הפסד ענק לקלפרס המשקיעה בהון סיכון הישראלי

זה בהחלט סימן לדאגה. בשבועות האחרונים מרננים מנהלי קרנות הון סיכון על מצב נדיר, בו המשקיעים המוגבלים (Limited Partners) יבטלו את ההתחייבויות שלהם וימנעו מהשקעות מתוכננות בקרנות הון סיכון. לצעד כזה יש משמעות לא קלה. החוזים בין הקרנות למשקיעים המוגבלים מעוגנים באופן משפטי ומחייבים את שני הצדדים. האם בעקבות המשבר הפיננסי יגיע היום בו יתחילו הגופים המוסדיים לסגת מהשקעות אליהן התחייבו? בינתיים זה לא קורה, אלא שלא לעולם חוסן.



בשלהי ימי הבועה זכור לרבים מתעשיית הון סיכון על הסכסוך המתוקשר של שלמה קליש עם פולאר תקשורת, קונרס טכנולוגיות, כלל-תעשיות, כלל-תעשיות אלקטרוניקה ורימון בן-שאול. הללו ביקשו לצאת מהשקעות בקרן של קליש למרות התחייבויות קודמות. אגב, בינואר 2001 עמד קליש בפני דרישה דומה, כשקבוצת משקיעים זרים בראשות גופים כמו קרלייל, מריל לינץ' וטקסס פסיפיק גרופ, דרשו ממנו לפרק את חממת האינטרנט יזם.קום שהוא נמנה עם מקימיה ושימש יו"ר שלה, בעקבות שורת השקעות כושלות שביצעה.



האם קרן קלפרס האמריקאית, שמשקיעה במספר קרנות הון סיכון ישראליות, צפויה לנהוג באופן דומה בעתיד לאור הפסדיה? זו שאלה שבינתיים התשובה עליה תישאר ללא מענה, אך ראוי לשים לב לפרט הבא. יכול להיות שקרנות הון סיכון הישראליות צריכות לחשוש, אבל צריך לזכור שקלפרס השקיעה בארץ עשרות מיליוני דולר, בעוד תעשיית הון סיכון הישראלית שואבת מדי שנה סכום של 1.5 מיליארד דולר בממוצע. ההשקעה של קלפרס היא זניחה ומוגבלת למספר קטן של קרנות הון סיכון ישראליות. ובכל זאת, היה והקרן תחליט לצמצם את השקעותיה בפרייבט אקוויטי (שהון סיכון הוא תת פעילות שלו), תהיה לכך עוד השפעה על תעשיית הון סיכון הישראלית שכיום נמצאת במצב לא קל, בוודאי על קרנות הון סיכון שעוד צריכות להמשיך ולגייס כסף. אם קלפרס תחליט לצמצם את השקעותיה בהון סיכון, מי מבטיח שגופים מוסדיים גדולים נוספים לא ילכו בעקבותיה?