מאת יובל דרור
הסכמי הרישיון לשימוש בתוכנות מעוררות ביקורת בקרב משפטנים, הטוענים כי מדובר בהסכם אחיד חריג בחומרתו. ה-EULA, "הסכם הרישיון למשתמש הסופי" ,(License Agreement End User) הוא הרישיון שעליו חותם כל לקוח המתקין תוכנה במחשבו. מעטים יודעים כי חברות התוכנה פיתחו הסכמים אחידים קיצוניים הפוטרים אותן מכל אחריות לגבי המוצר שהן מוכרות.
"השיטה הזו מעודדת גניבת תוכנות", אמר עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מנהל החטיבה לתקשורת וטכנולוגיה במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן. לדבריו, "אם החברות דורשות סכומים גבוהים על תוכנות ומנסות לאכוף את זכויות היוצרים בתשדירים מאיימים, שיספקו לפחות מוצר תקין שאותו אינן חוששות לגבות בחוזים מתאימים.
"ברגע שהן מספקות מוצר מלא פגמים ומתנערות מהאחריות לגבי הפגמים, הצרכנים אומרים לעצמם, ובצדק, שכדאי להשיג עותק בלתי חוקי, להתקין ולבדוק אותו. רק לאחר שראו כי אינו גורם נזק, ישקלו לרכוש אותו".
ה-EULA הוא כיום האמצעי הפופולרי ביותר לכריתת חוזה בין המשתמש לחברת התוכנה. במאמר מ-96' שכתבו עורכי הדין של מיקרוסופט, רוברט גומולקיביץ ומארי וילמסון, בביטאון המשפטי של אוניברסיטת רטגרס, הם טענו כי שיטה זו מקובלת בתעשיית התוכנה מכיוון שהצרכן הסופי אינו יכול להיכנס להליך של משא ומתן עם חברות התוכנה. החוזה האחיד, הסבירו, הוא הדרך לפתרון הבעיה.
לקוחות שבדקו את החוזים גילו כי זוהי דרך נוחה מאוד להתנער מאחריות. כך, לדוגמה, מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט , חלונות XP, המתוארת על ידי החברה כמערכת היציבה, האמינה והטובה ביותר שפותחה אי פעם, נמכרת באמצעות רישיון המצהיר: "חברת מיקרוסופט וספקיה מספקים לך את המוצר... כפי שהוא (As Is) ועם כל הפגמים, ומסירים מעצמם כל אחריות... לגבי התאמה לשימוש רגיל או מסחרי, התאמה למטרה מסוימת, אמינות או זמינות, שלמות או מידת הדיוק של תגובות, תוצאות, מקצועיות הביצוע, היעדר וירוסים והיעדר רשלנות..." (סעיף 11 ב-EULA המצורף למערכת ההפעלה).
בסוף הסכם הרישיון מציינת מיקרוסופט בהודעתה כי "לא תישא בכל אחריות גם במקרה של פגם, עוולה (כולל רשלנות), אחריות חמורה, הפרת חוזה או הפרת אחריות מצד מיקרוסופט... וגם אם מיקרוסופט... קיבלה מידע על אודות האפשרות להתרחשות נזקים כאלה".
אף שה-EULA של מיקרוסופט בוטה, היא לא המציאה את התופעה. כמעט כל חברות התוכנה הגדולות מתנערות מאחריות לגבי פגמים אפשריים במוצרים שהן מוכרות. ברישיון למערכת ההפעלה סולריס כותבת יצרניתה, סאן: "בשום מקרה סאן לא תהיה אחראית על אובדן רווחים, מידע או כל תוצאות ישירות, עקיפות או מקריות שנגרמו כתוצאה מהשימוש או חוסר היכולת להשתמש בתוכנה. גם אם סאן קיבלה התראה מראש על האפשרות שייגרמו נזקים כלשהם".
אורקל חוזרת על סעיף זה בניסוח דומה, ומוסיפה: "אורקל אינה מבטיחה שהתוכנה תפעל ללא תקלות או ללא הפרעות או שאורקל תתקן את כל התקלות שיתגלו בתוכנה". מבין התוכנות שנבדקו, בהן גם של יבמ ונובל, אורקל היתה היחידה שהוסיפה סעיף שלפיו אם לא הצליחה לתקן "בזמן סביר" את התקלות שעליהן דיווחו הלקוחות, הם יכולים לסיים את החוזה עם החברה ולקבל בחזרה את הכספים ששולמו בעבור התוכנה. ואולם, מדגישה אורקל, זה יהיה הפיצוי היחיד שיקבלו.
