ברק מצפה מלבני לקיים הבטחות אולמרט: דורש 2-4 מיליארד שקל לביטחון

>> שר הביטחון, אהוד ברק, דורש מהמועמדת לתפקיד ראש הממשלה, ציפי לבני, וממשרד האוצר לכבד את כל ההבטחות הכספיות שקיבל בשנה האחרונה מראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, לתוספות כספיות לתקציב הביטחון. היקף ההבטחות חסר תקדים - 2-4 מיליארד שקל. מערכת הביטחון דורשת 1.5 מיליארד שקל כבר בתקציב 2008, והשאר - בתקציב 2009. לאוצר ידוע כי בצנרת משרד הביטחון דרישות תקציביות נוספות, בהיקף של 3-4 מיליארד שקל.



הדרישה של ברק להגדלת תקציב הביטחון מתווספת לתוספות התקציביות שקיבלה מפלגת העבודה בהסכם הקואליציוני עם מפלגת קדימה שנחתם החודש, המסתכמות בכמיליארד שקל, ובנוסף להגדלה המפתיעה, של 1.3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ל-2009, שביצע אולמרט באחרונה, בניגוד לעמדת האוצר.

באוצר נדהמו לשמוע על הדרישה החדשה, הגבוהה מאוד, בעיקר בשל עיתויה, בזמן המשבר הפיננסי בעולם.



באוצר טוענים כי משרד הביטחון מתעלם ממחויבותו בהסכם ועדת ברודט, שהבטיח אמנם תוספות תקציב נכבדות למערכת הביטחון בשנים הקרובות, אך קבע כי מערכת הביטחון לא תקבל כל כספים נוספים. לטענת האוצר, במערכת הביטחון דורשים כספים בשם ועדת ברודט, מצד אחד, ובד בד דורשים כספים נוספים - בניגוד להמלצות הוועדה.



משרד הביטחון: אבל כבר סיכמנו



באוצר מזכירים כי תקציב 2009 אמור להיות מתוח, הן בשל האטה הצפויה בכלכלת ישראל, והן בשל הדרישות של המפלגות בהסכמים הקואלציוניים החדשים והירידה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים. לפיכך לא ברור מאין יילקחו התוספות שמערכת הביטחון דורשת.



מקורות במערכת הביטחון אמרו בתגובה: "נכון, אנחנו דורשים כי האוצר יעמוד בהתחייבויות שסוכמו עם ראש הממשלה. נוצר מצב אבסורדי, שאנחנו צריכים להתווכח על נושאים ועל סכומים שסוכמו. ייתכן שלראש הממשלה ולשר הביטחון יש ראיה רחבה יותר של הדברים מאשר לשר האוצר".



במשרד הביטחון טוענים כי האוצר חייב להם כספים, על התחיבויות שונות מהעבר, בסכום של 900 מיליון שקל. הכספים היו אמורים להינתן ב-2008, אבל מכיוון ששנה זו עומדת להסתיים, משרד הביטחון יסכים לקבל את הכספים גם ב-2009.



במשרד מציינים כי ב-2008, כשנעשה קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, כדי להעביר מענקים לניצולי השואה, קוצץ תקציב הביטחון ב-86 מיליון שקל, אף שדו"ח ברודט קבע מפורשות כי תקציב הביטחון לא ייפגע מהקיצוצים הרוחביים.



האוצר מסר בתגובה: ברק אמר בממשלה כשבוצע הקיצוץ, כי למטרה קדושה כזו, הוא מוכן לוותר על כספי ביטחון. לטענת משרד הביטחון, הקיצוץ בוצע בבסיס תקציב הביטחון ב-2008 ו-2009. מערכת הביטחון דורשת להחזיר לה את הכספים ולבצע תיקון תואם בבסיס תקציבה ל-2009.



בנוסף, הם טוענים כי פיחות הדולר, התייקרויות הדלקים, חומרי הגלם והמזון השנה גרמו למשרד בור כספי בהיקף של 2-2.5 מיליארד שקל ב-2008. המערכת מבינה כי תיאלץ לספוג את ההפסדים האלה, אך אינה מוכנה ולא יכולה לספוג את הפסדי האינפלציה. בדו"ח ברודט נקבע כי במקרים כאלה יופעל מודל התייקרויות, שלפיו תפוצה מערכת הביטחון. לפי תחשיבי המערכת, לפי מודל זה מגיע לה פיצוי של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל.



האוצר: לא אישרנו



האוצר מסר בתגובה כי הממשלה קבעה שמודל ההתייקרויות יופעל לגבי כל משרדי הממשלה, כולל הביטחון, רק החל בתקציב 2010, ואילו מערכת הביטחון דורשת לקבל כבר בתקציב 2008 סכום של 500 מיליון שקל.



לפי משרד הביטחון, בהסכם קואליציוני קודם בין ראש הממשלה לשר הביטחון הובטחה תוספת של חצי מיליארד שקל למפלגת העבודה, המיועדת לתקציב הביטחון.



בתגובה מסר משרד האוצר: או שמערכת הביטחון מקבלת את מסקנות ועדת ברודט, או שהיא מתנערת מהן וקובעת שהמסקנות הן רק הבסיס לתוספות תקציב נוספות ונכבדות למערכת הביטחון. בנוסף, הממשלה לא אישרה, בשום פורום, את התוספת הזאת, לכן האוצר לא מחויב להסכם.



מערכת הביטחון דורשת גם להגדיל את התקציב במה שהיא מגדירה "מרכיבי ביטחון שונים", כולל תקציב למסכות אב"כ ולחיזוק היישובים בעוטף עזה, מ-150 מיליון שקל בתקציב 2008 ל-300 מיליון שקל ב-2009. לטענתם, לא דרשו כל תקציב להקמת גדר מערכת בגבול עם מצרים, בהתחשב באילוצי תקציב המדינה לשנה הבאה. עלות הגדר - 1.5 מיליארד שקל.



לפי מקורות באוצר, בצנרת משרד הביטחון יש דרישות נוספות לתקציבים ב-2009 ובשנים הבאות ל"נושאים אסטרטגיים" בהיקף 3-4 מיליארד שקל. העניין כבר הועלה במגעים עם האוצר, והמו"מ עליהן ייפתח לאחר שיושלם המו"מ על תוספת ה-2-4 מיליארד שקל.



בכירים בממשלה העריכו אתמול כי תקציב הביטחון ל-2009, שהיה אמור להיות 52 מיליארד שקל לפי החלטת הממשלה באוגוסט, יסתכם בכ-55 מיליארד שקל, ויהיה הגבוה בתקציבי המדינה לביטחון.