בניסיון לשכנע רוכשים פוטנציאליים כי השוק חסין יחסית מפגיעה, מעלים פעילים בענף הנדל"ן שתי טענות מרכזיות. הראשונה היא שבשל הבנייה המועטה, היצע הדירות יקטן, והדבר ימנע ירידת מחירים. השנייה היא שגופים פרטיים, שפדו את השקעותיהם בשוק ההון, ישקיעו כעת בנדל"ן - וימנעו האטה בענף.
בהקשר לאמירה הראשונה, הנה סיפור ששמעתי ממנכ"ל אשדר לשעבר, שרגא ויסמן, לפני כחמש שנים, כשהמיתון הקודם היה עדיין בעיצומו: "במשך שנים היו הקבלנים מגבשים את תוכניות הבנייה על סמך תחשיבים דמוגרפיים של ריבוי טבעי, תמותה, הגעת עולים חדשים, נישואים וגירושים. הכל הלך למישרין, עד שבסוף שנות ה-90 הביקושים בפועל החלו להיות קטנים משמעותית מהאומדנים. לא הבנו בהתחלה מה קורה והיכן הטעות בחישוב. רק בתחילת העשור הנוכחי הבנתי מה היתה הבעיה.
"לאורך כל השנים האמנו שזוג צעיר חייב לקנות דירה, אבל זה לא נכון. אם המצב קשה, הזוג הצעיר יישאר לגור אצל ההורים או ישכור דירה וימתין לימים טובים יותר". ובקיצור - ההיצע אולי יקטן, אבל במקביל אנשים יפוטרו, משכורות יקוצצו, בנקים יאשרו פחות משכנתאות ובריביות גבוהות יותר, ורכישת דירה תיהפך למשימה קשה יותר.
ומה לגבי כספים שיגיעו לשוק הנדל"ן משוק ההון? ייתכן שחלק מהמשקיעים שסבלו מהירידות וחושבים שמחירי הדירות והשכירות ימשיכו לעלות ישקיעו בנדל"ן. אבל במקום הקבלנים, לא הייתי סומך עליהם שיצילו את המצב. הדעה הרווחת כיום היא שמחירי הדירות הגיעו לשיא - והעובדה הזאת לא מושכת את המשקיעים לענף.
לא חייבים לקנות דירה
אריק מירובסקי
22.10.2008 / 9:00