שיטת הפעולה של לאור היתה פשוטה: ערבוב כספי נאמנות של לקוחות תמימים שהאמינו שהוא שומר על כספם בחשבונות שונים, יחד עם הוצאות לצרכיו העסקיים. כך למשל קיבל כנאמנות 123 אלף שקל ממנהל עיזבון, אך במקום להפקידם בפק"ם כפי שהוסכם, הפקידם בחשבונו עם כספים אחרים. הסכום נבלע במינוס שהיה בחשבונו. בסך הכל גנב יותר מ-2 מיליון שקל.
ב-2002 נמלט לאור מישראל. הוא נעצר בקנדה ב-2005 לאחר שהוצא נגדו צו של האינטרפול. משפטו החל ב-2006 והוא הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה ושימוש במסמך מזויף, וזוכה מעבירת זיוף.
"מדובר בדרך פעולה שיטתית כלפי מתלוננים שונים ולאורך תקופה לא קצרה", פסקה השופטת רות לורך. לדבריה, לאור השתמש במסמכים מזויפים לצורך רשימת שיעבודים, ואף אמר ללקוחות שבית משפט לא מתיר לו לשחרר כספים ככונס נכסים. עד כה לא השיב שקל מהגניבה.
השופטת ביקרה את אופן התנהלותו במשטרה ובבית המשפט: במשטרה שתק ובמשפט כבש את גרסתו עד פרשת ההגנה. "לצד היותו אינטליגנטי ונבון, לא הותיר בי רושם חיובי. עדותו היתה פתלתלה, התנהגותו מתחכמת וערמומית, כשהוא מטיל אחריות על אחרים", ציינה.
השופטת הדגישה את עברו הנקי, התנדבותו בסיוע משפטי בוויצ"ו וכיועץ משפטי בהתנדבות של איגוד השחמט. היא אף התרשמה מכך שהנאשם כלל בצוואתו את המתלוננים שזכאים להחזר כספם.
"התנהגותו המערערת את אמון הציבור בעורכי הדין מחייבת הוקעה והבעת שאט נפש על ידי ענישה חמורה. עונש קל מדי עלול להחטיא את מטרתו ולא ירתיע עבריינים". (ת.פ 5597/06)
ארבע שנות מאסר בפועל לעורך דין שמעל ב-2 מיליון שקל מכספי לקוחותיו
מאת עמית בן-ארויה
23.10.2008 / 7:05