מינהל מקרקעי ישראל: חקלאי שהחזיק בקרקע 80 שנה אינו זכאי לפיצוי גדול ממי שהחזיק בקרקע שנה אחת

מרכיב הוותק באחזקת קרקע חקלאית לא יהווה מרכיב בפיצוי בגין הפקעת הקרקע להקמת שיכונים, מבני ציבור, כבישים וצרכי ציבור אחרים, כך קבע צוות בינמשרדי לקביעת הקריטריונים לפיצוי בעלי זכויות בקרקע חקלאית שקרקעותיהם יופקעו. מהמלצה זו עולה, שחקלאים שעיבדו את קרקעותיהם 80 שנה יהיו זכאים לפיצוי זהה לו זכאים חקלאים שעיבדו את הקרקע שנה אחת בלבד.



הצוות, בראשות מנהלת האגף החקלאי במינהל מקרקע ישראל שולה בן צבי, דחה טענה שלחקלאים המעבדים את הקרקע שנים רבות מגיע פיצוי כלשהו בשל שמירת הקרקע לאורך שנים מפני טיוב הקרקע; ייבוש ביצות; הסדרת ניקוז; תרומה לשמירה על נוף חקלאי פתוח ועוד. הצוות קבע כי יש לשלול טענה זו כקריטריון לפיצוי מוגדל, "מהטעם שהמדינה מעניקה לחקלאים אפשרות לחכירת שטחי קרקע נרחבים בדמי חכירה סמליים ומעניקה להם מכסות מים והטבות אחרות המהוות סבסוד ניכר של הפעילות החקלאית", כלשון ההמלצות.



הצוות דחה גם את הטיעון כי חקלאים המעבדים את קרקעותיהם שנים רבות זכאים לפיצוי בגין השקעותיהם בהשבחת הקרקע, וכן את הטענה כי עיבוד הקרקע והחזקתה שנים רבות מקנה לחקלאים זכויות קנייניות המקנות להם תוספת פיצוי. עוד קבע הצוות שאין לקבל את הטענה הזו מפני שזכות קיומה נשלל בפסיקת בית המשפט העליון בבג"צ הקשת המזרחית, לשון ההמלצות.



הצוות דחה טיעון נוסף, לפיו החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל מקנות במבצעי ההיוון הטבות בגין ותק לחוכרים העירוניים, בעוד שאלה נשללות מהחקלאים. הצוות קבע בהמלצותיו כי ההטבות במבצעי ההיוון במגזר העירוני הינן "לצורך קידום מדיניות, ולא מעידות על קיומן של זכויות ותק".



הצוות דחה טענה נוספת שהושמעה בשימועים שערך לחוכרים החקלאיים, לפיה למתיישב המעבד את הקרקע זמן רב יותר יש קשר רגשי עמוק יותר לקרקע, המצדיק פיצוי בגין הפקעה: "מדובר בטיעון לא רציונאלי שלא ניתן לכמת ולהתייחס אליו בהקשר של פיצויים", נכתב בהמלצות. בסעיף נוסף בהמלצות שולל הצוות את הטענה, כי לחקלאים שתרמו מכספם לרכישת הקרקעות אותן הם מעבדים, מגיע פיצוי נוסף, על דרך החזר התרומה, או באמצעות פטור מתשלום דמי חכירה שנתיים. לעמדת הצוות, "אין לראות תרומות אלה באופן שונה מכלל תרומות העם היהודי בארץ ובגולה לגאולת הקרקע".



נציגת משרד החקלאות בצוות הבינמשרדי, סגנית מנהל הרשות לתכנון חקלאי רותי פרום אריכא, כתבה חוות דעת נפרדת המסתייגת מחלק מהמלצות הצוות. המלצות הצוות עוררו זעם ותדהמה בקרב המתיישבים החקלאיים, שחלק מהם רכשו או השתתפו ברכישת הקרקעות אותן הם מעבדים שנים רבות לפני הקמת המדינה. ההמלצות הוגשו היום (ד') לדיון ואישור מועצת מקרקעי ישראל.