הכשרת הישוב הגישה תביעה בסך 103 מיליון ש' נגד עיריית י-ם

מדובר בהסכם שנחתם בין הכשרת הישוב והחברה-הבת ענייני מידות לבין העירייה, בנוגע למתחם "בור שיבר", שבבעלות החברה בצומת הרחובות בן יהודה והמלך ג'ורג' - הנקודה המרכזית ביותר בירושלים. בצמוד למתחם זה מחזיקה החברה, בשיתוף עם חברת קו-אופ, בניין של ארבע קומות בשטח של כ-4,000 מ"ר.



על פי תוכנית בניין עיר מ-91', כדי לפתח את השטח, היה על הכשרת הישוב להעביר על שם העירייה את כל השטחים הציבוריים השייכים לה, תמורת אישורי בנייה בגודל של 200%. באזור הנקרא בור שיבר, תיכננה העירייה חניון. תוכנית זו לא מומשה, וב-90' נפתחו מגעים בין העירייה לחברה במגמה לפתח את המקום, כשהכוונה היתה לשלב את בניית החניון הציבורי התת-קרקעי עם שטחי מסחר, מגורים ומשרדים. לצורך כך, הגישה החברה תוכנית בניין עיר חדשה להקמת שני מגדלים, שבהם 15-30 קומות, לייעוד מסחרי, משרדים ומגורים.



על פי ההסכם, לחברה ניתנה זכות קדימה לפיתוח הקרקע, לפני שהעירייה תבצע מכרז תכנון במקום, תמורת תשלום לרכישת זכויות הקרקע בחזרה בסך של כ-13 מיליון דולר. ההסכם אושר על ידי משרד הפנים וניתן לו תוקף בפסק דין של בית המשפט העליון ב-2000. לטענת הכשרת הישוב, החברה הגישה את התב"ע בתיאום עם הצוות המקצועי של העירייה, אך נכון להיום נראה כי העירייה אינה תומכת בתב"ע החדשה, אינה פועלת לאישורה בוועדה המקומית והמחוזית ואף פועלת לטרפד את אישורה.



החברה מציינת כי סכום התביעה אינו כולל הפסד יזמי. ביחס אליו, בכוונת החברה להגיש תביעה נפרדת במועד מאוחר יותר.



יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל הכשרת הישוב, עופר נמרודי, מסר בתגובה: "מדובר בהפרה בוטה שגרמה להכשרת הישוב נזקים עצומים. הפרת ההסכם ופסק הדין מהווה שיא של התנהגות בלתי ראויה של העירייה, שתחילה הפקיעה את בור שיבר למטרת חניון ציבורי - מטרה שלא מומשה עד היום - לאחר מכן הפרה הסכם משנות ה-90 עם הכשרת הישוב וניסתה לשווק את שטח בור שיבר מאחורי גבה של החברה למרבה במחיר. לבסוף, הפרה העירייה את ההסכם מ-2000. התנהגות העירייה לא היוותה רק הפרה של הסכמים עם החברה, אלא שפעולותיה אף היו מנוגדות לטובת תושבי העיר ולמדיניות הנקוטה בידי העירייה לעודד את בניית רבי קומות לפיתוח מרכז העיר".



מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים סבורה שבתביעה אין כל ממש, ותגובה מפורטת תוגש לבית המשפט".