אף שהתנאים ב-EULA נראים שרירותיים, בתי המשפט מקבלים אותם כמעט באופן גורף. ב-93' התקינה חברת הבנייה מורטנסון (Mortenson) מערכת תוכנה שנכתבה על ידי חברת טימברליין (Timberline). ביום מסוים בדצמבר 93' נפלה התוכנה 19 פעמים וגרמה לחברה נזק עסקי שהוערך על ידיה ב-1.95 מיליון דולר. מורטנסון תבעה את טימברליין, ואולם בית המשפט העליון בוואשינגטון קבע כי טימברליין אינה נושאת באחריות לנזקים שגרמה התוכנה, אף שהיתה מודעת לפגמים בתוכנה, מכיוון שה-EULA קבע כי החברה "אינה אחראית לכל נזקים מכל סוג שהוא".
עו"ד אביב איילון ממשרד איילון אגרט ושות' מוסיף וטוען כי אפילו חוק הגנת הצרכן הישראלי מ-81' מספק הגנה לחברות התוכנה. החוק קובע שאם רכשת דבר מה מרחוק והמוצר אינו תקין, תוכל להחזיר אותו, אלא אם כן מדובר במוצרים פסידים (כמו מזון), במידע כהגדרתו בחוק המחשבים וטובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול ושהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
עם זאת, קרניאל ואיילון מזכירים שבחוק החוזים האחידים קיים סעיף ולפיו אם בחוזה קיים "תנאי מקפח", כלומר, תנאי שיש בו משום קיפוח של לקוחות או מתן יתרון בלתי הוגן לספק, ניתן לפנות לבית משפט ולבקש את ביטולו. "הגיע הזמן לשרש את הרישיונות האלה", אמר קרניאל. כבר לא מדובר בתעשייה צעירה שאינה בטוחה במוצריה. הגיע הזמן שיקום ארגון צרכנים כלשהו בישראל, שיביא את הרישיונות האלה לבית משפט ויבקש את ביטול הסעיפים המקפחים הקיימים בהם".
"יש התפתחות בתחום האחריות המשפטית של יצרני טכנולוגיות", אמר איילון. "יצרניות המכוניות מספקות כיום אחריות מקיפה פי עשרות מונים מהאחריות שסיפקו בתחילת המאה. ככל שיתרבו התביעות ובתי המשפט יידרשו לסוגיה, ייקבעו אמות מידה מחמירות יותר ביחס ליצרניות התוכנה".
מדוע אסור לבנות אתרים המשמיצים את מיקרוסופט
חברות התוכנה יודעות שהמשתמשים לא ממש קוראים את הסכמי הרישיון למשתמש הסופי, ולכן הן משלבות בהם סעיפים סהרוריים והגבלות מוזרות, לעתים משעשעות. באחרונה דיווח אתר האינטרנט של קהילת הקוד הפתוח, SlashDot.org , כי על אריזת הקופסה של תוכנת מיקרוסופט לבניית אתרים FrontPage 2002 נכתבה אזהרה ולפיה על המשתמשים נאסר לבנות אתרים המשמיצים את חברת מיקרוסופט או את אחד ממותגיה, דוגמת האתר MSN. כמו כן, אסור להשתמש בתוכנה זו לבניית אתרים המעודדים גזענות, שנאה או פורנוגרפיה.
דובר חברת מיקרוסופט הבהיר כי אזהרה זו עוסקת רק ברכיבים מסוימים בתוך התוכנה, האחראים על הורדת תכנים מאתרי האינטרנט של החברה שבהם מופיע הלוגו של מיקרוסופט. "נכונה העובדה שאסרנו על שימוש בתכנים שבהם מופיע הלוגו של מיקרוסופט באתרים גזעניים או פורנוגרפיים, ואולם לא פגענו
חוזה חסר אחריות
הארץ
4.11.2001 / 10:00