>> בעיצומו של אחד המשברים הפיננסיים הקשים ביותר שידעה הכלכלה העולמית, שאת עומק השלכותיו על ישראל עוד איש אינו יודע, מתכוונים אנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע להתכנס בפסטיבל ראש פינה התשיעי, שיתקיים בתחילת נובמבר. בשונה מפסטיבלים קודמים, שבהם תפסו האינטרנט והסלולר מקום משני באירוע שהוקדש רובו ככולו לטלוויזיה, תחום הניו מדיה מוגדר השנה חלק בלתי נפרד מסדר היום.
עדי דיאמנט, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של תיא תקשורת, המארגנת את הפסטיבל (בחסות TheMarker), סבור שדווקא בעת משבר כלכלי יש לעסוק יותר ויותר בתחום הניו מדיה: "בעיני הגופים המשדרים, הניו מדיה נובעת מהישרדות. הם מבינים שאי אפשר להמשיך להיות רק גוף טלוויזיה, אלא חייבים ליהפך לגופי מדיה גדולים. זה לא פינוק או כיף, אלא קוהרנטי במודלים העסקיים. אנחנו רואים את זה בהשקעות הגדולות של קשת באתר מקו, וערוץ 10 בחיבור עם נענע".
לדבריו, גם השינויים הגדולים שעוברים על תחום הטלוויזיה בישראל מחייבים את גופי השידור למצוא אפיקי פעילות חדשים: "אם המשבר העולמי אינו מספיק, הרי שתחום הטלוויזיה בישראל שרוי בבלגן, בשל חוק ההסדרים והמעבר לשיטת הזיכיונות. אנחנו צריכים להתמודד עם איומים ושינויים מכל הכיוונים. מאז המכרז על הפעלת הערוץ השני, לא היתה תקופה כזו של אי ודאות בתולדות הטלוויזיה הישראלית".
סטארט-אפים בלי הייפ
קבוצת תיא עוסקת בתחום הפקות הטלוויזיה ופועלת באמצעות חברות בנות: WTS הבריטית (נרכשה בסוף 2007), אולפני הרצליה, פרימוס עיצוב ואנימציה וגומי אינטראקטיב. דיאמנט, בעברו אחד ממייסדי אמבלייז (חברה בתחום הטלקום והתקשורת), מכהן כדירקטור בתיא ושותף בחברת גומי אינטראקטיב. לדבריו, במסגרת תפקידו הוא מחפש גם חברות סטארט-אפ שבהן "הטכנולוגיה פוגשת את התוכן" ופעילותן עשויה להיות סינרגטית לפעילותה של תיא.
"אנחנו נמצאים בתקופה של תיקון חזק של השוק, שהיא שונה מהתיקון בתקופת הבועה", הוא אומר. "בתקופה הקודמת נרשמה הצטמצמות של מכפילי הרווח וכיום יש פגיעה בתשתיות האמיתיות של הכסף - מה שיביא לכך שסטארט-אפים ייאלצו להיות מקצועיים יותר ויהיה צורך לחפש מודלים רווחיים לטווח ארוך ולא רק הייפ. בתקופה האחרונה הגענו למצב שהרבה סטארט-אפים התחילו להתעסק באותו תחום והתחילו לייצר פתרונות פיצ'ר - כמו אפליקציה שמתאימה לפלטפורמה מסוימת בלבד.
"במסגרת תפקידי בתיא - שהקצתה סכום להשקעות מוקדמות בחברות שמשלבות טכנולוגיה ותוכן - נתקלתי בהרבה חברות שעוסקות באותו פיתוח ונמצאות בשלב מוקדם מאוד, אך זה לא הפריע להן לקבוע לעצמן שווי גבוה מאוד".
אילו סטארט-אפים תיא מחפשת?
"ראשית, צריך להבין את אחת הבעיות הגדולות בענף כיום: למרות ההבנה של כולם שצריך ליהפך לחברות מדיה מרובות פלטפורמות, ועל אף שכולם מבינים שהשוק הולך לכיוון וידאו מקוון, אף אחד לא יודע איך עושים מזה כסף ואיך מביאים לשוק מודלים אמיתיים ונכונים של פרסום באינטרנט בתחום הווידאו. אף אחד עדיין לא פיצח את הנוסחה. זה יהיה אחד הנושאים שנעסוק בהם בראש פינה וזו הפעם הראשונה שתחום הדיגיטל מקבל מקום של כבוד בפסטיבל, משום שהוא קבע עובדות בשטח.
"אנחנו מחפשים את החברות שיידעו להעניק פתרון לתחום הפרסום בפרט, ובכל מקום שטכנולוגיה תומכת בתוכן בכלל. זה יכול להיות אמצעי הפקה, הפצה או עריכה חכמים. גומי אינטראקטיב היא דוגמה קלאסית לחברה כזו. הקמנו אותה ב-2000 בשלהי הבועה, והיא שרדה את כל המשברים וגדלה בצורה אורגנית. גומי מייצרת טכנולוגיות לתחומי הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה האינטראקטיווית ובעצם משלבת את ההבנה של תוכן טלוויזיוני אמיתי עם טכנולוגיה - הבנה שחסרה בהרבה סטארט-אפים".
