה"ב. ה-ISI, פלטפורמת המחקר של רויטרס, ריכזו את התוצאות של כל השוקים הדוביים מאז המצאת הגלגל, ומסתבר שהנוכחי, לאחר ירידה של 40%, הוא בינתיים הרביעי בחומרתו. הירידה החדה ביותר היתה ב-1937 - 55% על פני קצת יותר משנה, השניה היתה ב-1973 - 48% על פני שנתיים, השלישית היתה ב-1929 - 45% על פני חודשיים.



האינדיקטורים המשקפים את מצב האשראי העולמי הם הריבית הבין-בנקאית, המרווחים של איגרות חוב קונצרנית, סוואפים, שוק הנע"מים ושוק ה-CDS. לריבית הבין בנקאית חשיבות יתרה בשל הקיפאון המוחלט בנזילות האמריקאית והאירופאית בשבועיים-שלושה האחרונים.



החדשות הטובות הן שבמהלך השבוע שחלף ירדה הריבית הבין בנקאית מדי יום. הירידה היא מטרתן העיקרית של המגה-תוכניות העולמיות: גם דרך ההזרמה שביצעו, ושממשיכים לבצע, וגם דרך ביטוח ההתחייבויות החדשות של הבנקים.



החדשות הרעות הן שגם אחרי ירידה של 100 נקודות בריבית הבין בנקאית, היא עדיין ברמות גבוהות הרבה יותר מכל מה שהכרנו בכל המשברים הפיננסיים העולמיים עד לנוכחי: גבוהה מהריבית ב-2001, ב-1998 וב-1987.



המרווחים על האג"חים הקונצרניים בארה"ב לעומת זאת, לא מושפעים בינתיים מהמגה תוכניות ונמצאים עדיין ברמות שיא, גבוהות פי 4-5 מהרמות ערב המשבר המושפעות מהצפי ללא מעט דיפולטים כתוצאה מהמיתון. מה שקצת פחות מובן ולכן גם מטריד הוא העובדה שלא רואים ירידת מרווחים של אג"חים המגובים על ידי ממשלת ארה"ב כמו פרדי מאק ופאני מיי.



וורן באפט



אשף הפיננסים וורן באפט כתב ביום שישי מאמר קצר בניו יורק טיימס שבו הסביר שזה הזמן לקנות מניות, ומתוך המניות מעדיף באפט את המניות האמריקאיות. הוא מדבר כמובן על התיק האישי שלו, לא על רכישות לברקשייר הת'אווי.



להערכת באפט מומלץ להיות רודף בצע כשכולם חוששים, ולחשוש כשכולם רודפי בצע. כמו כן מוסיף באפט כי הוא אינו יודע אם השוק יהיה גבוה חודש או שנה מהיום. אבל זו השקעה לטווח ארוך.



בהמשך המשפט בו הוא אומר שהוא לא יודע לחזות את השינויים קצרי הטווח בשוק המניות, הוא אומר שרוב החברות יקבעו שיאי רווח בעוד 5, 10, 20 שנה. זה שהוא לא אומר שעוד שנה ייקבעו שיאי רווח, זה לא בסדר. אבל הוא יכול היה לדבר גם על שיאי רווח בעוד 3, 5 או 7 שנים. לא. הוא מנסה להרגיע אבל לוחות הזמנים עליהם הוא מדבר קצת מבהילים.



לאחר פירסום המאמר, הוא סיפר שהוא קנה כשהשוק נפל, ועכשיו הפסיק. סליחה? נניח שהיה לו מזל והוא קנה ביום שמדד ה-S&P500 היה הנמוך ביותר - לפני שבוע. הוא הפסיק לקנות בגלל עליה של 4.5% מאז? זה מה שהפך את המשך ההשקעה ללא כדאית?



למען הסר ספק, אין לנו שום וויכוח איתו, מרגע שקבע לוח זמנים שיכול להימשך גם 20 שנה אנחנו לא מתווכחים.



נפט



מחיר הנפט נסגר על פחות מ-72 דולר ביום שישי, אחרי שהיה כבר פחות מ-70 דולר ביום חמישי. מחיר הנפט עכשיו הוא פחות מחצי ממחירו לפני שלושה וחצי חודשים. מוסבר על ידי: תחזיות למיתון עולמי, דולר חזק, מכירות של קרנות גידור.



