בעקבות הפסדים בנוסטרו: חלק מחברות הביטוח יצטרכו לבצע השלמות הון

חלק מחברות הביטוח ייאלצו לגייס כסף להגדלת הונן, לאחר שהפסדים בהשקעות של עתודות הביטוח שלהן שחקו את הונן. ההערכה היא כי ההפסדים אינם כבדים וכי חברות הביטוח יצליחו להשלים את ההון הדרוש להן.



לחברות הביטוח יש עתודות ביטוח של כ-52 מיליארד שקל. עתודות אלו עומדות אל מול הון עצמי בסך כ-11 מיליארד שקל. העתודות מייצגות את כל ההתחייבויות של חברות הביטוח כלפי מבוטחיהן. מדובר בכל ההתחייבויות הביטוחיות שיש לחברות הביטוח במסגרת הביטוח הכללי - ההתחייבות שלהן לשלם למבוטחים במקרה של פריצה, תאונה למכונית וכדומה,­ וכמו כן ההתחייבות הביטוחית שלהן לתשלום ביטוחי אובדן כושר עבודה וביטוח מוות מוקדם למבוטחי ביטוח החיים.



בנוסף, יש לחברות הביטוח גם התחייבויות של כ-15 מיליארד שקל כלפי המבוטחים בביטוחי החיים הישנים, שהונפקו לפני 1991. צריך להדגיש כי לחברות הביטוח אין כמעט כל התחייבות כלפי המבוטחים בביטוחי החיים מ-1992 ואילך. בביטוחים אלו, הנקראים פוליסות משתתפות ברווחים, הרווח של המבוטח נובע רק מהשקעת כספו בשוק ההון, ללא כל קשר לחברת הביטוח.



מתוך 52 מיליארד שקל של עתודות ביטוח, כ-16 מיליארד שקל הם התחייבויות של חברות הביטוח הגדולות בעולם (מבטחי משנה) כלפי החברות הישראליות. בתקופה האחרונה עמדה בפני קריסה אחת מחברות ביטוח המשנה גדולות בעולם, AIG, אבל הממשל האמריקאי הציל אותה. לפיכך, עד כה, מרכיב ההתחייבויות של מבטחי המשנה נותר יציב ובטוח יחסית.



לפיכך, ההשקעות של חברות הביטוח הישראליות בשוק ההון, מתוך כספי העתודות, מסתכמות ב-37.4 מיליארד שקל. ההשקעות הללו נחלקות כך: 9% מזומנים, 26% איגרות חוב של מדינת ישראל, 27.5% איגרות חוב קונצרניות (16% אג"ח סחירות, 11.5% אג"ח לא סחירות), 6% מניות, 0.7% תעודות סל, 1.5% קרנות נאמנות, 2.6% קרנות השקעה פרטיות, 2.1% מוצרים מובנים, 7% הלוואות, 7% פיקדונות בבנקים, 7.5% השקעות בחברות בנות, 2% נדל"ן.



מאחר שהיחס בין העתודות המושקעות בשוק ההון, 37.4 מיליארד שקל, לבין ההון העצמי של חברות הביטוח, 11 מיליארד שקל, הוא פי שלושה וחצי, הרי שכל הפסד כבד בעתודות המושקעות שוחק את ההון העצמי של חברות הביטוח. למעשה, הפסד של 30% על העתודות עלול למחוק לחלוטין את הונן העצמי.



ההערכה היא כי עתודות הביטוח של חברות הביטוח ספגו הפסדים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. הסיבה העיקרית לכך היא הרכיב הגבוה של אג"ח קונצרניות שבהן מושקעות העתודות, 27% מכספיהן, וזאת בשעה שהאפיק הקונצרני ספג ירידות חדות במפולת הנוכחית.



עם זאת, בענף הביטוח מרגיעים כי ההפסדים לא היו כבדים, משום שפרט לחשיפה לאג"ח קונצרניות, ההשקעה של העתודות של חברות הביטוח היתה שמרנית למדי, או לפחות שמרנית הרבה יותר מאשר תיק ההשקעות של המבוטחים בביטוחי חיים. לשם ההשוואה: בתיק ביטוח החיים יש 19% מניות, 4% נדל"ן, 4% תעודות סל, אבל רכיב זהה של השקעה באג"ח קונצרניות ורכיב נמוך יותר, רק 22%, של השקעה באג"ח של ממשלת ישראל.