הזדמנויות על הרצפה
אסטרטגיית ההשקעה של תיא תשתנה בעקבות המשבר?
"לא - ויש לכך כמה סיבות. בניגוד לקרנות הון סיכון או משקיעים כמו יוסי ורדי, שעובדים בשיטת 'ספריי אנד פריי', תיא שמרנית וההשקעות שלה נבחנות בניסיון להתמקד בחברות שיביאו לידי ביטוי את היתרון של החברה. צריך לזכור שתיא היא חברה שלא מתעסקת בהשקעות, אלא בניהול נכסים גדולים, וההשקעה היא חלק קטן יחסית מהפעילות השוטפת שלה - על אף שאנחנו רואים בה מנוע צמיחה חשוב.
"למרות זאת, המשבר הכלכלי ייצר שינוי בכך שהוא יגרום לכך שבקרוב יהיו הזדמנויות רכישה של חברות קיימות במחירים נוחים. חברות כמו תיא ישנו את המיקוד שלהן מחיפוש אחר חברות צעירות בתחילת דרכן, למימוש הזדמנויות של חברות קיימות. אבל זה לא גורם לנו להקטין את הסכומים או לשנות את ההחלטה האסטרטגית".
אתה רואה במשבר הזדמנות טובה להשקיע?
"בדיוק לפני שבוע אמר לי מישהו שההזדמנויות שוכבות על הרצפה. אמרתי לו שעוד לא ראינו את הרצפה. בכל פעם שחשבנו שהגענו אליה, השוק מגלה שהרצפה נמצאת עוד יותר למטה. אנחנו עוד בלב הסערה".
אין כסף בתוכן גולשים
אחד הפאנלים המרכזיים בפסטיבל, תחת הכותרת "מקו-רה עם האינטרוויזיה?", יעסוק כלשון התוכנית "בכיבוש האינטרנט על ידי גופי השידור הטלוויזיוניים".
מי מגופי השידור הישראליים כבש את האינטרנט?
"מקו, נענע10 ושיתוף הפעולה של וואלה ו-yes הם שלוש דוגמאות של מימוש מודלים שונים בעולם, שיש להם פוטנציאל להתמודד בצורה נכונה עם האינטרוויזיה.
"עם זאת, בסופו של יום, הבעיה של אימוץ מודלים עולמיים בישראל היא גודל האוכלוסייה. כרגע, אתר נענע10 עדיין לא מתרומם מבחינת שימושיות, ומקו רק עלה לאוויר. אבל אי אפשר להתעלם מהמודעות שגדלה והולכת. לכן, מבחינה תדמיתית המהלכים טובים, אך מבחינת ביצועים אנחנו עדיין לא יכולים לדעת - בין השאר, מכיוון שהמודלים הכספיים לא נפתרו. כל אחד מגופי השידור הלך בדרך משלו בניסיון להמר מה יצליח.
"אף אחד לא הלך על זה עד הסוף. צריך להסתכל על NBC כדוגמה לגוף משדר שפורש את התוכן שלו על המון פלטפורמות. יש להם אתר משלהם, ובמקביל הם נמצאים באתרים כמו הולו או ג'וסט (מיזמי וידאו אמריקאיים, מ"כ). בישראל יש התכנסות - כל בעל תוכן מנסה להחזיק את התוכן שלו אצלו ולא מפיץ אותו - או לא עושה שימוש ביישומים כמו פליקס (אתר הווידאו של תפוז - מ"כ). אם היה קם אתר הולו ישראלי, שמאחד תכנים של קשת, רשת וערוץ 10, זה כבר היה יישום מתקדם".
ומדוע הם לא הולכים עד הסוף?
"הרבה שנים גופי השידור התייחסו בזלזול לאינטרנט. נקודת המבט שלהם היתה שהם הגדולים ואילו באינטרנט הילדים משחקים. במידה מסוימת הם צדקו, כי תוכן הגולשים הוא מודל שמעולם לא הצליח לעשות כסף ונמצא בדעיכה, שרואים אותה אפילו ביוטיוב - התכנים המובילים מיוצרים על ידי מקצוענים.
"נוצר מצב שגם כיום גופי השידור מתייחסים לאינטרנט כסוג של קרב בלימה. לא כולם הפנימו שהאינטרנט יכול להיות חבר טוב. יש להם מונח כזה שנקרא 'קידום מסך', כלומר אמצעי שיווק לטלוויזיה. כל עוד הם יחשבו כך, הם לא יצליחו לאורך זמן".
האם תוכן גולשים פשט את הרגל?
"בעבר חשבו שכל ילד עם מצלמת וידאו וכל ילדה עם מעבד תמלילים מהווים איום על חברות ההפקה ועל עיתונאים. כיום רואים שעל אף שיש מקום של כבוד לטוקבקים ולבלוגים, התכנים המובילים עדיין מיוצרים על ידי המקצוענים. התרבות של זלזול באנשי מקצוע, שהיתה סוג של התרסה, לא תפסה".
אז העיתונאים יכולים לחזור לישון בשקט?