בדצמבר היתה אמורה להתקיים ישיבה מן המניין של אופ"ק. לפני שבועיים, לנוכח הירידה במחירי הנפט, הקדימו אותה לנובמבר, ובשבוע שעבר לנוכח הקריסה במחירי הנפט, הקדימו אותה ליום שישי הזה. השוק מעריך שהם יחליטו על קיצוץ תפוקה במיליון חביות ליום.



להערכת פסגות ההנחה הזו אינה בטוחה כל כך לאור העובדה שמדינות הנפט, כמו כל העולם, מתמודדות עם קשיים פיננסיים, שלא יזיק עוד כסף בשביל לממן אותם. שנית, גם בגלל שמדינות אופ"ק מודעת לנזק התדמיתי העלול להיגרם להן, אם יגרמו למחיר הנפט להפסיק לרדת או לעלות, בתקופה של מיתון עולמי.



גם אם כן תקוצץ התפוקה היא אינה צפויה להשפיע על המחיר, רק לפני שבועות מספר, קיצצו את המכסות בחצי מיליון חביות והמחירים רק המשיכו לרדת. נסיון העבר מלמד שהם אף פעם לא היו מאוד חזקים בהעלאת המחירים בעזרת הקטנת המכסות, ואף פעם לא היו מאוד חזקים בהפחתת המחיר באמצעות הגדלת המכסות.



הדולר



ממשיך להתחזק בעולם, חוץ מאשר מול היין. מנקודת השפל של הדולר מול השקל, מלפני שלושה חודשים, ערב הכרזת בנק ישראל על רכישת 100 מיליון דולר ביום, איבד השקל 16% מול הדולר.



באותה תקופה בדיוק, איבד היורו 17% מול הדולר והליש"ט - 14% או במילים אחרות: זה לא השקל שנחלש, זה הדולר שהתחזק.



שום דבר לא השתנה, אנחנו עדיין טוענים שלא ניתן לחזות שער חליפין באופן נקודתי. הקונצנזוס בעולם הוא שהדולר ימשיך ויתחזק. לא בגלל שבארה"ב כל כך טוב, אלא בגלל שאירופה נראית עכשיו גרוע יותר. ישראל נראית, באופן יחסי, הכי פחות גרוע בינתיים.



למרות רכישות מאוד משמעותיות של בנק ישראל, השקל נחלש בערך כמו מידת ההתחזקות העולמית של הדולר. במילים אחרות, אלמלא התערבות בנק ישראל והצהרתו האחרונה על פיה הוא ימשיך וירכוש מט"ח עד הודעה חדשה, שער השקל היה צונח ללא היכר מול הדולר.



הדיבורים על סופו של מטבע היורו הם ריטואל שחוזר כל שנה-שנתיים, כל פעם בגלל משהו אחר, אבל כמעט שאין שנה בה לא מדברים על זה שהיורו צפוי להתפרק. זו לא טענה מופרכת לחלוטין. מטבע אחיד מחייב מדיניות ריבית אחידה, וזה לא מתאים למשקים שבחלקם יש בעית אינפלציה ובחלקם בעיית האטה.



דולר חזק יותר לא טוב לתחזית המדד שלנו, אבל הוא משפיע הרבה פחות מפעם מכמה סיבות. הראשונה והעיקרית היא הירידה החדה בשיעור חוזי הדיור המתחדשים הצמודים לדולר - שיעור של 22% לעומת כ-90% לפני שנתיים. שנית, מחירי המוצרים המיובאים לא ירדו במלוא הייסוף, אין לכן לחץ של הסוחרים להעלות אותם במלוא הפיחות. ושלישית בשל ההאטה פחות קל להעלות מחירים.



ריביות



ההאטה בישראל חמורה פחות מאשר בארה"ב, מחנק האשראי בישראל חמור פחות מאשר בארה"ב, ובגלל הפיחות השקל, גם האינפלציה בישראל צפויה לרדת בפחות מאשר בארה"ב. לכן מעריכים בפסגות שלמרות שריבית הפד תופחת בסוף חודש אוקטובר ב-50 נקודות בארה"ב, ריבית בנק ישראל תופחת רק ב-25 נקודות. אנחנו נותנים לתחזית זו 65%. יש אפשרות שבנק ישראל יחליט שוב לא לתת לפדרל ריזרב להקדים אותו.