למרות המשבר ופיטורי הענק - השכר בוול סטריט ממשיך לצמוח

למרות הקריסה של וול סטריט, הבנקים הגדולים בארה"ב אינם מתכוונים לקצץ בשכר העובדים, ואף עשויים להגדילו השנה, לפי בדיקה שביצעה סוכנות הידיעות אי-פי. עד כה השנה, 9 הבנקים שזכו להזרמת הון בסך 125 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי - ביניהם כמה שכבר פיטרו אלפי עובדים בגין המשבר - רשמו גידול ממוצע של 3% בעלויות השכר הכוללות.



"משלמי המסים האמריקאיים איבדו את חסכונות חייהם, וכעת הם נדרשים להציל את הבנקים", אמר התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אנדרו קואומו, בתגובה לממצאי אי-פי. "תשלום בונוסים עצומים ומנופחים הוא פשוט זריית מלח על הפצעים", אמר קואומו.



הבנקים צפויים להחליט אילו בונוסים לחלק במהלך החודשים הקרובים. העובדה כי הם צוברים כספים לשם תשלום תמריצים לעובדים, אין פירושה כי בכוונתם לשלם את מלוא הסכום. כמה מהבנקים הפרישו סכומי עתק. בסיטי, ענקית הפיננסים שכבר פיטרה 23 אלף עובדים השנה בגין המשבר, עלויות השכר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-25.9 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם אם מפחיתים מכך את תשלומי הפיצויים ועלויות הפיטורים האחרות, השכר הכולל עדיין כמעט ואינו נחלש השנה.



עלייה בשכר העובדים - או אי-ירידתו לכל הפחות - לעומת 2007, היא מפתיעה, בין היתר כיוון שכמה מאותן חברות רשמו בשנה שעברה שנת שיא. ב-2008 לעומת זאת, נרשמת הידרדרות ממושכת בביצועי החברות מרבעון לרבעון. "יש כמובן ציפייה לכך שהשכר יתחיל לרדת", אומר דיוויד שמידט, יועץ בכיר לנושאי שכר בחברת ג'יימס פ. רדה אנד אסושיאייטס, "אך טרם ראינו זאת בשטח".



לרוב, כ-60% מעלויות השכר הן משכורות והטבות הכלולות בתנאי ההעסקה, ואילו 40% הם בונוסים במזומן ובמניות, שלרוב תלויים בביצועי העובד והחברה כולה, לדברי בראד הינץ, אנליסט סנפורד אנד ברנסטין, ולשעבר סמנכ"ל כספים בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס. "המטרה היסודית של תכנית תמריצים היא לאפשר לעובד להתעשר", אמר הינץ. הוא ציין גם כי שכר העובדים אמור להיות חשוף לסיכונים להם חשופה החברה האם.



השנה, מבנה זה צפוי לעמוד למבחן. משבר האשראי, שנגרם בשל חשיפה אדירה למשכנתאות ללוויים בעייתיים, הוביל לקריסתם של בנקים וחברות השקעה רבים, ולמחנק אשראי חריף. הממשל האמריקאי הגיב למשבר בחבילת חירום בשווי 700 מיליארד דולר, במסגרתה הזרים 125 מיליארד דולר ל-9 מהבנקים הגדולים בארה"ב - אותם 9 בנקים שנכללו בבדיקת השכר שביצעה אי-פי. מלבד סיטי, מדובר בבנק אוף ניו יורק מלון, גולדמן סאקס, מורגן סטנלי, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, מריל לינץ', ולס פארגו וסטייט סטריט.



כל מי שיקבלו הזרמות הון מהממשל האמריקאי, יחויבו לעמוד בהגבלות שכר מסויימות על הבכירים - ביניהן איסור על "מצנחי זהב" - חבילות פיצויים עצומות לבכירים שעוזבים או מודחים. עם זאת, אין מגבלות על שכר העובדים הכולל.



9 הבנקים המדוברים רשמו ב-3 הרבעונים הראשונים עלויות שכר כוללות בסך 108 מיליארד דולר - עלייה של 3% בממוצע, לפי נתוני אי-פי. כמה בנקים הפרישו פחות לטובת שכר לעומת השנה שעברה.



עלויות השכר במריל לינץ' בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו ב-11.2 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת השנה שעברה, וסכום דומה להפסדי החברה עד כה: 11.7 מיליארד דולר. דובר מריל לינץ', ויליאם הלדין, אמר לאי-פי כי החברה מעריכה כי אמין יותר להשוות את התקופה לתקופה המקבילה דווקא ב-2006 - השנה הרווחית האחרונה של מריל. השוואה זו מעידה על ירידה של 18% בעלויות השכר של הבנק.



בנק אוף ניו יורק מלון קיצץ בחדות את עלויות הבונוסים שלו ברבעון השלישי, ל-242 מיליון דולר. מדובר בסכום הנמוך ב-30% לעומת הרבעון השני, וב-37% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. דובר הבנק, רון גרונדל, אמר כי הירידה "נובעת מתוצאות תפעוליות ומתגובה לתנאי השוק הנוכחיים". אך סך עלויות השכר של הבנק גאו ב-44% והסתכמו כמעט ב-4 מיליארד דולר, בשל עלייה במשכורות.