"כן. לעומת זאת, עורכים ומפיקי טלוויזיה לא יכולים. השינויים הטכנולוגיים מצריכים מאנשים שינויים מהירים. העולם מתקדם לדבר הבא שאחרי הריאליטי, שהוא דרמות אינטראקטיוויות שבהן הצופים יחליטו לאן מתקדמת העלילה. זה הטרנד הבא - והוא מחייב הפקה ועריכה מהירות מאוד. מי שלא יעמוד בקצב - יישאר מאחור".
ומה לגבי הסלולר?
"אף אחד עדיין לא הרים את הכפפה בישראל באופן אמיתי. השוק מאופיין בפחדנות מסוימת, שהמודל היחיד שאימצו בו הוא לנסות לקחת תשתיות של תוכניות מצליחות, ולבצע להן התאמות לסלולר - אם זה מבזקי חדשות, 'האח הגדול' או 'תוכנית הלילה עם ליאור שליין' - ולא תכנים ייעודיים לסלולר. זאת, בניגוד לאינטרנט, שם תוכן הגולשים יצר איזון למשדרים המסורתיים. ברשת יש המון ניסיונות לעלות תכנים שלא מתחום הטלוויזיה, ובסלולר זה לא קיים. כולם הולכים על הצד הבטוח, אף אחד לא בונה על הסלולר כמקור הכנסות, אלא יותר ברמת ההצהרה 'אנחנו שם'.
"נוצר מצב מעניין, שלפיו המון מאמצים מושקעים באינטרנט, שבו מודל גביית הכסף בעייתי, לעומת הסלולר שמייצר כסף, אך רק עכשיו מתחילים להיכנס אליו - על אף שבניגוד לאינטרנט, מעולם לא הרגילו אותנו שיש משהו בחינם בסלולר".
יותר ריאליטי, פחות אולפנים
בנובמבר אשתקד רכשה תיא תקשורת 50% מהחברה הבריטית WTS בכ-5 מיליון דולר. WTS משווקת פתרונות טכנולוגיים וציוד לחדרי שידור בבריטניה, ובעלת אולפנים בלונדון. בנוסף, היא מחזיקה ב-50% בחברת DAN VIDEO SA הספרדית, המתמחה בפתרונות מולטימדיה לעולם הברודקאסט.
"לתיא, כמו לחברות אחרות, יש צורך להתרחב לעולם בשל התנאים בשוק הישראלי", אומר דיאמנט. "לאורך זמן, על אף שאולפני הרצליה הם הגדולים בישראל, יש להם תקרת זכוכית שנובעת מגודל השוק ומהמגמה שהשוק הולך אליה. מספיק להסתכל על המלחמות עם הרגולטורים ולאן הולכות ההפקות - רובן לכיוון ריאליטי ולא לאולפנים. היקף הפקות האולפן ירד, ומבחינה אסטרטגית תיא הבינה שהיא צריכה לצאת לחו"ל".
האם המגמות שהזכרת לא קיימות גם בחו"ל?
"לא. בעולם יש מגמה של התפזרות ויציאה לאאוטסורסינג (מיקור חוץ), ובישראל יש מגמה של התכנסות. רשת BBC, למשל, פתחה במהלך של הפרטת שוק האמצעים שלה".
ואיך משפיע המשבר על התוכניות הבינלאומיות שלכם?
"אני מאמין שדווקא בעתות משבר וכניסה למיתון אנשים מתמקדים יותר בטלוויזיה, ולכן יש מגזרים שלא יקרסו".
הפסדי תיא תקשורת ברבעון השני של 2008 היו כמעט 3 מיליון שקל, לעומת 390 אלף שקל ברבעון המקביל ב-2007. "ההפסד נובע מרכישת WTS", מסביר דיאמנט. "זו רכישה שמגדילה את המחזורים של תיא ביותר מפי שניים, אבל מטבע הדברים כשרוכשים חברה בחו"ל יש את עלויות העסקה עצמה, ולאחר מכן העלות של הטמעת החברה וניקוי האורוות, שלאחריהם נוכל לצמוח ולגדול בצורה נקייה".
אתה צופה מיתון בישראל?
"קשה לי להאמין שהעולם ייכנס למיתון וישראל תמשיך להיות אי של צמיחה ושגשוג. יש המון חברות שחיות על הלוואות, ומי שנמצא בתוך החברה כבר רואה איך הבנקים מתחילים לכנס הלוואות. הכסף פחות זמין, ומתחילים להרגיש את זה. בקרוב זה יתחיל להשליך על הפעילויות, ואפקט הדומינו יגיע אלינו.
"לשמחתנו, המשבר הנוכחי מוצא את תיא כשהיא נזילה ועם הרבה כסף בקופה (לאחר שמכרה את מרכז תיא לפני כשנה בסכום של 130 מיליון שקל - מ"כ), ואני מאמין שהיא תדע לנצל את ההון העצמי שלה להזדמנויות שנוצרו בשוק".
סמנכ"ל פיתוח עסקי בתיא תקשורת: "אף אחד עדיין לא יודע איך עושים כסף מווידאו באינטרנט"
מאת מעיין כהן
26.10.2008 / 11:28