בג"ץ: רופאים עובדי מדינה יוכלו לתת חוות דעת נגד עמיתיהם

הסיבות לקושי מגוונות, וכוללות בין השאר את קשר השתיקה שקיים במקרים מסוימים בין רופאים שלא מוכנים להעיד נגד חבריהם למקצוע. סיבה נוספת היא הוראה מפורשת בתקשי"ר (תקנות שירות המדינה) האוסרת על רופאים העובדים בבתי החולים הממשלתיים שהם עובדי מדינה, לתת חוות דעת רפואית שעשויה לשמש ראיה נגד המדינה בהליך שהמדינה היא צד לו. במילים אחרות, רופא מבית החולים רמב"ם - בית חולים בבעלות הממשלה, לא יכול לתת לדוגמא חוות דעת נגד עמיתו משיבא, גם הוא בית חולים ממשלתי, ולהפך.



לאחרונה התקבל בבג"ץ פסק דין המבטל חלקית את האיסור, וקובע כי הוא פוגע יתר על המידה בזכות הטבעית של כל אזרח להשיג חוות דעת רפואית ולפנות לבית המשפט. את העתירה הגישו ההסתדרות הרפואית, ארגון רופאי המדינה, ד"ר נחום ורבין ואליהם הצטרפה גם לשכת עורכי הדין.



לפי נתוני ההסתדרות הרפואית שיעור הרופאים המומחים עובדי המדינה נע סביב מחצית מכלל הרופאים המומחים בישראל. כך, למשל, בקרדיולוגית ילדים מספר הרופאים המומחים עובדי המדינה הוא שלושה מתוך שבעה מומחים בכלל במדינה, בתחום הימטו-אונקולוגיה מדובר בעשרה מתוך 27 מומחים, בתחום טיפול נמרץ ב-14 מתוך 31, ובתחום הגנטיקה הרפואית ב-17 מתוך 30 מומחים. תחומים נוספים שקשה להשיג בהם חוות דעת רפואית משפטית הם נוירוכירורגיה, אולטרסאונד, פסיכיאטריה אשפוזית, פתולוגיה משפטית, גניקולוגיה וכירורגיה.



בפסק הדין נקבע כי המדינה תגבש בתוך שנה רשימת תחומים רפואיים בהם יש לרופאיה השפעה מכרעת על "שוק" חוות הדעת של מומחים ותפרסם אותה באינטרנט. לגבי תחומים אלה יבוטל האיסור לתת חוות דעת. עד לגיבוש הרשימה ובחינתה, תפעל ועדת חריגים במדיניות מקלה במתן היתרים לחוות דעת רפואיות מטעם רופאים עובדי מדינה ביחס למוסד עבודה אחר. עם זאת, רופא לא יוכל להעיד נגד המוסד בו הוא עצמו עובד.



עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד מ. זליגמן ושות' וייצג את הרופאים בעתירה, אומר כי "הפסיקה פותחת פתח להסדרה כללית של התחום שהפך למאוד בעייתי. אני מעריך שתהיה לזה השפעה גם על הסירוב הטבעי של חלק מהרופאים לתת חוות דעת נגד עמיתיהם: כיום קשה להשיג חוות דעת - הרופאים מאד זהירים, רבים מהם מסרבים להיכנס לתחום ופועלים לפי העיקרון של "אל תכנס לבית הקברות שלי ואני לא אכנס לשלך".



הוא צופה כי בעקבות פסק הדין תחול התקדמות: "בקרוב תובעים יוכלו לקבל ביתר קלות חוות דעת רפואית בכל אותם תחומים שעד היום היה קשה לקבל אותה. זה ישפיע על המשפט הפלילי, דיני עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית".



הפסיקה תגרום להערכתך לגידול במספר התביעות ברשלנות רפואית?



"לא בטוח שיהיה גידול מיידי במספר התביעות, אבל פסק הדין בהחלט עלול להגדיל את היקף הרפואה המתגוננת במערכת הבריאות, כי באופן כללי יהיה קל יותר לתבוע. לכן הגישה שלי היא שצריך לקבוע רשלנות מוחלטת בה לא צריך להוכיח אשמה, כמו בתאונות דרכים. כיום התובע חייב להוכיח את אשמת הרופא - וזה אחד הגורמים המרכזיים לרפואה מתגוננת".