כדי להבין את המשמעות של ההחלטה, חשוב לדעת כי כלל הנכסים הפיננסיים במאזן מסווגים לארבע קבוצות שונות: הקבוצה הראשונה היא "נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד", והיא מייצגת בעיקר נכסים פיננסיים שמוחזקים על ידי ההנהלה לצורכי מסחר. הקבוצה השנייה היא "נכסים פיננסיים זמינים למכירה", והיא מייצגת בעיקר נכסים פיננסים שלא סווגו לאחת הקבוצות האחרות. הקבוצה השלישית היא "נכסים פיננסיים מוחזקים לפדיון", והיא מייצגת בעיקר אג"ח המוחזקות על ידי ההנהלה עד למועד הפדיון. הקבוצה הרביעית כוללת נכסים פיננסיים שנוצרו על ידי החברה עצמה, כמו הלוואות שניתנו, חייבים ולקוחות.
הטיפול החשבונאי בכל אחת מהקבוצות שונה בתכלית: בעוד הקבוצה הראשונה מייצגת את מה שנהוג לכנות "Mark To Market", כלומר מדידה על פי שווי הוגן (מחירי שוק) בכל מועד מאזן כשההפרשים נזקפים לדו"ח רווח והפסד, הרי שהקבוצה השלישית והרביעית נמדדות על בסיס העלות. הקבוצה השנייה מייצגת פתרון ביניים: היא נמדדת בהתאם לשווי ההוגן בכל תאריך מאזן, אך ההפרשים נזקפים לקרן הונית ולא לדו"ח רווח והפסד.
ניתן לראות כי הבסיס לסיווג הקבוצתי נשען לא רק על סוג הנכס הפיננסי, אלא גם על כוונות ההנהלה לגביו. מכיוון שכך קיים חשש כבד שחברות ישנו את סיווג הנכסים באופן שבו בתקופות של עליות שערים הנכס הפיננסי ישויך לקבוצה הראשונה, ובתקופות של ירידות שערים הוא ישויך לקבוצות האחרות. כדי לסגור את הפירצה נקבע עד כה ב-39 IAS כי לא ניתן יהיה לשנות בעתיד את הסיווג המקורי לקבוצת ה-"Mark To Market".
תיקון הבזק מאפשר לשנות "במקרים נדירים" סיווג של נכסים פיננסיים ששויכו במקור לקבוצת ה-"Mark To Market", כאשר במקביל הוצהר שהמשבר הפיננסי הנוכחי הוא "מקרה נדיר". הדבר חסר התקדים הוא שהתיקון יחול רטרואקטיווית מיולי 2008, כלומר על אף שהתיקון התבצע רק באוקטובר, חברות יוכלו "לשנות את כוונותיהן" בדיעבד.
כפועל יוצא יוכלו בנקים אירופיים להעביר באופן רטרואקטיווי נכסים שסווגו בעבר כ-"Mark To Market" לאחת הקבוצות האחרות ובכך להימנע מרישום הפסדים. חשוב להדגיש כי כללי הרישום של ירידת הערך בקבוצות האחרות שונים בתכלית. כך, אם משונה סיווגן של אג"ח לקבוצת המוחזקים לפדיון הרי שהרישום של ההפסד מירידת הערך יהיה נתון באופן בלעדי להערכות החברה, ולא לנתוני שוק.
אין ספק שמדובר בתיקון פוליטי שנובע מלחץ כבד של האיחוד האירופי. כל התערבות פוליטית בכללי החשבונאות מזיקה, שהרי הדו"חות הכספיים צריכים להציג למשקיעים את המצב הפיננסי לאשורו מבלי לערב אינטרסים זרים. בכל מקרה, קשה לקבל שינוי משמעותי שכזה, שעוקף את כל הליכי התקינה המקובלים ואף אינו מתבסס על נימוק חשבונאי אמיתי מלבד התאמה לכללים בארה"ב.
מדובר במתנת חג גם לכלל החברות הישראליות המיישמות את ה-IFRS - במיוחד חברות הביטוח ובתי ההשקעות. כבר בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי יוכלו חברות אלה להימנע במידה ניכרת מרישום הפסדי המפולת האחרונה.
-
הכותב הוא יועץ IFRS ומחבר הספר "חשבונאות פיננסית חדשה: IFRS"
IFRS נחלץ לעזרת הבנקים באירופה
שלומי שוב
23.10.2008 / 7:05