"המשבר העולמי אינו רלוונטי לתנאי המשק הישראלי, ולכן אין גם כל צורך לנקוט פעולות כלשהן בגינו - כך אומר בכיר מאוד בירושלים. הבכיר הוסיף כי בהתאם אין כל הסכמה בין גופי הפיקוח השונים על צעדים אפשריים שיש לנקוט לגבי המשבר, ובהכרח כל הפרסומים על צעדים ממשלתיים מתוכננים אינם רלוונטיים.
לדברי הבכיר, המשבר הנוכחי חסר תקדים במושגים עולמיים, משום שהוא מתמקד בקריסת מערכת המסחר ומערכת הקשרים בין הבנקים בעולם - דבר שלא קרה מעולם בעבר, בין השאר משום שהמערכת הבין-בנקאית העניפה בעולם חדשה יחסית. ההתמודדות עם קריסת מערכת הקשרים הבין-בנקאית היא שהופכת את המשבר למסובך כל כך, ולכן הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נקטו ארבע פעולות עיקריות: הזרימו הון לבנקים הגדולים (הזרמת הון, ולא הלאמה); נתנו ערבויות להלוואות הבין-בנקאיות; הגדילו את הנזילות של המערכת הבנקאית; רוכשים נכסים גרועים שהבנקים מחזיקים בהם.
הפעולה המשולבת של ארבעת הצעדים, ציין הבכיר, החלה להתגבש רק בימים האחרונים, היא נמצאת רק בתחילת דרכה - ולכן עוד מוקדם לקבוע אם הפעולות הללו יצליחו לייצב את מערכת הבנקאות העולמית. עם זאת, ההערכה היא שאם הצעדים יצליחו, הרי שכבר באמצע דצמבר תירשם התייצבות של מערכת הבנקאות ושיקום של יחסי ההלוואות בין הבנקים בעולם.
כל זה, עם זאת, אינו רלוונטי כלל לבנקים הישראליים - שאינם מקיימים כל מערכת של מסחר והלוואות ביניהם, אלא עובדים בעיקר מול בנק ישראל. "הבנקים הישראליים עדיין תקועים בשלב הרכיבה על חמורים", הגדיר זאת הבכיר, "ולכן נחסכה מאתנו ההתמודדות עם בעיית תאונות הדרכים של הבנקים בעולם". לדבריו, כלל זה חל גם על השימוש באיגו"ח להקטנת הסיכון של תיק ההלוואות של בנקים. מכיוון שישראל עדיין לא נכנסה כלל לעידן האיגו"ח, על אף שהאיגו"ח נחשב לכלי מרכזי להקטנת סיכונים בבנקים, הרי שהיא גם לא הסתבכה בבעיית איגרות החוב המגובות בהלוואות סאבפריים.
"אין לבנקים כל בעיית נזילות"
מכיוון שלב ליבה של הבעיה של מערכת הבנקאות העולמית כלל אינו קיים בישראל, הוסיף הבכיר, הרי שגם אין צורך בנקיטת צעדים כלשהם מצד הממשלה כדי להתערב בייצוב המשבר - ובהכרח, אין גם כל הסכמה בין הרגולטורים על נקיטת צעדים כלשהם. "כל מה שקרה אצלנו זה ירידות שערים בשוק המניות, בשיעור דומה לשאר העולם, ועלייה במרווחי הסיכון הנגבים על איגרות חוב של חברות שונות, גם כן בשיעור דומה לזה של שאר העולם. זה לא צריך לעניין אותנו כממשלה. מה רוצים, שאנחנו נתמוך באיגרות חוב של לווה מסוים שהסתבך?"
לדבריו, אין גם כל צורך לפרוש רשת ביטחון כלשהי לחסכונות הציבור המושקעים בשוק ההון, וגם אם תתפתח בהלת פדיונות בקופות הגמל כתוצאה מההפסדים הכבדים - אין צורך להתערב בכך. "אז יהיו פדיונות, והמחירים בשוק יירדו. אז מה? האם מישהו שמע שארה"ב שוקלת לתמוך במשקיעים בקבוצת קרנות הנאמנות פידלטי או ונגרד? הרי אפילו ממשלת שוודיה הסוציאל-דמוקרטית לא הציעה לתמוך ברווחים של אזרחיה בשוק ההון. המדינה היחידה בעולם שהחליטה לתמוך ברווחי הפנסיה של אזרחיה היא ארגנטינה, ולכן היא גם פושטת רגל עכשיו".
הבכיר הוסיף כי גם ההתערבות הקודמת של מדינת ישראל במסחר בשוק איגרות החוב - רכישה של איגרות חוב של מדינת ישראל על ידי בנק ישראל במהלך משבר קופות הגמל בקיץ 96' - היתה שגויה. "כל מה שעשו שם זה השתמשו בכספי מסים כדי לתמוך בעשירים שחוסכים לפנסיה. אם מישהו רוצה לדאוג לפנסיונרים על חשבון כספי המסים, אז שיתמוך בפנסיונריים העניים באמצעת הגדלת קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי. לעשירים שחוסכים לפנסיה לא צריך לעזור על חשבון כספי מדינה".
לבנקים בישראל, אמר הבכיר, אין כל בעיה של נזילות וגם אין כל סימנים למחנק אשראי. הבנקים ממשיכים להעמיד אשראי, הגם שהם דורשים ריביות גבוהות יותר. לדבריו, אין לכן כל צורך לנקוט בפעולות להגדלת היצע האשראי במשק.