לא תמיד ביטוח דירקטורים מספיק

מאת בן-ציון ציטרין

היקפי התביעות בשוק המניות האמריקאי הגיעו לשיאים שלא נראו בשנתיים האחרונות. הסיבה לגל התביעות הוא ריבוי דיווחי החברות על הפסדים. על פי "Business Week" הפסידו משקיעים ב-2000 כ-3 טריליון דולר בשוק המניות. אחת ההשלכות העיקריות היא גידול בתביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה. בניגוד לשלוש שנים האחרונות, בהן שוק המניות היה יציב יותר והתאפיין במגמת עלייה, התנודתיות המאפיינת אותו בתקופה האחרונה נראית כקרקע פוריה ליותר תביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה.

בין השנים 96' ל-2000 נרשם בארה"ב גידול חד ביותר של 92% במספר התביעות הייצוגיות בתחום ני"ע, מ-100 תביעות ל-211, וכן נרשמה עלייה חדה של 93% בעלות הפשרה הממוצעת, מ-6.9 מיליון דולר ל-13.3 מיליון דולר.

גם ב-2001 מצטיירת מגמה של גידול בתביעות: עד אוגוסט הוגשו בארה"ב 287 תביעות, כאשר חשיפת השוק בתביעות אלו נאמדת בכ-3.8 מיליארד דולר.

"ההחלטות שדירקטורים ומנהלים בכירים מקבלים אינן משפיעות אך רק על הצלחת החברה ועל הקריירות האישיות שלהם.

הם נחשפים ליותר תביעות ולאחריות פיננסית בלתי מוגבלת להשלכות הנובעות מאותן החלטות", אומר דני אקרמן, מנהל תחום ביטוח מסחרי ב-AIG.

לדברי עו"ד אלדד כורש, שותף בעמית-פולק-מטלון ושות', דירקטורים נדרשים לעירנות ומעורבות רבה יותר בנעשה בחברה, החל מהקפדה על השתתפות בישיבות הדירקטורים וקריאת חומר רקע לפני הישיבה, דרך רכישת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה, וכלה בצעדים פרו-אקטיוויים, כמו ייזום תוכניות המיועדות לניהול סיכונים.

המקורות של התביעות הפוטנציאליות

לדברי אקרמן, תביעות פוטנציאליות יכולות להגיע ממגוון מקורות, לרבות בעלי מניות, עובדים, קבוצות איכות סביבה, גופים ממשלתיים, בנקים, נושים, לקוחות וספקים. בנוסף, במקרה של התרחבות ופתיחת משרדים במדינות כמו ארה"ב, שבה תביעות מסוג זה הן שכיחות, הנהלות של חברות ישראליות נחשפות לתחומי שיפוט וחקיקה, שבמקרים רבים אינם מוכרים להן, למשל תביעות ני"ע, אפליה, הטרדה מינית ועוד.

"תביעות ני"ע הן ללא ספק הרציניות ביותר מבחינת החברה, וגם לדירקטורים ולנושאי המשרה שלה, בעיקר אם הן מוגשות בארה"ב תחת חוקי ה- SEC( SecurityandExchange)" Commision", אומר אקרמן.

אקרמן מוסיף כי מקור משמעותי נוסף של סיכונים נובע מהמגמה המתחזקת של מיזוגים ורכישות בקרב חברות רבות. חברות המעורבות במיזוגים ורכישות או פיצולים חשופות פי כמה לתביעות דירקטורים ונושאי משרה.

אחת הסיבות למצב מסוג זה יכולה להיות ריבוי הצדדים המעורבים, שבעלי המניות של כל אחד מהם עלולים להסתייג מהעסקה, אם נדמה להם שהצד השני הרוויח יותר.

סיבה אחרת יכולה להיות ניסיון השתלטות עוינת הנתקל בהתנגדות של הדירקטוריון הקיים העלולה להוביל לתביעה של בעלי המניות. כל אלה, מרחיבים את אחריותו האישית של כל אחד מחברי ההנהלה, וההגנה עליהם הופכת לחיונית ביותר.

ביטוח זה לא מספיק

כורש מדגיש כי תביעות נגד דירקטוריון נחלקות לשניים: תביעות אזרחיות ותביעות פליליות. בעוד שעם תביעות אזרחיות ניתן להתמודד באמצעות ביטוח דירקטורים, תביעות פליליות לא מכוסות על ידי ביטוח, ולכן יש לנקוט צעדים מקדימים כמו ניהול סקרי סיכונים, המזהים את מוקדי הסיכון של החברה והמנהלים שלה לחשיפה פלילית.

"בסביבה הדינמית המאפיינת את עולם העסקים כיום, חשוב שהדירקטור יהיה מודע לניהול הסיכונים בארגון", אומר דן הלפרן, ראש קבוצת ה-ERS לניהול סיכונים בדלויט-טוש בריטמן-אלמגור.

כדוגמה הוא מציין את אחת ההחלטות שהתקבלו בוועדת באזל בעניין הפיקוח על הבנקים, שקבעה כי על ההנהלה להבין את כל הסיכונים הנלקחים על ידי הבנק, ולוודא שננקטים צעדים לצמצום רמת הסיכונים הללו. כלומר, הוועדה דורשת למעשה מעורבות מלאה של ההנהלה בכל תהליך ניהול הסיכונים של העסק. הלפרן מונה עוד ארבעה היבטים שדירקטור צריך להביא בחשבון מתוקף תפקידו:

* מודעות לנעשה בעולם - על הדירקטור להיות מעודכן באופן שוטף בנעשה בשווקים הבינלאומיים בתחום שבו הוא עוסק, מכיוון שבדרך כלל האירועים בחו"ל משפיעים גם על ישראל, בין אם מדובר בנפילת הנאסד"ק או בפיטורים בקונצרן מסוים. ידיעה מוקדמת למתרחש בעולם יכולה לסייע "בהקדמת תרופה למכה".

* המשכיות עסקית (Business Continuity) - לאור מה שקרה במגדלי התאומים ובמקרים חריגים נוספים, חייב הדירקטור לוודא כי בארגון קיימת "תוכנית מגירה" לשעת חירום. מטרת התוכנית היא לצמצם את החשיפה הנובעת מפעילות הארגון, בין אם זה שריפת הבניין, קריסת מערכות המידע או עזיבה של ספק/לקוח עיקרי.

* השוואת חלופות - זכותו של הדירקטור לדרוש מסמך השוואת חלופות לפני קבלת ההחלטה. כך למשל, לפני קבלת החלטה בתחום ההשקעות, זכותו של הדירקטור לבקש ממנהל הכספים מסמך הסוקר כמה חלופות לאותה השקעה. בנוסף, רשאי הדירקטור להיעזר במומחים בתהליך קבלת ההחלטות.

* שקיפות - על הדירקטור לוודא כי כל החלטה שהוא מקבל תואמת את מטרות הארגון ותוכנית העבודה שלו.