סיבה נוספת, חשובה הרבה יותר, המבטיחה כי ההפסד של עתודות הביטוח יהיה קטן יחסית היא אופן ההצגה החשבונאית של הרווחים וההפסדים בתיק העתודות, לעומת תיק ביטוח החיים. הכוונה היא בעיקר לכך שכל הרכיב הלא סחיר בתיק העתודות אינו משוערך לפי מחירי השוק, אלא רק לפי הערך לפדיון. לפיכך, לעתודות של חברות הביטוח יש עוגן של יציבות של 30%-40% מתיק ההשקעות שלהן, שכלל אינו חשוף (חשבונאית, לפחות) למפולת הנוכחית.



העוגן החשבונאי הזה מגן על ההון העצמי של חברות הביטוח, אף שיש בו משום הגנה מלאכותית ­ חברות הביטוח אינן מציגות הפסדי השקעה, על אף שבפועל ההפסדים הללו קיימים. עם זאת, העוגן הזה אינו מגן על חברות הביטוח מפני הפסדים שהיו להן בהשקעות סחירות, בעיקר הפסדים בהשקעות באיגרות חוב קונצרניות. צריך גם לזכור כי המספרים שהוצגו כאן הם ממוצע ענפי.



החברה המשפיעה ביותר על קביעת הממוצע היא מגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל, שנחשבת לשמרנית וזהירה במיוחד. לפיכך, ישנן חברות ביטוח שבפועל הרכב ההשקעות שלהן הוא מסוכן בהרבה מכפי שנחשף במספרים הממוצעים.



כך, חלק מחברות הביטוח קנו בשנים האחרונות חברות לניהול קופות גמל במיליארדי שקלים, במחיר שכיום כבר ברור שהיה גבוה, ושבפועל הסב לחברות הפסד. אלא שההפסד הזה אינו נרשם בעתודות שלהן. כמו כן, חלק מחברות הביטוח אף ביצעו הנפקות של איגרות חוב, כדי לממן את רכישת חברות קופות הגמל, דבר המגדיל עוד את הסיכון של ההון העצמי שלהן.



לפיכך, ההערכה היא כי כמה מחברות הביטוח יצטרכו בזמן הקרוב לבצע השלמות הון, ­לגייס כסף חדש להון שלהן, באמצעות הנפקות של שטרי הון משניים. חברת הביטוח כלל כבר הודיעה בשבוע שעבר על הנפקה כזו, בהיקף של עד 250 מיליון שקל, לשם "הגדלת ההון העצמי (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח)". ההערכה היא כי עוד חברות ביטוח ילכו בקרוב בעקבותיה.



עם זאת, היקפי ההון שיידרשו להשלמה בידי חברות הביטוח יהיו ככל הנראה קטנים יחסית, ובכל מקרה ההערכה היא שהן לא יתקשו לגייס הון באמצעות שטרי הון משניים, שמאפשרים גיוס הון גם באמצעות הלוואות בעלים, הלוואות מבנקים, וכמובן ­באג"ח בשוק ההון.



הנוסטרו של בנקים: 70 מיליארד שקל חשופים לבנקים זרים



הסיכון לבנקים ישראליים כתוצאה מהפסדים בחשבון הנזילות שלהם (נוסטרו) הוא קטן, כך מעריכים בנקאים ישראלים בכירים. הסיבה לכך היא שחשבון הנזילות של הבנקים כמעט שאינו מושקע בשוק ההון, פרט לאיגרות חוב של ממשלת ישראל. הסיכון העיקרי של חשבון הנזילות לכן הוא רק מקריסה של מערכת הבנקאות העולמית, סיכון שקטן מאוד בשבוע האחרון, לאחר שמרבית ממשלות העולם הודיעו שהן ערבות ליציבות הבנקים שלהן.



לפי נתוני בנק ישראל, חשבונות הנזילות (נוסטרו) של הבנקים מסתכמים בכ‑170 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ‑70 מיליארד שקל מושקעים בשלוחות הבנקים בחו"ל, משמע מושקעים בעיקר בהשקעות בחו"ל.



