גול עצמי של ארגנטינה

פרמיית הסיכון - התוספת שדורשים משקיעים כדי להלוות לממשלת ארגנטינה כסף באמצעות קניית האג"ח שלה - זינקה לשיא. אנליסטים ומנהלי השקעות בעולם מיהרו לגנות את המהלך, שאותו הסבירה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס קירשנר, כמיועד להגן על חסכונות הפנסיה מפני נפילת השווקים הגלובליים.



ארגנטינה הפריטה את קרנות הפנסיה ב-94', והן זכו להצלחה רבה למדי. התשואה הממוצעת שלהן היתה כמעט 14% לשנה. עכשיו טוענת ממשלת ארגנטינה כי לנוכח המפולת בשווקים הגלובליים, מוטב שהיא תנהל את ההשקעות בפנסיה. האם הממשלה תוכל לעשות עבודה טובה יותר ממנהלי השקעות פרטיים? אולי כן, אולם הסיבה להלאמת הקרנות היא אחרת לגמרי.



ארגנטינה, שצמחה לאורך רוב העשור בקצב יפה לאחר שיצאה ממשבר האג"ח של 2001, סבלה בשנה האחרונה משני גורמים שפגעו בכלכלה ובהכנסות הממשלה. הראשון הוא המשבר הפיננסי העולמי, שהבריח משקיעים משווקים מתעוררים כמו ארגנטינה. קרנות זרות המשקיעות במניות בארגנטינה מכרו נכסים מקומיים בשווי 250 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה באוגוסט. בספטמבר ובאוקטובר המצב אף החמיר.



הגורם השני הוא הירידה במחירי הסחורות. ארגנטינה היא יצואנית גדולה של סחורות. כל עוד עלו מחירי חומרי הגלם שהיא מייצאת, גדל מאזן הסחר ועמו הכנסות הממשלה. עם הנפילה במחירים הלכו והידלדלו ההכנסות האלה, וארגנטינה מצאה עצמה במצב שבו היא התקשתה לממן את פעילותה, ואף לפרוע חובות.



ומדוע הלאמת קרנות הפנסיה אמורה לעזור לפתור את מצוקת המזומנים של ארגנטינה? משתי סיבות. האחת, לקרנות הפנסיה יש אחזקות גדולות באג"ח ממשלתיות - בסך 16 מיליארד דולר. הלאמתן משמעותה מחיקה הלכה למעשה של החובות האלה, או לפחות דחיית פרעונם. בנוסף, לקרנות יש נכסים נזילים ומזומנים, שיכולים לעמוד לרשות הממשלה בטווח הקצר כדי להימנע מחדלות פירעון.



אבל הפתרון לטווח הקצר מהווה בעיה קשה מאוד לטווח הארוך. הלאמת הקרנות, שחלקן מנוהלות על ידי חברות זרות, פוגעת באמון של משקיעים - בעיקר זרים - ביציבותה ואמינותה של המערכת הפיננסית. נהירת משקיעים זרים לארגנטינה תידלקה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית וגידול ביציבות. המשקיעים רוצים יציבות, שקיפות, אמינות ויכולת לצפות את מהלכי הממשלה. במחי מהלך פוליטי שגוי אחד הרסה ארגנטינה את האמינות שבנתה מאז משבר האג"ח הקודם שלה, ושברה את האמון של המשקיעים בה.



יתר על כן, המהלך שממשלת ארגנטינה נקטה היה גול עצמי: במקום להקטין את מצוקת החובות שלה, היא הגדילה אותה - משום שהתשואות על האג"ח עלו, ועלויות המימון שלה גדלו עמן. המשקיעים, שמבוהלים ממילא מהמפולת העולמית, לא ירצו לחזור למדינה שפועלת בשרירותיות כזו גם כשהשווקים יירגעו - והמחיר שתשלם ארגנטינה בטווח הבינוני והארוך יהיה כבד אפילו יותר מהמחיר שהיא משלמת כבר עכשיו.