אלשיך: "טעם לפגם" בפשרה עם נושאי המשרה בבנק למסחר

לפי ההסדר, נושאי המשרה לשעבר בבנק למסחר, ובהם יו"ר הבנק לשעבר, שמיל ובר, ומנכ"לו לשעבר, משה לייבוביץ - ישלמו לקופת הפירוק 12 מיליון שקל.



ב-2005 הוגשה תביעה בסך 270 מיליון שקל נגד הגורמים שהביאו במישרין או בעקיפין לקריסת הבנק למסחר (למעט בנק ישראל). נגד האשמים הישירים במעילה - אתי אלון, עופר מקסימוב ואביגדור מקסימוב - התקבלו פסקי דין ונפתחו הליכי פשיטת רגל. עם חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן נחתמה פשרה שבה שולמו לקופת הפירוק 23 מיליון שקל. ההליכים וניסיונות הגבייה מאנשי השוק האפור שאליהם הגיעו לבסוף הכספים עדיין נמשכים, אך סיכויי הגבייה נמוכים.



ביולי השנה אישרה ועדת הביקורת של הבנק למסחר את הפשרה. מהבקשה לאישור הפשרה שהוגשה באחרונה לבית המשפט עולה כי הכסף יגיע משני מקורות: מהנתבעים, ומחברת הביטוח שביטחה חלק מהם באחריות מנהלים. הטיעון המרכזי לאישור הפשרה, כפי שעולה מהבקשה, הוא שפוליסת הביטוח היא בבחינת "נכס מתכלה". כלומר, ככל שנוקף הזמן משולמים ממנה כספים, ויש חשש שבעתיד לא ניתן יהיה להשיג כספים אלה - גם אם ימוצה בהצלחה ההליך המשפטי. "מבחינת טובת קופת הפירוק קיים הבדל מהותי בין קבלת סכום משמעותי במזומן, כיום, המבטא באופן נכון את ערכי הסיכוי המשפטי בתיק, לקבלת סכום כלשהו בעתיד, לאחר ניהול הליך משפטי מתיש, ארוך, עתיר הוצאות וסבוך", כתב הכנ"ר, עו"ד שלמה שחר.



במשפטים קצרים בכתב יד בשולי הבקשה ציינה אלשיך כי "יש להמציא תגובה של בנק ישראל, ולא כמי שחבריו נכללים בוועדת הביקורת, וזאת תוך 14 יום. קרי תגובה נפרדת מהחלטת ועדת הביקורת". חרף נימוקי הכנ"ר, כתבה אלשיך, "יש טעם לפגם בפשרה המוצעת נוכח החשיבות הציבורית של ניהול ההליכים מחד גיסא והפכו המוצע מאידך גיסא". הדיון במעמד הצדדים ייערך ב-12 בנובמבר. ככל הנראה, אלשיך מרגישה שהסכום הוא קטן בהשוואה לסכום המעילה, רבע מיליארד שקל, ומנסה לברר אם הפשרה היא אכן הסכום המקסימלי שניתן להשיג מעובדי הבנק והדירקטורים.



ממשרד המשפטים נמסר כי "להגשת הבקשה לפשרה במתכונת האמורה קדמו דיונים מעמיקים בוועדת הביקורת. בדיון שיתקיים ישוב הכונס הרשמי וידגיש בפני בית המשפט כי אל מול עיניו ועיני ועדת הביקורת עמדה המטרה העיקרית של ניהול ההליכים בתיק - להעשיר את קופת הפירוק במקסימום הסכום האפשרי".



לפני כחצי שנה העבירה המשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חומר החקירה בנוגע לחלקם במעילה של 21 מעובדי הבנק למסחר. העובדים חשודים בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד ובעבירות על פקודת הבנקאות. הבכירים הם ובר, לייבוביץ ומנהל האשראי, אמיר פראג. חקירה זו היא למעשה החקירה הפלילית השנייה בפרשת התמוטטות הבנק למסחר. הראשונה נגעה למעילה עצמה, בדגש על פקידת הבנק שגנבה את הכספים, אתי אלון, בני משפחתה וגורמים שונים בשוק האפור.



ביחס לבנק ישראל סברו החוקרים כי לא היה "יסוד סביר לבסס חשד". ככל הנראה ביקשה אלשיך את תגובת בנק ישראל משום שזה נטל על עצמו את האחריות לפיקדונות הבנק למסחר וכיסה את נזקיהם של בעלי הפיקדונות בבנק. על כן, בנק ישראל הוא כיום הניזוק העיקרי מהקריסה.



עו"ד יוסי בנקל, שמייצג את לייבוביץ, אינו שבע רצון מההחלטה: "הלקוח הלך לפשרה עם כאבי בטן. הסיבה היחידה לכך היא שהיה ברור שבזמן מסוים הכסף יאזל בחברת הביטוח והוא ייאלץ לממן בעצמו את התביעה". (פשר 1398/02, בשא 18565/08)