פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמה הפסדתם במפולת?

      כנראה שיותר מדי. אז מה עושים עכשיו?

      אז כמה כסף הפסדנו עד כה במשבר הכלכלי? בכמה נפגע החיסכון הפנסיוני שלנו? ועוד יותר חשוב - מה עושים עכשיו? התשובות כמובן שונות מאדם לאדם. לכל אחד מאתנו גיל אחר, רמת אחרת של ביטחון ביכולת לחסוך בשנים הקרובות והון נצבר אחר. ובכל זאת, אפשר להעריך באופן גס את מידת הנזק שספגה הפנסיה - אם לא במונחים של כסף אז ביחידות של זמן.

      לפי הדיווחים של קופות הגמל וחברות הביטוח, קופות הגמל ותיקי הביטוח הטיפוסיים הפסידו מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר 9%-10% משוויים. אוקטובר צפוי להיות חודש קשה במיוחד, עם ירידה של עוד 6%-7%. ההפסד של עמית טיפוסי יהיה השנה 15%-17%.

      זוהי ירידת ערך "מלמעלה". אדם, מן הסתם מבוגר, שהחיסכון הפנסיוני שלו היה בתחילת השנה על מיליון שקל, יגלה שערך הפנסיה שלו צנח לפחות מ-850 אלף שקל.

      בעיה חמורה למבוגרים

      כמה זמן יידרש לחוסך טיפוסי כזה כדי להחזיר את הפסדיו? הנחת העבודה הבסיסית של משרד האוצר ושל יועצי הביטוח למיניהם קובעת כי שווי חיסכון פנסיוני גדל מדי שנה בשיעור ריאלי ממוצע של 3.5%-4%. חישוב מהיר מביא אותנו, אם כן, למסקנה מדכאת למדי: לרובנו יידרשו בין שלוש לארבע שנים רק כדי להחזיר את יתרת הפנסיה שנצברה למקום שבו עמדה בתחילת השנה. מדובר בהרבה מאוד כסף, או הרבה מאוד זמן, ואין נוסחת קסם שיכולה לתקן את הנזק הזה. הנחמה היחידה, וזו ללא ספק נחמת טיפשים, היא שהחוסך האמריקאי הממוצע הפסיד ב-15 החודשים האחרונים אפילו יותר מהחוסך הישראלי - 20% ויותר.

      עבור חוסך צעיר, ה"תקלה" כנראה נסבלת. ניסיון העבר, הכולל גם מפולות בבורסה, מראה שלאורך תקופה של 20 שנות חיסכון יוכל אדם כזה להשלים את החסר. כיצד? פשוט מאוד: עליו לצרוך קצת פחות ולחסוך קצת יותר.

      חוסך מבוגר, ודאי כזה שנותרו לו פחות מחמש שנים עד היציאה לגמלאות, נמצא בבעיה חמורה יותר. אלא אם ירוצו לפתע השווקים לשיאים חדשים בחמש השנים הקרובות, לאדם כזה לא נותרו מספיק שנים כדי להחלים מההפסדים של 2008. אדם כזה עלול למצוא את עצמו עם סכום כסף או סכום קצבה חודשית נמוכים משמעותית מכפי שתיכנן ומהסכום שלו הוא זקוק כדי לשמור על רמת החיים שלו. ובכל זאת: כיצד יש לנהוג כיום? זה הזמן לחזור לעקרונות הבסיסיים והפשוטים ביותר של חיסכון לזמן ארוך.

      המפתח הראשון לקבלת ההחלטות הוא הגיל: אדם שאינו רחוק מהפנסיה אינו יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים, גם אם המשמעות היא ויתור על תשואה, וגם אם הוא עשוי לראות את שוק המניות מתפרץ ועולה בלעדיו. עבורו, תיק ההשקעות חייב להיות מבוסס ברובו הגדול על ניירות ערך שמספקים ביטחון הן מפני פשיטת רגל והן מפני שחיקה כתוצאה מעליית האינפלציה. נכון, כיום נראה שעליית מחירים היא הבעיה האחרונה של הכלכלה, אבל לאחר שראינו הקיץ דברים שאיש לא העז לחלום עליהם, תסריט עתידי של אינפלציה גבוהה אינו יכול להיחשב לבלתי אפשרי.

      ניירות הערך שמספקים את ההגנה הזאת הם אג"ח ממשלתיות הצמודות למדד. בישראל הן מספקות כיום תשואה שקלית שנתית של בין 3.6% (אג"ח לחמש שנים) ל-3.9% (אג"ח ל-15 שנה). גם בארה"ב יש איגרות כאלה. בעולם הפנסיוני הישראלי, המשמעות ברוב המקרים היא העברת הכספים למסלול אג"חי מלא, אך תוך הקפדה שהקופה החדשה אכן משקיעה את הרוב המוחלט של כספה באג"ח ממשלתיות, ולא באג"ח קונצרניות מסוכנות.

      אדם צעיר יותר יכול להחזיק גם במניות, מאחר שהניסיון ארוך הטווח מראה כי שוק המניות מניב תשואה גבוהה יותר משוק איגרות החוב. כמה מניות? על פי ג'ק בוגל, המייסד של קרנות ואנגארד והאיש שהמציא את ההשקעה במדדים, כלל האצבע הוא להחזיק באג"ח כפי גילך (באחוזים), ואת היתרה במניות. אדם בן 40 יחזיק לפי בוגל תיק פנסיוני המורכב מ-60% מניות ו-40% אג"ח. בנוסף, תיק האג"ח צריך להיות מורכב מ-50% אג"ח ממשלתיות ו-50% אג"ח של חברות.

      מומחה פנסיוני אמריקאי אחר, פרופ' צבי בודי, טוען שאדם צריך לסכם את הונו במונחים של הון פיננסי והון אנושי. אדם שיש לו הון אנושי רב, כלומר יכולת גבוהה לייצר הכנסה וחיסכון, יכול להרשות לעצמו בגיל צעיר להשקיע גם במניות, ולעבור לאג"ח בגיל מאוחר יותר. בודי, אולי היועץ השמרני ביותר באמריקה, סיפר ל"ביזנסוויק" שחתנו הצעיר עובד בוול סטריט. "הונו האנושי מאוד מסוכן", הוא טוען, ולכן דרש ממנו להעביר את כל חסכונותיו לאג"ח.

      ויש עוד דבר חשוב אחד שאותו מדגישים כל המומחים: כל חוסך חייב לוודא שהוא משלם את דמי הניהול והעמלות הנמוכים ביותר. כי אם יש משהו אחד שהמפולת הפיננסית לימדה אותנו, הרי זה שהמערכת הפיננסית יצרה מגוון גדול ומרשים של מכשירים שמטרתם מעולם לא היתה להיטיב עם החוסכים, אלא למקסם את העמלות וההכנסות שנגבו מהם.