מדוע נחלש השקל מול הדולר?

להערכת יחידת ההשקעות בבנק מזרחי לא מדובר כיום בפיחות של השקל מול הדולר, אלא בתיסוף של הדולר מול רוב המטבעות בעולם. לדבריהם הדולר שב בבטחה לתפקידו המסורתי כמטבע מקלט בעיתות מיתון עולמי, לאחר שהתברר פעם נוספת כי כשארה"ב חלשה העולם עדיין לא ערוך לצמוח בלעדיה.



המטבעות החלשים יותר כעת הם אלו של מדינות עם ריביות גבוהות (מטבעות carry), או מדינות התלויות בסחר בסחורות. בשני המקרים זו תוצאה של שנאת סיכון גוברת, על רקע האטה כלכלית גלובאלית. מכסיקו מהווה דוגמא טובה למדינה המופיעה בשתי הקבוצות. מנגד, המטבעות החזקים יותר הם של מדינות עם ריביות נמוכות, כגון יפאן ושווייץ, או מנגנון הצמדה לדולר, כגון סין ומדינות המפרץ.



בהשוואה בין מדינות שונות, חלקן מפותחות וחלקן מתפתחות, ישראל נמצאת בין המדינות שהמטבע שלהן פוחת בשיעור נמוך יותר מול הדולר. למעשה, השקל ממשיך להתחזק מול מטבעות רבים, להוציא מדינות עם ריביות נמוכות כאמור והדולר עצמו. בין השאר, מתחזק השקל מול היורו (תוצאה חלקית של הריבית הגבוהה מדי ששררה בגוש בחודשים האחרונים) ומול מדינות עם ריבית גבוהה וכאלו התלויות בסחר.



לפיחות המהיר של השקל מול הדולר בימים האחרונים חברו מספר גורמים. הורדת הריבית המפתיעה ב-0.5 נקודת אחוז, כשהורדה נוספת תיתכן כאמור כבר ביום ב' הבא, מדד המחירים לצרכן, שלראשונה זה זמן רב נותר ללא שינוי והיה נמוך משמעותית מהציפיות.



מדד מנהלי הרכש החלש והנמכות אומדני התוצר על ידי בנק ישראל ואחרים, שהראו כי המשק עלול לגלוש להאטה כלכלית מהר מכפי שהעריכו. האווירה הגלובאלית הבינ"ל, כשהמשק תלוי מאוד בייצוא למשקים שנכנסים במהירות למיתון כלכלי.



בנק ישראל רמז כי ימשיך לרכוש מט"ח גם לאחר שהמכסה המתוכננת תושג, במידת הצורך. בכלל, הודעותיו האחרונות הראו בברור כי בשל המצב הוא נותן כעת משקל רב יותר לנושא הצמיחה הכלכלית והיציבות הפיננסית ופחות לנושא יציבות המחירים – מינוס מבחינת השקל.



צרכי גיוס הון גבוהים, על רקע פדיונות גבוהים בתחילת 2009 והרחבות תקציביות אפשריות, על רקע המגעים הקואליציוניים.



האם הפיחות המהיר יימשך בחודשים הבאים? בכלל לא בטוח. צריך לזכור שישראל ממשיכה ליהנות ממספר יתרונות, כולל:



מערכת בנקאית הנחשבת יציבה ובטוחה בהשוואה בינ"ל. הפורום הכלכלי העולמי מדרג את המערכת הבנקאית בארץ לפני מדינות כגון ארה"ב, גרמניה ואנגליה; כמו כן התפרסמה השבוע סקירה של דויטשה בנק לפיה מצבה של המערכת הבנקאים בישראל מניח את הדעת).



צמיחה מהירה יותר, חרף האטה כלכלית הצפויה בארץ. קרן המטבע הבינ"ל מעריכה כי התוצר בארץ יגדל ב-4.3% השנה ו-2.8% ב-2009, שיעורים שמדינות מפותחות אחרות יכולות להתקנא בהם.



סקטור נדל"ן שלא שגשג ופרח בשנים האחרונות ולכן לא צפוי לקרוס בניגוד לחו"ל.



השפעה חיובית של הירידה במחיר התשומות, בהיותנו יבואני חומרי גלם ואנרגיה.



מדיניות פיסיקאלית-מוניטארית אמינה, שהוכיחה עצמה וזכתה להתייחסות אוהדת בשנים האחרונות.



נקודת פתיחה חזקה בשוק העבודה.



עודף בח-ן השוטף ו-home bias של ישראלים.



שוק מניות דפנסיבי בהשוואה בינ"ל ו-spread גבוה בין האג"ח הממשלתיות הארוכות והקצרות.



מהו התרחיש המרכזי?



ההתפתחויות בהמשך בשער החליפין שקל - דולר תמשכנה לשקף את ההתרחשויות בשער הדולר בעולם. אם הדולר ימשיך להתחזק, נראה כי גם השקל יפחת מולו, אך לא במידה גבוהה יותר מאשר מטבעות אחרים ואולי אף במידה פחותה מרובם. להערכת כלכלני בנק מזרחי, ינוע שער החליפין שקל-דולר בין 3.6 ל-3.8 בתקופה הקרובה. ייתכן, עם זאת, שבשל הגורמים שצוינו, יפוחת השקל מעבר לכך.