חשבון הנזילות של הבנקים בישראל מסתכם בכ‑100 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, עוד כ‑30 מיליארד שקל מושקעים גם הם בחו"ל. יתרת הכסף מושקעת בעיקר בפיקדונות בבנק ישראל ובאיגרות חוב של ממשלת ישראל. ההשקעה של הבנקים באיגרות חוב של חברות (אג"ח קונצרניות) הסתכמה ב‑5 מיליארד שקל בלבד. השקעה במניות אין לבנקים כמובן כלל, בשל איסור של בנק ישראל.



יוצא מהמספרים האלו שלבנקים כמעט שאין חשיפה להפסדים בנוסטרו בגלל ירידות בשוק ההון. בהנחה שכל הנכסים של ממשלת ישראל, פיקדונות בבנק ישראל ואג"ח של המדינה, נחשבים בטוחים לחלוטין, החשיפה העיקרית של הבנקים לסיכון נמצאת בהשקעותיהם בחו"ל ­ 30 מיליארד שקל דרך הבנקים בישראל ו‑70 מיליארד דרך שלוחות הבנקים בחו"ל.



ההשקעה הגדולה מאוד בחו"ל, 100 מיליארד שקל מתוך חשבון נזילות של כ‑170 מיליארד שקל, מייצגת את הנתח הגדול של חשבונות מט"ח שיש לבנקאות הישראלית, בשל הפקדות של יהודי העולם בבנקים הישראליים.



לבנקים הישראליים יש הרבה יותר פיקדונות במט"ח מאשר אשראי שהם מעמידים במט"ח, ולכן את העודף הגדול של כספי פיקדונות המט"ח הם משקיעים בנכסים בחו'ל, בעיקר בפיקדונות בבנקים בחו"ל, וכן השקעה בבנקים בחו"ל באמצעות רכישה של איגרות חוב שלהם. לבנקים הישראליים יש כנראה השקעה מועטה בלבד בנכסים בחו"ל שאינם קשורים למערכת הבנקאות שם.



לפיכך, סיכון חשבון הנזילות של הבנקים כיום נגזר בעיקר מהסיכון של יציבות מערכת הבנקאות בעולם. הרכיב הזה, כידוע, הוא אכן זה שהסב לבנקים את עיקר הפסדיהם עד כה במשבר הנוכחי. זאת, בשל מחיקות בהשקעה באג"ח מגובות משכנתא שהנפיקו בנקים בחו"ל, וכן בשל הפסדים על פיקדונות שהופקדו בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס שקרס. ואולם, בעוד ליהמן הוא בנק קטן יחסית, עם מעט הפקדות של בנקים ישראליים בו, בבנקים המסחריים הגדולים בעולם יש לבנקים הישראליים הפקדות (והשקעות באיגרות החוב של אותם בנקים) בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים. לכן, קריסה של הבנקים הגדולים היא בעלת השלכה מדאיגה מאוד על יציבות מערכת הבנקאות הישראלית.



בשל החשש הזה, החלו הבנקים הישראליים באחרונה לשנות את ההפקדות שלהם בבנקים בחו"ל. בין השאר הם פיזרו את הפיקדונות שלהם בין יותר בנקים, כדי להקטין את החשיפה לקריסה של כל בנק בודד. הם גם החלו להפקיד את עודפי המט"ח הזורמים אליהם בבנק ישראל, ולא בבנקים בחו"ל (על אף שבנק ישראל הוריד מאוד את הריבית שהוא משלם לבנקים על הפקדות מט"ח אצלו).



עם זאת, ההערכה של הבנקים היא שכעת הסיכון ליציבות מערכת הבנקאות בשל קריסה של בנקים בחו"ל קטן מאוד, לאחר שכל ממשלות העולם התחייבו למנוע את קריסת הבנקים שלהם. "אם סיטי, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, קרדי סוויס ודויטשה בנק יקרסו ביום אחד", אמר בנקאי בכיר ל‑TheMarker, "אז גם הבנקים בישראל יהיו בבעיה קשה. בכל תרחיש אחר, לרבות נפילה רק של אחד מאלה, מערכת הבנקאות הישראלית לא תיפול". לפיכך, הסיכון לבנקים שנגזר מחשבונות הנזילות שלהם מוערך כעת כנמוך בלבד.