מהלכים להגבלת השכר ברחבי העולם על רקע זינוק של 22% בשכר מנכ"לים ב-2007

שכר מנכ"לים בחברות הגדולות בארה"ב זינק בשיעור גבוה בהרבה משכר מנכ"לים בחברות קטנות יותר. כך עולה מסקר שערך הארגון השמרני קורפורייט לייבררי בקרב 3,242 חברות בארה"ב. שכר בכירים בחברות ה-S&P 500 עלה ב-2007 ב-22%; לעומת 15% בחברות בינוניות בגודלן (המוגדרות על פי שווי שוק כ-midcap) ו-5.5% בחברות קטנות. נתונים אלה התפרסמו השבוע, בעת שברחבי העולם מתבצעים מהלכים להגבלת שכר בכירים בחברות הפיננסים - מהלכים העלולים להיות בעלי השלכות על חברות במגזרים שונים.



השכר החציוני לכל המנכ"לים שנבדקו בסקר קורפורייט לייבררי היה 2 מיליון דולר, אולם ההתפלגות היתה גדולה מאוד. מנכ"ל אורקל, לארי אליסון, השתכר ב-2007 שכר של 193 מיליון דולר, בעוד שהיו מנכ"לים שלא קיבלו שכר כלל. השכר החציוני למנכ"לי 500 החברות הגדולות היה 9.2 מיליון דולר.



ממשלות הכלכלות הגדולות ביותר בעולם פועלות בימים אלה להטיל מגבלות על שכר מנהלים במגזר הפיננסים. ההגבלות ייקבעו עבור בנקים וחברות שיקבלו סיוע חירום ממשלתי לשיפור מצבם הכספי, אולם הן עשויות לתת את אותותיהן ברחבי המגזר העסקי ולקבוע אמות מידה חדשות לשכר בכירים. הטענה הרווחת היא שהבכירים בחברות הפיננסים תוגמלו בצורה שעודדה אותם לקחת סיכונים מופרזים כדי להשיג רווח גדול בטווח הקצר. כמו כן, התמרמרו רבים על מצנחי הזהב - אותם מענקי פרישה מופרזים למנכ"לים שלא בהכרח השיגו תוצאות טובות לחברה אותה ניהלו.



שש מדינות בעולם הגבילו את שכר הבכירים או שהן עתידות לעשות זאת במסגרת תוכניות סיוע למגזר הפיננסי. המהלכים מתבצעים לאחר שנים שבהם פעלו שדולות שונות, של בעלי מניות, נציגי עובדים ואחרים - כנגד מה שנתפס כשכר מופרז לבכירים בעולם העסקים.



המדינות שקבעו כבר את המגבלות כוללות את ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ואחרות. שוודיה וצרפת, המצטרפות הטריות עם תוכנית סיוע לבנקים, קבעו גם הן מגבלות על שכר הבכירים. שוודיה דרשה כי בנקים שיקבלו סיוע יגבילו את שכר הבכירים בהם. בצרפת ייקבע קוד אתי לשכר, כולל מניעת מתן מצנחי זהב למנהלים כושלים. בגרמניה יוגבל שכר הבכירים ל-500 אלף יורו.



הגבלת השכר עשויה ליצור אפקט שלילי עבור החברות שעליהן היא תיכפה, טוענים המתנגדים לכך. במקום לקבל שכר צנוע בבנק המשתתף בתוכנית ממשלתית, יעדיפו הבכירים המוכשרים ביותר לעבוד בחברות השקעות פרטיות וקרנות שעליהן אין מגבלת שכר. כמו כן, טוענים המתנגדים כי הגבלת השכר היא מהלך פופוליסטי שנועד לפייס את משלמי המסים שיישאו בנטל של מימון הסיוע לבנקים.



אולם כף המאזניים נוטה בצורה ברורה בעד הגבלת השכר. "החתולים השמנים", כפי שמכונים הבכירים המקבלים שכר גבוה, היה נושא פוליטי חם בבריטניה בשנים האחרונות. המשבר האחרון חשף במערומיהם בכירים רבים אשר גרמו לנזקים עצומים בחברות שבהם כיהנו, הודחו ויצאו לדרכם עם עשרות, ולעיתים מאות מיליוני דולרים בשכר מצטבר ופיצויים. בשנה האחרונה בלטה תופעה של מנכ"לים שגויסו לחברות בקשיים, ופרשו לאחר זמן קצר, אם בשל התמוטטות החברה או הלאמתה, ובכל זאת זכו לקבל שכר של מיליוני דולרים על שבועות ספורים בתפקיד.



מנגד, נראו כמה מוסדות ומנהלים בכירים שויתרו מרצון על שכר גדול בגלל המשבר. דויטשה בנק אמר כי 10 המנהלים הבכירים ביותר יוותרו על הבונוסים שלהם השנה, למרות שהבנק לא מתכוון להשתתף בתוכנית החירום הממשלתית; מנכ"ל AIG היוצא רוברט וילומסטד ויתר על מענק פרישה של 22 מיליון דולר; וכמוהו ויתר על מצנח הזהב שלו מנכ"לה המודח של קבוצת הפיננסים הבלגית דקסיה.